העובדה שבניגוד לעמדת רוב משמעותי בציבור הרכבת הקלה לא תיסע בשבת, מוכיחה שללא כל קשר לבג"ץ הרוב לא תמיד קובע
ההחלטה לבטל מיידית מדיניות שיפוטית של עשרות שנים יצרה בלבול רב במערכת, ובמשרד המשפטים מודים שנחוץ זמן להבנת השלכות החקיקה • היועמ"שית טרם גיבשה עמדה לקראת הדיון בבג"ץ, אבל גם בלי צו שימנע את כניסת החוק, דבר אחד ברור: השטח עדיין לא ערוך
במקום רפורמה שבאה לשפר את מערכת המשפט, בחר שר המשפטים להטיח בציבור תוכנית דרקונית • עכשיו הזמן לחוקק חוקי יסוד בסיסיים
לקחנו ארבעה סעיפים מהתוכנית המשפטית של הממשלה, והשווינו אותם למה שהוצע ע"י שרי משפטים בעבר ולפשרה שמציע כעת הנשיא • ההשוואה ההיסטורית מראה כיצד הדרישה לרוב מיוחד של ח"כים בחקיקת חוקי יסוד הלכה ונעלמה עם השנים • מתווה הנשיא יוצא נגד רוב לקואליציה בוועדה למינוי שופטים, אך לא מביע עמדה בעניין הדרישה החריגה מבחינה היסטורית ל־12 ו־15 שופטים לפסילת חוק של הכנסת
הצעת הפשרה שהציג נשיא המדינה נוגעת בחלק מהבעיות הקשות שהטיפול בהן נעדר מהרפורמה שמקדמת הממשלה: העומס על מערכת המשפט ואמון הציבור הנשחק בשל עינוי דין • עם זאת, תוכניתו לא מספקת פתרון הוליסטי שישמור על איזונים ובלמים בכל הנוגע לחלק השנוי במחלוקת - הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת
"חבית הנפץ לפני פיצוץ", אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג, וקרא לאחדות • "אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח", הוסיף והציג עקרונות לפשרה בנושא • לאחר דבריו יצאו מנהלי הבנקים בהודעה משותפת: תומכים במתווה הנשיא לפשרה
ד"ר מיכה גודמן, מהוגי הדעות המשפיעים בישראל, חושב שרוב הישראלים "רוצים תיקון, אבל לא את התיקון של לוין שהוא רדיקלי מדי" • בראיון נרחב לגלובס הוא מסביר מדוע אנחנו ניצבים רגע לפני משבר חוקתי - או ערב חוקה היסטורית; ומדוע הסתירות הפנימיות בתוך הממשלה עשויות להוביל לקריסתה • האזינו
המשבר בין הרשויות, המבצעת והשופטת, הוא הדרמטי ביותר מבין משברי השלטון שעברה ישראל • כדי שהחברה הישראלית לא תיקרע לגזרים, נדרש מכל הצדדים להתפשר ולהגיע להבנות • ניצחון מוחץ של רשות אחת על רעותה הוא הפסד של המדינה ואזרחיה
מהנושאים עליהם דיבר שר המשפטים יריב לוין במסגרת הכותרת "רפורמה" במערכת המשפט עולה כי השלטון מבקש לעצמו כוח בלתי מוגבל • אם מדברים על רפורמה, אז למה לא על רפורמה שתטיב עם האזרח? כזו שבאמת נחוצה עבור כולם, לא רק עבור השלטון
לגלובס נודע כי פסקת ההתגברות תידחה למושב הקיץ של הכנסת ותהיה חלק ממהלך רחב יותר לתיקון חוק יסוד: החקיקה • בנוסף, הליכוד דורש להכניס שלושה תיקונים עיקריים להסכם מול יהדות התורה: נוסח חוק הגיוס, דרישות החקיקה לענייני הפרדה מגדרית וניהול הכותל המערבי
המתח בין הפוליטיקאים למערכת המשפט הגיע לכדי משבר חוקתי שדורש הגדרה מפורשת וברורה של סמכויות הרשויות ומדרג החקיקה
לקח מן המתרחש לאחרונה בקנדה מלמד איך התגברות צריכה לקדם שיח חוקתי ולא להשתיק אותו
קלקולים רבים היו נמנעים בחקיקה לו הייתה מתקיימת תקופת המתנה מינימלית מרגע דיון בקריאה ראשונה ועד להעברתו של חוק יסוד
שר המשפטים, שנשא דברים בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס גם למהלך לפיצול תפקיד היועמ"ש והבהיר כי הנושא לא ירד מהפרק • היועמ"ש לשעבר מני מזוז: "הפיצול יגרום נזקים ויביא לפוליטיזציה של התפקיד"
למרות ניסיונות רבים בעבר, דווקא כעת בהרכב הממשלה הנוכחי יש סיכוי אמיתי שחוק יסוד: החקיקה יחוקק וישנה את כללי המשחק לטובה
לביהמ"ש צריכה להישמר המילה האחרונה - אם משהו פוגע בזכויות אדם, הרי שהוא פוגע גם כשרוב מיוחס של חברי כנסת טוען אחרת
הוועדה צפויה לעסוק בניסוח החוק, שמטרתו להסדיר את היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת
אם עד היום בג"ץ פסל רק חוקים "רגילים" בנימוק שהם עומדים בניגוד לחוקי היסוד, בפסק הדין החדש פותחים השופטים פתח להתערבות שלהם בחוקי יסוד • חברי הכנסת שמבקרים את בג"ץ מעדיפים להתעלם מדבר אחד מהותי: לו הכנסת הייתה רוצה, היא הייתה יכולה מזמן למנוע פסקי דין כאלה
ניסוח צר ומאוזן של פסקת ההתגברות עשוי לסייע בשמירה על הדמוקרטיה
(עדכון) - נשיאת העליון והמשנה לנשיאה חנן מלצר ניסו לשכנע את נתניהו ושקד כי אין צורך בהוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו • הציגו לשרה ולרה"מ נתונים לפיהם בג"ץ ממעט להתערב בחקיקת הכנסת ובהחלטות הממשלה