קרנות הגידור בנאמנות: נתונים מפתיעים על התשואה בפועל של המשקיעים

קרנות הגידור בנאמנות נמצאות בשבועות האחרונים תחת מוקד של עניין מחודש מצד הרגולטורים, משום שהליך הסדרתן בחקיקה נתקע בוועדת הכספים בכנסת. מדובר במנגנון השקעה שנועד להציע לציבור אפשרות להשקעה בקרן גידור, בדומה למשקיעים הכשירים שלהם הון נזיל של כ-10 מיליון שקל ומעלה. אולם בעוד שהציבור רגיל להתרשם מתשואות "ברוטו" של קרנות נאמנות מסורתיות, במקרה של קרנות גידור בנאמנות יש אלמנטים נוספים שצריך לקחת בחשבון.

● מכשיר ההשקעה של המיליונרים מוצע עכשיו לכולם, אבל האם הוא מתאים לכם?
● עשרות קרנות נתקעו: הטרנד החם של שוק ההון מתמודד עם איום חדש

חברת גלבוע בניהולו של אריאל בינו, המתמחה בתחום קרנות הגידור, הכינה עבור גלובס את טבלת התשואות למשקיעים בקרנות הגידור בנאמנות, דרך הבורסה בתל אביב. מדובר בנתונים מתוקננים שמציגים את התשואה נטו, כלומר לאחר מרכיב הפרשה לתשלום דמי ההצלחה המגיעים למנהל הקרן בהתאם לתשקיף, וזאת לאחר שבגלבוע ניתחו את נתוני אתר הבורסה.

חמשת שיאניות התשואה בטבלה הן קרנות גידור בנאמנות דומות לאלה שהוצגו בטבלת ה"ברוטו" לפני שבוע. אבל הפערים בין הברוטו לנטו הם משמעותיים. כאמור, הם חשובים להבנה משום שהם קרובים יותר למה שהמשקיע מקבל בפועל, שכן דמי ההצלחה מנוכים מהקרנות הגידור.

הראל מולטי סטרטג'י בראש

השיאנית היא קרן הנאמנות הראל מולטי סטרטג'י, שהיועץ שלה הוא כוכב מענף קרנות הגידור המסורתיות, מיכה מלכה שייסד את קרן טוליפ. הקרן רשמה תשואה מצטברת של 46.4% בשנת 2025. בטבלת ה"ברוטו" מדובר ב-58.4%.

במקום השני נמצאת מיטב לונג שורט מניות, שרשמה תשואה נטו של 40.1% (50% בברוטו); ובמקום השלישי זו ילין לפידות מולטי סטרטג'י, שרשמה ב-36.5% נטו (46%).

במקום הרביעי יש פיצול: בטבלה של גלבוע מדובר בקרן קסם אקטיב לונג/שורט מניות ישראל, שרשמה תשואה נטו של 34.8%; אחריה אי.בי.אי מניות ישראל מולטי סטרטג'י בניהולו של דניאל אלון, שהציגה 33.7% (41% ברוטו); ואחריה מגדל לונג/שורט עם תשואה נטו של 30.6% (38%).

קצב גיוס מרשים

ניתן לראות שענף קרנות הגידור בנאמנות פיתה את כל השחקנים הגדולים במשק להציע מוצרים מתוחכמים. קצב הגיוס לקרנות הגידור בנאמנות מרשים ברמה החודשית. נתוני גלבוע מראים שבינואר 2025 עוד עמדו נכסי הענף על 1.5 מיליארד שקל, והם גדלו ביותר מ-100 מיליון שקל מדי חודש, ולפעמים ל-200 מיליון שקל, והגיעו בנובמבר ל-3.5 מיליארד שקל.

אלמלא נתקע הליך הסדרת קרנות הגידור בנאמנות בחקיקה בוועדת הכספים בכנסת, רשות ניירות ערך הייתה יכולה כבר לאשר עוד עשרות קרנות חדשות כאלה שמחכות על המדף. מדובר בלהיט עולה של התחום, ובענף הגידור יש שאמרו לאחרונה לגלובס כי לדעתם הוא אפילו יוכל אפילו לתת פייט לקרנות הנאמנות המסורתיות והאקטיביות שמשקיעות בנאמנות. כלל הנכסים של קרנות הנאמנות חצה את 730 מיליארד השקלים, כך שענף של 3.5 מיליארד שקל הוא פרומיל מהם, ועדיין העניין המוגבר מלמד שהציבור אינו אדיש אליו.

"בנו כאן מוצר טוב"

בינו ציין בשיחה עם גלובס כי היה בין הגורמים שסייעו לרגולטור לעצב את המוצר הודות לידע שנצבר בגלבוע. "היינו בקשר עם רשות ניירות ערך כשהתחילו לבנות את קרנות הגידור בנאמנות. בסיכומו של דבר בנו כאן מוצר טוב", אמר.

יחד עם זאת, בינו סבור כי גם השלמת החקיקה בכנסת לא בהכרח תעביר מנהלי קרנות גידור אל הענף החדש. "כבר כיום אומרים לנו מנהלי קרנות שהיקף הנכסים שהם מנהלים מספק אותם, והם לא יוותרו על יתרונות ניהוליים וגמישות שמבנה של קרן גידור מאפשר. בנוגע למנהלים שיוצאים לדרך עצמאית, קרנות הגידור דומות יותר לעולם הסטארט-אפים. כלומר, הן מתאימות יותר למי שהוא יזם באופי שלו ומחפש יותר דרגות חופש לפעולה".

על כל פנים, לדבריו יש כיום מאמץ בכנסת ובממשלה לפתות את ענקי ענף הגידור להגיע לארץ, ובחלק מהמקרים של מנהלי השקעות יהודים גם לעשות "עלייה". הוא מציין כי "התוכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יכולה להביא לארץ משקיעים יהודים מהעולם בתחום קרנות הגידור. יש סיכוי שכוחות גדולים מענף קרנות הגידור בעולם יגיעו לכאן לפתוח קרנות ולהעביר הון משמעותי לישראל".