גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

בנקים בישראל
בנקים בישראל

ביום חמישי האחרון פרסם בנק פועלים , בניהולו של ידין ענתבי, את התוצאות הכספיות שלו לרבעון השלישי, והציג רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל, שממנו יחלק כמחצית בתור דיבידנד. בכך הסתיימה עונת הדוחות הכספיים, לאחר שבאותו שבוע פרסמו לאומי בניהולו של חנן פרידמן, מזרחי טפחות בניהולו של משה לארי, דיסקונט א בניהולו של אבי לוי בינלאומי בניהולו של אלי כהן את התוצאות לרבעון השלישי.

הבנק הבינלאומי החליט: ימכור את חלקו בחברת כאל תמורת 1.1 מיליארד שקל
קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

הבנקים נמצאים בחודשים האחרונים תחת מתקפות בלתי פוסקות של חברי כנסת, שר האוצר וגורמים נוספים. רווחי העתק שלהם נובעים בעיקר מסביבת הריבית הגבוהה (4.5%), שייתכן ותתחיל לרדת ביום שני הקרוב בהחלטתו של הנגיד. הרווח הנקי המצרפי שהציגו ברבעון השלישי צמח ב-17% והסתכם ב-8.7 מיליארד שקל.

מדיניות חלוקת הדיבידנדים השתנתה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי התיר לבנקים "להגדיל ראש" ולחרוג ממדינית החלוקה העדכנית של 50% מהרווח הנקי ולהגיע עד 75%. אולם רק שני בנקים, לאומי והבינלאומי, החליטו לעשות כך. כתוצאה מכך חולק דיבידנד של 5.2 מיליארד שקל שמהווה כ-60% מסך הרווח הנקי. זו עלייה חדה של 75% בהיקף הדיבידנד שחילקו חמשת הבנקים הגדולים בתוך שנה.

התוצאות חיוביות אבל יש לשים לב לשחיקה באיכות הנכסים

התוצאות של הבנקים היו חיוביות, אבל חשוב לשים לב לשינוי במגמה - כך עולה מדברים שאומר מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה בחברת מידרוג. מצד אחד הוא מציין כי "על בסיס הדוחות הכספיים שהתפרסמו, נראה כי המגמה במערכת הבנקאית מוסיפה להיות חיובית ומאופיינת בתשואה דו-ספרתית גבוהה על ההון, תוך הצגת גידול עקבי בתיק האשראי ורווחיות מרשימה, אשר עודנה מושפעת מהמרווח הפיננסי הגבוה, לצד הכנסות גבוהות יחסית מעמלות לאור הגברת הפעילות בשוק ההון והראלי בשווקים הפיננסיים".

עם זאת, מתריע ציטרין: "יש להיות ערים לשחיקה אפשרית באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך בשל שחיקת המרווח הפיננסי - התמתנות האינפלציה והורדת הריבית הצפויה החודש על ידי בנק ישראל. זאת, לצד החולשה השוררת בענף הנדל"ן ושחיקה במוסר התשלומים במשק על רקע גידול בשכיחות אירועי חדלות פירעון".

בשיחה שערכנו עם הבנקאים עצמם עולה כי דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים. "כרגע המצב נראה טוב", הם אומרים, אבל מתכוננים לתרחישים שליליים יותר. בנק הפועלים נקט בצעד המשמעותי ביותר, כפי שעלה בעת שפרסם את הדוחות בחמישי - הוא הגדיל את ההפרשות הקבוצתיות.

ציטרין מציין בהקשר זה כי "צמצום משמעותי בתשלומי העברה מצד המדינה (לכוחות מילואים, מפונים ועסקים) עלולה להעצים את השחיקה באיתנותם הפיננסית של לווים במשק. אני לא צופה דרמות, אבל בהחלט צופה שחיקה מסוימת בתשואה על ההון במערכת הבנקאית, זאת מבלי להביא בחשבון אפשרות להגדלת המיסוי על הבנקים".

ביצוע המשכנתאות עלה ב-9% ל-31 מיליארד שקל

האחד הפקטורים המעניינים הוא מתן הלוואות לדיור (משכנתאות). מבחינת הביצועים ניתן לראות שהקצב השתפר - במקום הראשון היה זה מזרחי טפחות שהעניק משכנתאות בסך של 12 מיליארד שקל ברבעון השלישי, עלייה חדה של 74% ביחס לרבעון המקביל, שבו היה מבצע הביפרים בלבנון וחיסול נסראללה.

מזרחי טפחות הוא הבנק הגדול בתחום המשכנתאות כאשר הגברת קצב הביצוע שלהן העלה במעט את הנתח שלו במתן המשכנתאות מ-38.7% ל-39.3%. אחריו נמצא בנק לאומי שלו יש נתח של 21.4% במתן המשכנתאות - 6.6 מיליארד שקל ברבעון השני. אחריו הפועלים (20.7%) ומתן משכנתאות ב-6.3 מיליארד שקל, דיסקונט והבינלאומי עם נתח של 11% ו-6% עם מתן משכנתאות בהיקף של 3.3 ו-1.8 מיליארד שקל ברבעון השלישי.

הכנסות חמשת הבנקים מריבית (נטו) עלו בשיעור מתון של 1.3%, בלאומי הן נשחקו קלות (2%-), ובשאר הבנקים צמחו במתינות. הפועלים רשם את העלייה החדה (6%). הצמיחה המתונה במערכת נובעת מכך שהבנקים נאלצים בהדרגה לשפר את תשלומי הריבית על הפקדונות, מה ששוחק את הסעיף הזה.

ההוצאה להפסדי אשראי בחמשת הבנקים צנחה ב-40% ל-637 מיליון שקל החלק הארי שייך דווקא להפועלים (347 מיליון שקל), בשל הפרשות קבוצתיות זהירות בעקבות התרחבות תיק האשראי שלו מחד ואי הוודאות במשק. ככלל, הנתון ירד מה שאומר שהבנקים מרגישים בטוחים יותר לגבי הכלכלה, והם משתחררים בהדרגה מהפרשות קבוצתיות שכבר ביצעו בהוראת המפקח על הבנקים אשתקד.

מזרחי טפחות הראשון בבנקים בהיקף האשראי שנתן ברבעון

סך האשראי לציבור (נטו) שהעמידו חמשת הבנקים הגדולים עמד על 1.8 טריליון שקל בתום הרבעון השלישי, צמיחה חדה של 8.5% מתחילת השנה. הצמיחה מעידה שהבנקאים בסה"כ מאפשרים לעסקים להתרחב ולקחת הלוואות, והם לא מהססים, אירוע חיובי בסיכומו של דבר עבור צמיחת המשק.

בקצב הצמיחה במתן האשראי היה זה מזרחי טפחות שרשם את הצמיחה החדה ביותר של 4% בתוך רבעון - מתן אשראי בסך של 15.2 מיליארד שקל, הגדול במערכת. נתח השוק שלו - 21.9% - עדיין השלישי בגודלו אחרי לאומי (27.6%) והפועלים (26.7%), אך הבנק בהחלט מתכוון להאיץ את מתן האשראי, בעיקר העסקי, כחלק מתוכנית אסטרטגית שעליה הצהיר מוקדם יותר השנה.

לאומי נתן אשראי לציבור בסך של 6.1 מיליארד שקל, ומדובר בקצב צמיחה של 1.3% בתוך רבעון. אמנם ביחס לסוף השנה שעברה עדיין זהו גידול חד של 7.2%, אבל נראה שברבעון השלישי נקטו בלאומי בגישה יותר שמרנית. הפועלים צמח ב-2.2% בתוך רבעון, דיסקונט והבינלאומי גדלו בשיעורים חדים יותר של 3.4%-3.5%. מתחילת השנה מזרחי טפחות רשם את הקצב המהיר ביותר במתן האשראי מבין חמשת הבנקים הגדולים - 9.5%.

הרווחים של לאומי ופועלים זינקו - שלושת הבינוניים דרכו במקום

זווית מעניינת נוספת שנוגעת להכנסות הבנקים מגיעה מניתוח שהגיע לידי גלובס, של גורמים במערכת הבנקאית, שבדק את ההבדל בין צמד הבנקים הגדולים: לאומי והפועלים, מול שלושת "הקטנים", קרי דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי. הכנסות לאומי והפועלים ברבעון השני גדלו ב-13.6% ל-12.7 מיליארד שקל, בעוד שבשלושת הקטנים צמחו ב-1% ל-9.2 מיליארד שקל.

הרווח הנקי של שני הבנקים הגדולים צמח ב-30%, ברבעון השלישי, בין היתר בשל ההכנסה החד פעמית שרשם הפועלים - והוא הסתכם ב-5.5 מיליארד שקל, בעוד שהרווח הנקי המצרפי של שלושת הקטנים צמח ב-0.5% ל-3.2 מיליארד שקל.

אבל גם בתשעת החודשים הראשונים צמח הרווח של שני הגדולים בשיעור דו-ספרתי של 15% ל-15.4 מיליארד שקל, בעוד ששלושת הקטנים רשמו צמיחה מתונה יותר של 1% לרווח מצרפי של 9.2 מיליארד שקל. השונות הגדולה בין שתי הקבוצות מעידה גם עד כמה שני הענקים במערכת הבנקאית צומחים מהר, וככל הנראה גם מתייעלים יותר, מול שלושת הבנקים הבינוניים-קטנים יותר שמתקשים להצמיח את ההכנסות והרווחיות שלהם באותו הקצב.

הבנקים רשמו תשואה מרשימה, אבל לרוב היא נשחקה

במונחי התשואה על ההון כלל הבנקים רושמים נתונים מרשימים של תשואה דו-ספרתית על ההון. השיאנים הם מזרחי טפחות והפועלים שרשמו 17.6%, אולם האחרון הושפע מאירוע חד פעמי של תקבולי מיסים בשל הסדר פשר מול רשויות המס האמריקאיות בנטרול אותו אירוע התשואה על ההון של הפועלים יורדת ל-15.2%. לאומי רשם תשואה על ההון של 16.3% והיה היחיד לשפר את הנתון ביחס לרבעון המקביל. בדיסקונט והבינלאומי נרשמה תשואה על ההון של 13.7% ו-16.2% בהתאמה. יצויין כי לרוב (מלבד לאומי) נרשמה שחיקה בקצב התשואה על ההון, בשל העובדה שהבנקים צברו יותר רווחים ממה שיכלו לחלק עד כה בשל הוראות המפקח.

עוד כתבות

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן