גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד נפט וגז נפל במעל 4%, קבוצת דלק ב-8%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-2.6% ● טראמפ הודיע על הארכת האולטימטום לאיראן בחמישה ימים ועל מגעים לסיום המלחמה ● קבוצת פוקס: ההכנסות בשיא, ירידה ברווח ● ירידות חדות הבוקר בכל העולם, מחירי הנפט מטפסים, ירידה חדה במתכות היקרות ● בלומברג על הניתוק בין ענקיות הטכנולוגיה למדד S&P 500: סיבה לאופטימיות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

17:30

בסיומו של יום תנודתי, הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת. זאת, על רקע הודעת הנשיא טראמפ על מגעים בין ארה"ב ואיראן והארכת האולטימטום שנתן לה בחמישה ימים. מדד ת"א 35 סיים את היום בעלייה של כ-0.1%, בעוד מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-2.6%.

בקרב המדדים הענפיים, את הירידות הוביל מדד ת"א־נפט וגז, שנפל בכ-4.4%, על רקע הצניחה במחירי הנפט בעולם. מניית קבוצת דלק בלטה לשלילה במיוחד וצנחה במעל 8%. אחרי מדד הנפט, בלטו לשלילה מדד ת"א־תשתיות ומדד ת"א־ביטחוניות, עם ירידות של כ-3.1% וכ-2.4%, בהתאמה. גם מדד הבנייה נחלש בכ-2.4%. מנגד, את העליות הובילו מדדי הביטוח והפיננסים, עם עליות של כ-2.8% וכ-1.1%, בהתאמה.

את הירידות במדד ת"א 125 הובילה מניית משק אנרגיה , שצנחה במעל 11%, לאחר שפרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2025. בעוד שהחברה דיווחה על צמיחה של כ-30% בהכנסות, ההפסד שלה לשנת 2025 עמד על 48 מיליון שקל, לעומת הפסד של 22.5 מיליון ב-2024.

מנגד, את העליות במדד ת"א 125 הובילה מניית חברת השבבים הדואלית טאואר , שזינקה בקרוב ל-6%. החברה הודיעה היום על שיתוף פעולה עם Coherent Corp שעוסקת בתחום התקשורת האופטית, במסגרתו בישרו על פריצת דרך טכנולוגית של העברת נתונים בקצב של Gbps/lane 400 ג'יגה ביט לשנייה לערוץ באמצעות מודולטור סיליקון (Mach-Zehnder Modulator) MZM המבוסס על פלטפורמת סיליקון־פוטוניקס (SiPho) של טאואר המוכן לייצור סדרתי. הישג זה מהווה את הבסיס לקפיצת מדרגה משמעותית למקמ"שים (משדר מקלט) אופטיים בקצב 3.2 טרה־ביט ומרחיב את יכולות היישום בסיליקון עבור קישוריות אופטית מתקדמת במרכזי נתונים, לרבות פתרונות Pluggable ו-CPO (Co-Packaged Optics).

מחזור המסחר הסתכם בכ-6.68 מיליארד שקל.

16:20

המסחר בתל אביב מתנהל כעת במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 מחק את כל הירידות שלו ונסחר כעת בעלייה של כ-0.2%, בעוד מדד ת"א 90 נופל בכ-1.5%. על מדד ת"א 90 מכבידות הירידות במדד ת"א־נפט וגז, שנופל בכ-3.8%, ובמדד הביטחוניות שנחלש בכ-2.2%.

15:50

המסחר בתל אביב מוסיף להתנהל בירידות. מדד ת"א 35 יורד בכ-0.3%, בעוד מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.9%. את הירידות מובילים מדד ת"א־נפט וגז, שמאבד מערכו כ-3.7%, ומדד הביטחוניות, שנחלש בכ-2.4%. מנגד, את העליות מוביל מדד הביטוח, שמתחזק בכ-1.6%.

15:20

חברת האנרגיה הגאותרמית אורמת טכנו השלימה הנפקה של אג"ח להמרה בהיקף מורחב של 1 מיליארד דולר, אחרי שהמשתתפים בהנפקה מימשו את האופציה להרחבת הגיוס.

אורמת הנפיקה אג"ח להמרה נושאות ריבית שנתית של 1.5% לפירעון ב-2031, בהיקף של 825 מיליון דולר; וכן אג"ח להמרה נושאות ריבית של 0% לפירעון ב-2031, עם אופציה למחזיקים לדרוש מהחברה לרכוש מהם את החוב תוך שנה, בהיקף של 175 מיליון דולר. מנכ"ל אורמת דורון בלשר מסר שהביקושים היו גבוהים, וכי אורמת בחרה בגיוס בשוק האג"ח להמרה "שכן הוא סיפק שילוב מיטבי של ריבית נמוכה וללא ריבית, גמישות פיננסית לחברה והקטנת דילול לבעלי המניות ביחס לחלופות אחרות".

14:50

מניית טאואר עברה מירידה חדה של 5% בבוקר לעלייה של כ-4% כעת. המניה מזנקת בכ-7% במסחר המוקדם בוול סטריט ומשלימה זינוק של 35% מתחילת השנה.

החברה הודיעה היום על שיתוף פעולה עם Coherent Corp שעוסקת בתחום התקשורת האופטית, במסגרתו בישרו על פריצת דרך טכנולוגית של העברת נתונים בקצב של Gbps/lane 400 ג'יגה ביט לשנייה לערוץ באמצעות מודולטור סיליקון (Mach-Zehnder Modulator) MZM המבוסס על פלטפורמת סיליקון־פוטוניקס (SiPho) של טאואר המוכן לייצור סדרתי. הישג זה מהווה את הבסיס לקפיצת מדרגה משמעותית למקמ"שים (משדר מקלט) אופטיים בקצב 3.2 טרה־ביט ומרחיב את יכולות היישום בסיליקון עבור קישוריות אופטית מתקדמת במרכזי נתונים, לרבות פתרונות Pluggable ו CPO (Co-Packaged Optics).

שוק המקמ"שים האופטיים ממשיך לצמוח בקצב מואץ מעבר לתחזיות שוק קודמות, והביקוש לדור הבא של רוחב פס הופך למרכיב מפתח בהנעת הצמיחה האקספוננציאלית של תשתיות הבינה המלאכותית. הישג זה מהווה מענה מדויק ואסטרטגי לביקוש זה.

14:00

נשיא ארה"ב טראמפ הודיע זה עתה ברשתות החברתיות על דחיית האולטימטום. "נעים לי לדווח כי ארצות-הברית של אמריקה ומדינת איראן קיימו, במהלך היומיים האחרונים, שיחות טובות ופרודוקטיביות מאוד בנוגע לפתרון מלא וסופי של העימותים בינינו במזרח התיכון.

המדדים המובילים בבורסה מחקו את רוב הירידות, אך עדיין, מדד ת"א 35 יורד ב-0.8% ומדד ת"א 90 בירידה של כ-1%. מדד נפט וגז נופל ב-3.5% בעקבות הירידה במחירי הנפט. נפט ברנט שנסחר הבוקר ב-113 דולר יורד כעת ל-103 דולר. קבוצת דלק נופלת ב-7%.

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי אומר ש"אנו עדים לירידה חדה של מחירי הנפט, אם כי הם נותרים כ-10 דולרים לפחות מעל הרמה שקדמה למשבר, משום שהשווקים ירצו להשתכנע כי בתום ההפוגה בת ה-5 ימים המערכה אכן תסתיים לחלוטין. זה השוק שעלול היה להינזק הכי הרבה מהסלמה נוספת של המתיחות והתמקדותה במתקני האנרגיה ולכן הוא גם יהסס לשוב לרמות הפתיחה לפני שהדברים יתבררו לחלוטין"

מדדי הבנקים והביטוח עברו לעליות של כ-0.8%.

בשוק המט"ח בהתאם למגמת התחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש הבוקר בכ-1% לעומת השער היציג ונסחר מעט מעל 3.14 שקל לדולר אחד, אך שב והתחזק בצהריים ונסחר ב-3.11 שקלים, מעט מעל השער היציג שפורסם בשישי (3.109).

מחיר הנפט המשיך לטפס הבוקר אך צנח בחדות לאחר האיתות להרגעת המתיחות, החוזים על נפט אמריקאי ירדו בכ־8% לכ־90 דולר לחבית, בעוד הברנט איבד גם הוא כ־8% ונסחר סביב 103-104 דולר. החלטתו שלטראמפ לעצור זמנית תקיפות על תשתיות אנרגיה באיראן לאחר "שיחות פרודוקטיביות" מה שהוריד בבת אחת את "פרמיית המלחמה" שהייתה מגולמת במחירים.

"בהתבסס על האופי והטון של השיחות המעמיקות, המפורטות והבונות הללו, אשר יימשכו לאורך השבוע - הוריתי לצבא לדחות כל תקיפה צבאית נגד תחנות כוח ותשתיות אנרגיה איראניות לתקופה של חמישה ימים, בכפוף להצלחת הפגישות והדיונים המתמשכים", הוסיף טראמפ.

12:37

בעוד מדד המניות הביטחוניות נסחר בירידה של מעל 1%. שתיים בתוכו בולטות היום.

המצטרפת הטרייה לבורסה, חברת סמארט שוטר , המפתחת ומייצרת מערכות בקרת ירי המתחברות לנשק קל, מדווחת על חוזה חדש עם משרד ההגנה האמריקאי.

חברת הבת של החברה בארה"ב תספק למערכת הביטחון האמריקאית (באמצעות כוח המשימה JIATF 401) מערכות בקרת אש מסוג SMASH 3000SA ושירותים נלווים. היקף העסקה נאמד בכ-2.4 מיליון דולר. בנוסף, ההסכם כולל אופציות לרכש נוסף של מוצרים ושירותים (לרבות מערכות, חלפים והדרכות), בהיקף כספי מצטבר של כ-2.3 מיליון דולר. אספקת המוצרים והשירותים צפויה להתבצע במהלך הרבעון השני של 2026.

מניית אירודרום קבוצה מזנקת שוב. בשבוע שעבר על צירוף כמה אישים מוכרים להשקעה בה: ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, וכן ברק רוזן ואסי טוכמאייר, בעלי קבוצת הנדל"ן ישראל קנדה.

אירודרום, שמנוהלת בשנה האחרונה על-ידי מישל בן ברוך, מתמקדת בתחום חם: תכנון, פיתוח, ייצור ואינטגרציה של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים). במהלך החודש האחרון הודיעה החברה על מספר השקעות בה . תחילה דיווחה על קבוצת משקיעים שתרכוש מניות שיהוו כ-32% מהחברה בכ-41 מיליון שקל, לפי מחיר של 80 אגורות למניה, ובהמשך הצטרף גם בית ההשקעות אי.בי.אי להשקעה במחיר זהה תמורת 6.8 מיליון שקל; במקביל דווח על הקצאה פרטית לחברת AgEagle Aerial Systems ב-9.2 מיליון שקל.

החברה שנסחרת בשווי שוק של כ-320 מיליון שקל זינקה ב-670% מתחילת החודש.

11:40

המסחר בת"א, כמו בשאר העולם מתנהל הבוקר בירידות חדות - מדד ת"א 35 ומדד ת"א 90 נופלים בכ-2%. המדדים הענפיים הבולטים לרעה הם מדד טק-עלית וביטחוניות שנופלים ב-3%.

בניגוד למגמה, מניית קבוצת פוקס עולה במעל 4% לאחר שפרסמה את תוצאותיה הכספיות - הקבוצה מסכמת שנת שיא במכירות, המשך חיזוק פעילות האופנה ואופנת הבית בישראל ובחו"ל והתקדמות בפיתוח מנועי צמיחהחדשים בתחומי הקמעונאות והלייף-סטייל.

הכנסות הקבוצה הסתכמו בכ-7.1 מיליארד שקל, לעומת כ-6.4 מיליארד שקל בשנת 2024 עלייה של כ-10%. הרווח הגולמי הסתכם בכ-4.1 מיליארד שקל, לעומת כ3.7 מיליארד שקל בשנת 2024, גידול של כ-11%. שיעור הרווח הגולמי השתפר לכ-57.6% לעומת כ-57.2% בשנת 2024.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-622 מיליון שקל, כ- 8.8% מההכנסות, לעומת כ-652 מיליון שקל, כ-10.1% מההכנסות בשנת 2024. הרווח הנקי הסתכם בכ-320 מיליון שקל, לעומת כ-400 מיליון שקל בשנת 2024.

ריטיילורס לעומת זאת, שמוחזקת ע"י פוקס יורדת שוב אחרי שהתרסקה ב-11% בשישי לאחר שהשבוע רשמה החברה עליות של יותר מ-40% ביומיים והחברה הוסיפה לשוויה 570 מיליון שקל.

אפשר שהשוק מבצע כרגע "החלפה" (Switch): משקיעים מוכרים את ריטיילורס בגלל הסיכון העולמי הגבוה, ומעבירים את הכסף לפוקס, שנחשבת כרגע להשקעה "דפנסיבית" (הגנתית) יותר עם מזומנים בקופה ופעילות מקומית יציבה.

עיקר הפעילות של ריטיילורס מבוסס על חנויות נייקי ופוט לוקר באירופה (ובקנדה). כשהעולם נמצא במתח בגלל אירועים כמו האולטימטום של טראמפ והחשש ממלחמה אזורית, המשקיעים נוטים למכור מניות עם חשיפה גלובלית גבוהה ושרשראות אספקה מורכבות.

11:25

חברת ארית תעשיות מדווחת היום (ב') שחברת הבת, רשף טכנולוגיות, זכתה עם שותפתה המקומית בהודו, חברת Bharat Electronics Ltd (BEL) במכרז של משרד ההגנה במדינה לאספקת מרעומי ארטילריה. חלקה של רשף בתמורת המכרז נאמד בכ-4.4 מיליון דולר.

מדובר בזכייה במסגרת הליכי מכרז שוטפים כחלק מסבבי הצטיידות של צבא הודו, המתווספת למכרז הרב-שנתי לאספקה לתקופה של 10 שנים בו זכתה החברה במדינה.
אספקת המרעומים תתבצע על בסיס הטכנולוגיה של 'רשף טכנולוגיות' בתחום, כאשר ההסכם הסופי צפוי להיחתם בין BEL לבין משרד ההגנה ההודי במהלך התקופה הקרובה.

10:55

מניית קבוצת בזן עולה הבוקר לאחר שהחברה עדכנה שוב שבעקבות פגיעות נקודתיות במתחם החברה כתוצאה מהתקפות טילים, הוקמו צוותים ייעודיים לשיקום הפעילות, וכי התשתית החיצונית שנפגעה כבר חזרה לפעול. לדברי החברה, מרבית מתקני הייצור המשיכו לפעול גם לאחר האירוע, והחברה מעריכה כי חזרה מלאה לתפוקה אופטימלית תושלם בתוך ימים בודדים. "לפי הערכה ראשונית, הנזק הישיר למתקנים הינו זניח, וההשפעה על הרווחים צפויה להיות לא מהותית".

10:00

המסחר בת"א נפתח בירידות חדות - מדד ת"א 35 ומדד ת"א 90 נופלים בכ-2%. המדדים הענפיים הבולטים לרעה הם מדד טק-עלית וביטחוניות שנופלים ב-3%.

מניות השבבים הדואליות שחזרו להיסחר בת"א עם פערי ארביטרז' שליליים יורדות בחדות - טאואר , נובה וקמטק . שתי דואליות נוספות, אלביט ואורמת משילות כ-3%.

בשוק המט"ח השקל נחלש הבוקר ביותר מ-1% לעומת השער היציג ונסחר בכ-3.15 שקל, וזאת בהתאם להחזקות הדולר בעולם, בעיקר מול הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי.

מדד ה-DXY נסחר סביב 99.80 בשעות האחרונות, כשהוא משלים יומיים רצופים של עליות. השוק נמצא במתח שיא, והדולר מתפקד כרגע כ"חוף המבטחים" האולטימטיבי מול חוסר הוודאות במיצרי הורמוז.

העלייה משקפת את החשש של המשקיעים מהסלמה צבאית הלילה. אנליסטים רואים בדולר החזק עדות לכך שהשוק מתמחר "פרמיית סיכון גאו-פוליטית". אם טראמפ אכן יממש את האיום ויתקוף את תשתיות האנרגיה של איראן, האנליסטים צופים שה-DXY עשוי לפרוץ את רף ה-101 תוך שעות.

השקל התחזק מול הדולר בשבוע החולף בכ־1.1% ושערו האחרון עמד על 3.10 שקלים. מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי השקל התחזק בשבוע החולף בכ־1% נגד סל המטבעות, וכי הוא למעשה "המטבע 'החזק ביותר' בעולם מאז פרוץ המלחמה".

מחיר הנפט מטפס הבוקר, חבית ברנט נסחרת תמורת 113 דולר, ונפט אמריקאי תמורת קצת יותר מ-100 דולר.

08:13

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

1. שוק המניות

שבוע המלחמה הרביעי בבורסה יפתח הבוקר כשכל העיניים והאוזניים מופנות אל מצר ימי אחד (הורמוז) לקראת סיום האולטימטום בן ה-48 שעות של טראמפ הלילה. טראמפ מאיים ל"מחוק" תחנות כוח באיראן אם זו לא תפתח את מצר הורמוז, מנגד, איראן הזהירה כי תתקוף תשתיות הקשורות לארה״ב, כולל מתקני אנרגיה והתפלה במפרץ.

המיליארדר ריי דליו אומר ש"הכל מתמצה במי שולט במצר הורמוז", לפי דליו, הניצחון עבור טראמפ לא יימדד בכמות המטרות שיושמדו באיראן, אלא במבחן אחד פשוט: האם ספינות סוחר יכולות לעבור במצר ללא הפרעה.

באקונומיסט מזכירים שטראמפ הוא אחד שלא יודע להפסיד בכבוד. הניתוח באקונומיסט גורס שהאופי של טראמפ - זה שלא מאפשר לו להודות בטעות או בנסיגה - הוא כרגע הסיכון הגאו-פוליטי הגדול ביותר. הם רואים באולטימטום של 48 השעות ביטוי ללחץ אישי שלו לסגור את האירוע "כמנצח" לפני שהשווקים והבוחרים בבית יתהפכו עליו.

הבוקר באסיה הבורסות רושמות ירידות חדות ובניו יורק ירידות בחוזים העתידיים. מחירי הנפט ממשיכים לטפס ומחירי המתכות היקרות ממשיכים ליפול בגלל התחזקות לחצי האינפלציה, הדולר מתחזק הבוקר בעיקר מול הדולר האוסטרלי והדולר הניו זילנדי. השקל נחלש ב-0.3%, 3.13 שקלים לדולר.

נזכיר שיחסית, בינתיים הבורסה המקומית עמידה - מדד ת"א 125 עומד כעת במרחק של 2% בלבד משיאו. לעומת זאת בוול סטריט הדברים שונים, S&P 500 רחוק כ-7% משיאו ונאסד"ק שמתקרב לטריטוריית תיקון רחוק כ-10% משיאו.

המניות הדואליות שחוזרות להיסחר בת"א יעיבו על פתיחת המסחר - בעיקר מניות השבבים, טאואר, נובה וקמטק בפער ארביטרז' שלילי של כ-4%, טבע בפער שלילי של 3%, בדומה לאיי.סי.אל, אורמת וקנון.

כלכלנים מעריכים: זה הדד ליין של השווקים למלחמה

את השבוע החולף סיימה הבורסה בת"א סיימה בעליות, מדדי ת"א 35 ו־125 עלו בכ־3%, בהובלת מניית השבבים הדואלית טאואר שזינקה בקרוב ל־40% בשבוע שעבר. העלייה הזו, יחד עם עליות של יותר מ־10% בשבוע שעבר במניות הציוד לתעשיית השבבים נובה וקמטק הובילו את מדד הטכנולוגיה הישראלי להיות המצטיין של השבוע בתל אביב.

המנייה שהובילה את הירידות בשעשע הייתה ריטיילורס שהתרסקה בכ-11%. זאת לאחר שהשבוע רשמה החברה עליות של יותר מ-40% ביומיים והחברה הוסיפה לשוויה 570 מיליון שקל.

גם מיטב בלטה בירידות כשאיבדה כ-9%. זאת, בעקבות פרסום דוחות כספיים.

מנגד, מניית אינרום קפצה בכ-10.5%, גם היא בעקבות דוחות כספיים שפרסמה החברה,

מניית בזן זינקה לאחר שדיווחה מספר דקות לפני פתיחת המסחר על הפגיעה שהתרחשה אתמול בבתי הזיקוק בחיפה. החברה עדכנה כי התרחשו פגיעות נקודתיות בלבד, וצפי החזרה שלה לפעילות הוא מספר ימים.

הבורסה בת"א נכנסת לשבוע עמוס בדוחות, עם פרסומים של חברות הביטוח הגדולות מגדל, הראל והפניקס, לצד שחקניות מרכזיות בתחום הנדל"ן, כמו דמרי, אשטרום וישראל קנדה.

הישראלית שזינקה על רקע הטלטלה במחירי הנפט, וזו שצללה בכ-30%

באסיה הבוקר ירידות חדות. בדרום קוריאה מדד הקוספי נחתך ביותר מ-5%. גם ביפן המגמה השלילית נמשכת, כשמדד הניקיי מאבד מעל 3%. מתחילת החודש, נחלשו שני המדדים הללו בשיעור דו ספרתי של יותר מ-10%.

החוזים על וול סטריט מצביעים כעת על ירידות של עד 0.4%.

בשישי בניו יורק, הבורסה סגרה שבוע רביעי רצוף של ירידות. בסיכום שבועי, מדד S&P 500 ירד בכ־2.8% ונמצא במרחק של כ-7% משיאו, מדד הנאסד"ק איבד מערכו כ־3.4% ועומד על כ-9% פחות משיאו ונושק לטריטוריית תיקון, הדאו ג'ונס נחלש בכ־3.3%. מדד המניות הקטנות ראסל 2000, נחלש בקרוב ל־3% וירד באופן רשמי לטריטוריה של תיקון - כלומר, רשם ירידה של 10% משיאו האחרון.

למרות רעש הרקע הגאו-פוליטי, תחום ה־AI ממשיך לייצר כותרות - אך השוק כבר מגיב אחרת. מנכ״ל אנבידיה, ג'נסן הואנג הצהיר בכנס GTC כי החברה צפויה להגיע להכנסות של טריליון דולר משבבי Grace Blackwell ו־Vera Rubin בלבד - נתון שלא הצליח למנוע ירידה של כ־4.1% במניה השבוע. גם מדד מניות התוכנה iShares Expanded Tech-Software Sector ETF ירד בכ־1.4% בשבוע והעמיק ירידה של מעל 20% מתחילת השנה.

התופעה חזרה גם אצל מיקרון טכנולוג'י , שאמנם הודיעה על הגדלת השקעות (CapEx) ב־5 מיליארד דולר ל־2026, מהלך שמעיד על ביקוש חזק ל־AI, אך המניה דווקא ירדה בכ־5%, על רקע חששות לשחיקת רווחיות.שוב דוחות מצוינים נתקלים בתגובה של "sell the news", כלומר, המשקיעים מנצלים חדשות טובות כדי לממש רווחים במקום להמשיך לקנות.

המשמעות הרחבה יותר, לפי בנק אוף אמריקה, היא שתחום ה־AI נכנס לשלב חדש, "show me": המשקיעים כבר לא מסתפקים בהבטחות וצמיחה תיאורטית, אלא דורשים לראות תרגום אמיתי לרווחים, תוך שקלול גם של העלויות וההשפעות השליליות של ההשקעות הכבדות, ובשורה התחתונה - אפילו מספרים "מדהימים" כבר לא מספיקים, כשהתמחור גבוה, השוק הופך הרבה יותר ביקורתי.

2. שוק האג"ח

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי מציין שמתחילת החודש, התשואה על האג"ח הממשלתית הבריטית ל-10 שנים עלתה ב-0.63%, התשואות הצרפתיות הוסיפו 0.47%, אג"ח האוצר האמריקאי עלו ב-0.22%, והאג"ח הגרמניות עלו ב-0.18%. לעומת זאת, בישראל נרשמה עלייה של 0.29% בלבד - נתון המציב אותה ברף הנמוך של ספקטרום התנודתיות. מכיוון שהתשואות עולות כאשר מחירי האג"ח יורדים (בדרך כלל בשל היצע מוגבר), הביצועים של ישראל מצביעים על ביקוש בסיסי חזק.

לדבריו התופעה הזאת לא מקרית. "ביצועי היתר הנוכחיים לא החלו עם המלחמה. הם נטועים במגמה אופטימית שהחלה הרבה קודם לכן, בתדלוק הישגים דיפלומטיים פורצי דרך: הסכם הגבול הימי בצפון, הצלחת מבצע 'אריה עולה', והשלמת השלב הראשון של ההסדר המדיני בדרום".

ניתוח | האם שוק האג"ח שוב יכופף את טראמפ ויוביל לקיצור המלחמה באיראן?

שוק האג״ח האמריקאי עבר טלטלה חדה, כאשר אג״ח ממשלת ארה״ב ירדו והתשואות זינקו ב־12-15 נקודות בסיס לכל אורך העקום, על רקע חשש גובר שהמלחמה המתמשכת במזרח התיכון תוביל ללחצי אינפלציה עולמיים. השוק מאותת כי הוא מודאג מלחצי אינפלציה נוספים, ולכן עובר מתמחור של הורדות ריבית לתמחור של אפשרות להעלאות.

הזינוק בתשואות מגיע ככל שהמלחמה מתארכת, כאשר האג״ח הקצרות - הרגישות יותר לשינויים בריבית של הפד - הובילו את העליות. תשואת האג״ח ל־5 שנים חצתה את רף ה־4% לראשונה מאז יולי, בעוד שהתשואה ל־10 שנים טיפסה ב־14 נקודות בסיס ל־4.39% - הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט.

3. שוקי הסחורות והמטבעות

בשוק המט"ח השקל נחלש הבוקר בכ-1% לעומת השער היציג ונסחר מעט מעל 3.14 שקלי.

השקל התחזק מול הדולר בשבוע החולף בכ־1.1% ושערו האחרון עמד על 3.10 שקלים. מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי השקל התחזק בשבוע החולף בכ־1% נגד סל המטבעות, וכי הוא למעשה "המטבע 'החזק ביותר' בעולם מאז פרוץ המלחמה".

מחיר הנפט מטפס קלות הבוקר, חבית ברנט נסחרת תמורת 112 דולר, ונפט אמריקאי תמורת קצת פחות מ-100 דולר.

ביום שישי, נפט מסוג ברנט זינק ל־112.19 דולר לחבית - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022 - בעוד נפט אמריקאי נסגר סביב 98.32 דולר. בשבוע כולו, ברנט עלה בכ־8.8%, כאשר הפער בין WTI לברנט התרחב לשיא של 11 שנים.

לפי אנליסטים, כל הסלמה נוספת עלולה להקפיץ את המחירים כבר בפתיחת המסחר. במקביל, התקיפות ההדדיות כבר פגעו בנמלים ובבתי זיקוק במדינות המפרץ, והובילו לאובדן של כ־440 מיליון חביות אספקה מאז תחילת המלחמה - שיבוש חסר תקדים בהיקפו.

מעבר לכך, החשש הוא מהתרחבות הפגיעה לתשתיות קריטיות יותר, כמו מתקני התפלה בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות - תרחיש שעלול להוביל למשבר הומניטרי ולקריסת תשתיות אזרחיות.

לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, גם אם הלחימה תסתיים, ייתכן שייקח עד חצי שנה להחזיר את אספקת הנפט באזור לרמות רגילות - מה שמחזק את ההערכה כי התנודתיות והלחצים כלפי מעלה במחירי האנרגיה צפויים להימשך.

פאטי בירול, ראש הסוכנות, הזהיר כי המשבר "חמור מאוד" וגרוע משני המשברים שפקדו את שוק הנפט בשנות ה-70, אמברגו הנפט הערבי ב-1973 והמהפכה באיראן ב-1979, מהשפעת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה על שוק הגז הטבעי גם יחד. "הפתרון החשוב ביותר לבעיה זו הוא פתיחת מצר הורמוז", סיכם.

מחירי המתכות היקרות ממשיכים לרדת - החוזים על הזהב יורדים ב-4% הבוקר ל-4,370 דולר לאונקיה, הכסף יורד ב-5.5% ל65.5 דולר.

שוק המתכות מאותת בחדות על שינוי פוקוס מצד המשקיעים, כאשר נרשמה ירידה רוחבית - זהב בכ־3.1%, כסף בכ־4.6% ונחושת בכ־4.2% - מה שנראה במבט ראשון מנוגד לסביבה הגאו-פוליטית המתוחה, אך בפועל משקף דינמיקה מאקרו־כלכלית עמוקה יותר: לא ביקוש ל"חוף מבטחים", אלא לחץ מצד ריביות ריאליות עולות, התחזקות הדולר ותנאי נזילות מתהדקים.

כאשר התשואות הריאליות עולות, נכסים נושאי ריבית הופכים לאטרקטיביים יותר בהשוואה לזהב שאינו מניב, מה שמעלה את עלות ההזדמנות של החזקתו ומוביל למכירות. במקביל, דולר חזק מכביד על הביקוש הגלובלי למתכות, שכן הן מתומחרות במטבע האמריקאי, בעוד שסביבה של נזילות מצומצמת גורמת למשקיעים למכור גם נכסים "בטוחים" כדי לייצר מזומן או לעבור לאפיקים מניבי תשואה.

כך, למרות הרקע של מתיחות ביטחונית, השוק מאותת שהכוחות המוניטריים - ובעיקר ריביות ודולר - הם אלו שמובילים כרגע את הכיוון.

4. מאקרו

מודי שפריר, אטסרטג ראשי בבנק הפועלים כתב בסקירתו ש"הזינוק במחירי האנרגיה, בשילוב עם הטון 'ניצי' של יו"ר הפד במסיבת העיתונאים והעלייה החדה במדד המחירים ליצרן, הובילו ולכך שהשוק החל לתמחר העלאת ריבית השנה ארה"ב בהסתברות של 37% (חרף ההרעה הנמשכת בשוק התעסוקה)". הוא ציין שבניגוד להערכות השוק - חברי הפד הותירו השבוע את תחזיתם להורדת ריבית אחת ב- 2026 ואחת נוספת ב- 2027.

לפי בלומברג המשקיעים עדכנו במהירות את הציפיות למדיניות של הפד: ההסתברות להעלאת ריבית עד אוקטובר עלתה לכ־50%, בעוד שהשוק כבר לא מתמחר כלל הורדות ריבית השנה - שינוי חד לעומת התחזיות שקדמו להסלמה מול איראן.

בשורה התחתונה: השוק מבצע "ריסט" לציפיות, ממדיניות מרחיבה, למדיניות נוקשה יותר - מה שמוביל לעלייה חדה בתשואות ומהווה רוח נגדית לשוקי המניות והנכסים המסוכנים.

במקביל, גם הבנק המרכזי של אירופה ובנק אנגליה הותירו השבוע את הריבית ללא שינוי, כאשר קובעי המדיניות מנסים להעריך את ההשפעות הלא ודאיות של הסכסוך במזרח התיכון על האינפלציה והצמיחה. עם זאת, המסר לשווקים ברור: הבנקים המרכזיים נמצאים בעמדת המתנה, אך מוכנים לפעול במהירות אם לחצי האינפלציה יחריפו - במיוחד על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים והסיכונים לשיבושים ממושכים באספקה.

לגבי ישראל, מציין שפריר שהתארכות המלחמה, והאפשרות לגיוס מילואים מורחב, צפויים להוביל להורדת תחזיות הצמיחה (של האוצר), אך העלייה המחודשת ברכישות הצרכנים בכרטיסי אשראי בשבוע האחרון, סתגלנות הציבור והמגזר העסקי למצבי מלחמה וההיסטוריה (הלא רחוקה) - מצביעים על כך שהמגזר העסקי בישראל מתאושש מהר ממלחמות.

שפריר מציין את הסקר בזק של הלמ"ס שנערך בין ה- 10 ל- 12 במרץ שהצביע על כך שהפגיעה בפעילות המשק ובהיקף התעסוקה במלחמה הנוכחית מתונה מזו שנרשמה במהלך מבצע "עם כלביא". עם זאת, התארכות המלחמה עלולה להוביל לפגיעה חמורה יותר במערכה הנוכחית.

"לגבי האינלציה, אנו נותרים בהערכתנו כי המלחמה מול איראן תוביל לעלייה בסביבת האינפלציה הגלובאלית והמקומית (ראו העלייה החדה בציפיות האינפלציה בשווקים המפותחים), וככל שתתארך כך השפעתה תהיה משמעותית יותר. סיום קרוב של המלחמה ימתן אמנם את השפעתה על האינפלציה, אך לא יעלימה לחלוטין (כל עוד השלטון בטהרן לא יוחלף). עוד נציין כי עליית מחירי הטיסות בעקבות המלחמה צפויה, לכשעצמה, להוביל לעליית האינפלציה בשנה הקרובה".

"בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על כנה בהחלטה הקרובה, זאת על רקע התארכות המלחמה, העלייה החדה במחירי האנרגיה, הבעיות בשרשראות האספקה בעולם, צפי להעלאות ריבית בשווקים המפותחים בשנה הקרובה, ההפתעה כלפי מעלה במדד פברואר, והאפשרות לגיוס מילואים נרחב לצורך הרחבת המלחמה בלבנון".

5. תחזית

אחרי חודשים שבהם מניות ענקיות הטכנולוגיה פיגרו בעקבות חששות מהשקעות כבדות ב־AI, הקורלציה עם השוק הרחב נשברה. המשמעות: השוק כבר לא "תלוי" רק בהן, והלחץ עליהן קטן.

נתון מעניין: מתחילת השנה ירדה תעודת הסל על "שבע המופלאות" ב-11%, מדד S&P 500 במשקל שווה השיל 0.5% בלבד.

במשך רוב הראלי של שלוש השנים האחרונות, מדד S&P 500 נע כמעט יד ביד עם מניות ה־"שבע המופלאות" - כלומר, אלפאבית, אמזון, מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, מטא וטסלה. אבל מאז סוף פברואר, הקורלציה בין מניות הענק לבין הגרסה השווה־משקל של המדד (שמשקפת טוב יותר את כלל השוק) הפכה לשלילית כלומר: כשהשוק הרחב עולה מניות הטק לא בהכרח עולות, וכשהטק יורד - שאר השוק יכול דווקא לעלות.

הסיבה המרכזית היא השילוב בין זינוק במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה, מעבר של כסף לסקטורים "ישנים" יותר (אנרגיה, תעשייה) ומימושים אחרי ראלי חד בטכנולוגיה.

אנליסטים סיפרו לבלומברג כי זה וסימן חיובי דווקא. כי היסטורית, מצבים כאלה יכולים לייצר "reset" בתמחור: מורידים לחץ מהמניות הגדולות, מאפשרים לבסיס השוק להתרחב ולעיתים מכינים את הקרקע לגל עליות נוסף בטכנולוגיה בהמשך. בבלומברג מציינים שזוהי דינמיקה דומה לזו שהיתה בתחילת 2023: מניות ה־AI זינקו הרבה לפני השוק, ורק אחר כך שאר המדד הדביק את הפער.

הפעם, שבירת הקורלציה מגיעה לאחר תקופה שבה מניות ה־"שבע המופלאות" דווקא פיגרו אחרי השוק הרחב, על רקע חששות מהשקעות כבדות בבינה מלאכותית. בין סוף אוקטובר לפברואר, מדד מניות הענק ירד בכ־7.3%, בעוד מדד S&P 500 במשקל שווה עלה בכ־8.9%, בהובלת סקטורים מחזוריים כמו אנרגיה וחומרי גלם.

כעת מציינים התמונה שוב התהפכה: בעוד מניות הטכנולוגיה הגדולות נכנסו לתיקון, הירידות שלהן היו מתונות יותר מהשוק הרחב, סימן אפשרי ליציבות יחסית דווקא תחת לחץ.

עם זאת, הסביבה שונה מאוד לעומת העבר. המלחמה עם איראן עיבה על השווקים, ובמקביל מניות הטק עדיין מתמודדות עם שאלות סביב היקף ההשקעות ב־AI והתשואה עליהן. בעברהשוק פחות דאג ל־CapEx ול־ROI, אך כיום המשקיעים הרבה יותר ביקורתיים, במיוחד כשאין עוד "הפתעות חיוביות" קיצוניות כמו בתחילת גל ה־AI.

למרות זאת, יש גם סיבות לאופטימיות. בפעם האחרונה שהקורלציה הייתה שלילית ברמה דומה (תחילת 2023), מניות ה־Big Tech זינקו ביותר מ־300% בהמשך, הרבה מעל S&P 500. אמנם אנליסטים לא רבים מצפים לשחזור כזה, אך הירידות האחרונות הפכו את התמחור לאטרקטיבי יותר, מכפיל רווח של פחות מ־25, מתחת לממוצע היסטורי.

בנוסף, יש סימנים להיפוך בזרימות ההון: לאחר מעבר חד להשקעות מחוץ לארה״ב, חלק מהכסף מתחיל לחזור - ומהנהנות העיקריות עשויות להיות מניות הטכנולוגיה הגדולות.

הבעיה המרכזית לשוורים כרגע היא אנבידיה, החברה הגדולה בעולם והמשקל הכבד ביותר במדד S&P 500, שנכנסה לדשדוש. לאחר זינוק של יותר מ־1,100% מסוף 2022 ועד יולי, המניה נסחרת כבר כשבעה חודשים בתנועה צידית, על רקע חשש שהצמיחה המהירה מתקרבת לשיא וספקות לגבי היקף ההשקעות ב־AI מצד לקוחותיה הגדולים.

הסקפטיות הזו באה לידי ביטוי גם בתגובה פושרת להצהרות של המנכ״ל ג'נסן הואנג, שדיבר על פוטנציאל הכנסות של טריליון דולר עד 2027, אך למרות חדשות חיוביות נוספות, המניה ירדה בכ־4.1% בשבוע.

מעבר לכך, בעיה רחבה יותר מתחילה להכביד על כל הטכנולוגיה הגדולות: שחיקה בתזרים המזומנים החופשי (FCF) בעקבות המרוץ להשקעות בתשתיות AI. החברות הגדולות צפויות לרשום יחד ירידה חדה ל־94 מיליארד דולר בלבד ב־2026, לעומת מעל 200 מיליארד בשנים קודמות.

למרות זאת, יש גם צד שורי: הרווחים של שבע המופלאות עדיין צפויים לצמוח מהר יותר מהשוק, כ־19% ב־2026 לעומת 14% לשאר החברות במדד. בשורה התחתונה, הסיפור של הטק לא נשבר, אבל הוא עבר שלב. מהייפ וצמיחה מהירה, לשלב של בחינה, שבו השוק דורש הוכחות אמיתיות לתשואה על השקעות ה־AI.

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

מבצע "דירה בביטחון" של אאורה עזר למכירות, אך הרוכשים העדיפו הטבות אחרות

אאורה הציגה שיא ברווח הגולמי, אך הרווח הנקי ירד בכ-14% "לאור אירועים חד-פעמיים שחלו ב-2024" ● מבצע "דירה בביטחון": "נרכשו מספר לא מהותי של דירות הכוללות אפשרות ביטול חוזה ללא קנס"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

שגיאות הכתיב, שינויי הגרסה והתגובה האיראנית: מאחורי ההודעה הדרמטית של טראמפ

תוך שלושה ימים הספיק טראמפ להודיע על הרגעת המלחמה, לשחרר איום דרמטי ואז לחזור בו ● מה עומד מאחורי ההודעה המפתיעה על מו"מ עם איראן, ולמה הפעם היא מסקרנת במיוחד?

תחנת דלק בפיליפינים בסוף השבוע האחרון / צילום: ap, Aaron Favila

באוצר חוששים שמחיר הבנזין יעקוף את רף ה־8 שקלים ובוחנים פתרון ישן

המצור האיראני על הורמוז הוביל לזינוק במחירי הבנזין בעולם, אך בישראל נשמרת יציבות זמנית בזכות השקל החזק ושיטת עדכון המחירים החודשית ● במקביל, יצרניות רכב מקצצות ייצור, הביקוש לחשמליות שובר שיאים, ובארץ נערכים להתייקרות החלפים עקב שיבושי האספקה

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל

פטור מהיטל השבחה: המתווה שיאפשר לחקלאים לנצל את שדותיהם להקמת פאנלים סולאריים

הקמת מתקנים סולאריים מעל שדות חקלאיים נחשבת לפתרון למחסור בקרקע, אך דרישת היטל השבחה על עליית שווי הקרקע איימה לפגוע בכדאיות הכלכלית ● כעת הוסכם על פטור מלא לחקלאים, כאשר רשות מקרקעי ישראל תפצה את הרשויות המקומיות בכעשירית מגובה המס ● ההסדר יוחל לשנה בלבד, ויעלה לאישור בכנסת במושב הבא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "יש סיכוי טוב לעסקה, ישראל נלחמה חזק"; איראן: "לא התקיים מו"מ"

נשיא ארה"ב הודיע על מו"מ עם איראן להפסקת המלחמה והשהה את האולטימטום לתקיפת מתקני אנרגיה ● הצהיר כי איראן הסכימה להעביר לארה"ב את האורניום המועשר שברשותה ולא להעשיר עוד, וציין כי "יש 15 נקודות הסכמה" וכי "ישראל תהיה מרוצה" ● איראן: "טראמפ נכנע"; יו"ר הפרלמנט האיראני: לא התקיים מו"מ עם ארה"ב ● חיזבאללה ממשיך בירי לצפון; פצוע קשה בפגיעה ישירה באוטובוס בקריית שמונה ● עדכונים שוטפים

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד האוצר: העבירו כספים שלא כחוק והסתירו מידע

לטענת הכנסת, תקציבים למשרד החינוך הועברו עוד לפני אישור ועדת הכספים, מבלי שהדבר נחשף לחברי הכנסת ● באוצר טענו כי מדובר בפרקטיקה מקובלת, אך הכנסת דוחה זאת ודורשת לקבוע כי מדובר בהתנהלות לא חוקית

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שצפויות לרדת היום במסחר, והאם השווקים בדרך לירידות חדות?

סיום המלחמה נגד איראן לא נראה באופק, ובעולם כבר מתמחרים אפשרות של העלאות ריבית השנה ● הבורסה המקומית סיכמה שבוע ירוק - אך בוול סטריט המדדים ירדו בחדות ומתגברים החששות מפני תיקון בשוק המניות האמריקאי ● כמה זמן השווקים יוכלו לעמוד במחירי הנפט הגבוהים? ● וגם: בגולדמן זאקס מעריכים כי ייתכן שיהיה קשה להתגונן מפני הירידות בשווקים ● כל מה שכדאי לדעת על שבוע המסחר 

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

המדינות המפתיעות שבלב המגעים בין ארה"ב ואיראן

טראמפ חשף היום כי ארה"ב, בהובלת וויטקוף וקושנר, מנהלת מו"מ עם איראן ● עפ"י דיווחים, מהצד האיראני מנהל את המגעים יו"ר הפרלמנט, מוחמד באקר קאליבאף, זאת חרף ההכחשות הרשמיות של איראן אודות המגעים ● דווח כי פקיסטן ונורבגיה משתתפות, לצד טורקיה ומצרים ● בולטת בהיעדרה: עומאן

גן ילדים / צילום: Shutterstock

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים

בצלאל סמוטריץ'. המגזר הפרטי נשאר מאחור / צילום: נועם מושקוביץ'- דוברות הכנסת (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

800 אלף עובדים יקבלו שכר גם אם לא הלכו לעבודה. ומה עם היתר?

במשרד האוצר פרסמו את מתווה החל"ת במשק, כשלמגזר הציבורי ולסקטור הפרטי שתי נוסחאות שונות ● בעוד שכ-800 אלף עובדי משרדי ממשלה, רשויות וכדומה יזכו להחזרים של עד 100% מהשכר - בשוק הפרטי טרם נפתרה המחלוקת המרכזית: האם לשלם גם לעובדים שנעדרו בשבוע הראשון למלחמה

נעם סולברג, שופט בית משפט העליון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

עיריית רמת גן השתמשה בציטוטי AI לא נכונים, ותשלם 30 אלף שקל

ביהמ"ש העליון קבע כי עיריית רמת גן תשלם הוצאות לתושב העיר, לאחר שבהתנהלות מולו סביב שירותי הסעה לבנו, הסתמכה על ציטוטי AI לא נכונים ● "נפלו פגמים רבים ומהותיים במסמכים מטעמה – הן בתשובותיה לאזרח, הן בכתבים שהגישה לביהמ"ש. בנסיבות אלה עלינו להעביר מסר חד ובהיר ולהשית על העירייה הוצאות על הצד הגבוה"

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

מדורו בארה''ב, לאחר תפיסתו בתחילת ינואר / צילום: ap, Adam Gray

משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

המערכת הסודית שבזכותה נתפס רודן ונצואלה שורפת מעגלים אלקטרוניים בין רגע וגורמת לאויב כוויות, בעיות ראייה ואפילו שיתוק ● האם זה הג'וקר שיסייע לארה"ב במערכה הקרקעית באיראן?

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

כלכלנים מעריכים: זה הדד-ליין של השווקים למלחמה

כינוס סמנכ"לי הכספים של CNBC הוקדש למשמעויות הכלכליות של המלחמה ● הדעה הרווחת הייתה כי בהיעדר פתרון למצרי הורמוז תוך כשבועיים, יתפתח משבר כלכלי חריף

מטוס של יונייטד / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

מנכ"ל חברת התעופה הפופולרית מזהיר מתרחיש בלהות

מנכ"ל יונייטד סקוט קירבי חשף במכתב לעובדים שחברת התעופה נערכת לתרחיש קיצון של זינוק חד במחיר הנפט, וכבר החלה לצמצם טיסות ● וגם: חברות התעופה האירופיות דורשות מהאיחוד להפחית רגולציה ירוקה

החשכ''לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

קצא"א, אבטחת משפחת נתניהו והפילהרמונית: אלה הנושאים שמחוץ לתחום עבור החשכ"לית

משרד המשפטים פרסם את הסדר ניגוד העניינים של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לאחר שובה לתפקיד ● בין היתר היא תימנע לשנה מעיסוק בשורה של חברות שבהן כיהנה ובראשן קצא"א, לא תטפל בלקוחות חברת הייעוץ שבבעלותה ולא תעסוק בהמלצות הוועדה לאבטחת משפחת נתניהו, שבה הייתה חברה ● במקרה של מניעה, סמכויותיה יועברו לסגניה

האי דייגו גרסיה / צילום: ap, US Navy

לאחר הירי האיראני על דייגו גרסיה: האם אירופה היא הבאה בתור?

איראן הפתיעה רבים כשירתה שני טילים בליסטיים לבסיס האמריקאי שנמצא במחרק של 4,000 ק"מ ● איזה טילים שוגרו, והאם מדינות אירופה יכולות להגן על עצמן? ● שאלת השעה

מושגים לאזרחות מיודעת. חוק ההסדרים / צילום: איל יצהר

לקראת אישור התקציב: מהו חוק ההסדרים, ובשביל מה צריך אותו?

אישור תקציב המדינה נמצא מעבר לפינה, וחוק ההסדרים רזה באופן חריג • מהו בעצם החוק הזה, ולמה צריך אותו? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

דלת של ממ''ד בדירה מושכרת / צילום: פרטי

שוק השכירות קפא, חוץ מקטגוריה אחת

בדיקת גלובס מעלה כי דירות עם ממ"ד לשכירות קצרת-טווח הפכו מבוקשות, בעיקר בימי המלחמה הראשונים ● מחירי השכירות עם ממ"ד בתקופה זו לא השתנו ● ומה קרה לביקושים בדרום ובמרכז?