5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:15
1. שוק המניות
שבוע המסחר בתל אביב יפתח הבוקר כשהמתיחות הגיאופוליטית עדיין במוקד. טהרן העבירה הצעה מעודכנת לסיום הסכסוך והסרת הסנקציות, אך טראמפ דחה אותה בחריפות והגדיר אותה "בלתי מתקבלת על הדעת".
במקביל, מחירי הנפט עולים הבוקר על רקע החשש להמשך השיבושים במעבר במצר הורמוז : נפט מסוג ברנט טיפס עד כ־104.8 דולר לחבית, בעוד WTI התקרב לרמה של 99 דולר. בבורסות בעולם - מגמה מעורבת באסיה וירידות קלות בחוזים העתידיים בניו יורק.
נזכיר שכך בערך היה גם בשבוע שעבר, שבוע בו בוול סטריט ובשוק המניות המקומי נרשמו עליות ואף שיאים. ת"א 35 עלה ב-2.0% בסיכום שבועי, ת"א 90 ב-3.5%, מתחילת השנה מדד ת"א 125 עלה ביותר מ-22%.
למניות הדואליות שחוזרות להיסחר בת"א תהיה השפעה מאזנת על המדדים. אלביט מערכות ונייס עם פער שלילי של 2.4% כל אחת, טבע עם פער שלילי של 1.8% ואורמת עם פער שלילי של 1.7%. לעומת זאת, קמטק חוזרת עם פער חיובי של 4%, ופאלו אלטו (שטרם נכנסה למדדי הבורסה) עם פער חיובי של 6% בעקבות הזינוק במניות הסייבר בוול סטריט בשבוע שעבר.
דברים שקרו אתמול -
דירקטוריון מגדל ביטוח אישר את מינויו של רביב צולר לתפקיד יו"ר החברה לתקופה של 3 שנים. צולר יחליף את פרופ' אמיר ברנע. המינוי כפוף לאישור רשות שוק ההון.
לגלובס נודע כי רשות התחרות אישרה בימים האחרונים את רכישתה של סוכנות הביטוח ואתר השוואות המחירים WOBI (וובי) על ידי חברת הביטוח הפניקס , דרך סוכנות הביטוח הבת אורן מזרח, בסכום של כ-150 מיליון שקל.
● האם ההזדמנות הבאה בבורסה בת"א נמצאת דווקא במדד המניות הקטנות?
השבוע מעלים בשוק ההון המקומי הילוך מבחינת דיווחי התוצאות לרבעון הראשון. בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי צפוי להציג דוח כספי שירכז עניין בשוק. הבנק ידווח בחמישי בבוקר.
ביום שלישי תדווח הבורסה לניירות ערך . המניה שנכנסה זה עתה למדד ת"א 35, נסקה ב־250% בשנה האחרונה הובילה את הבורסה להיסחר בשווי שוק של 15 מיליארד שקל.
● מנהלי קרנות הגידור חושפים: זה הסקטור שכדאי להתרחק ממנו
באסיה הבוקר מגמה מעורבת, כאשר מדד קוספי בדרום קוריאה מזנק במעל 4% לשיא ומוביל את העליות, על רקע עליית מחירי הנפט והחרפת המתיחות בין ארה״ב לאיראן. המדד זינק בכ־4.7%, בעוד מדד המניות הקטנות Kosdaq נחלש בכ־0.3%. מניית SK Hynix בולטת עם זינוק של יותר מ־10%, בהמשך לראלי במניות השבבים בארה״ב.
ביפן, המסחר מדד ניקייעם ירידה קלה, שם, מניית נינטנדו צונחת לאחר שהחברה הודיעה על העלאת מחירי קונסולת Switch 2 לצד צפי לירידה במכירות.
בסין, מדד CSI 300 עלה בכ־0.58%, בעוד מדד Hang Seng Index בהונג קונג נחלש בכ־0.48%. המשקיעים הגיבו גם לנתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בסין, על רקע התייקרות סחורות שנקשרת להסלמה במזרח התיכון.
החוזים בוול סטריט בירידות קלות של עד 0.2%, כשברקע עלייה במחירי הנפט בעקבות החרפת המתיחות הגיאופוליטית.
● מהמרים על הסוס הלא נכון: האזהרה של "מלך האג"ח"
בוול סטריט, בעוד שהגיאופוליטיקה ממשיכה לשלוט בכותרות, השווקים הפגינו מיקוד ברווחי החברות - שדחפו את המניות לשיאים חדשים. האופטימיות הזו נתמכת בסימנים לכך שהכלכלה נותרת יציבה, עם נתוני שוק עבודה שהצביעו על שיפור במומנטום הגיוס, לצד רווחי חברות שממשיכים להפתיע לטובה, במיוחד של חברות הקשורות ל-AI שהובילו את הראלי האחרון.
מדד S&P 500 עלה ביום שישי ב־0.8% והשלים עלייה שבועית של 2.4%, בעוד נאסד"ק זינק ב־1.7% ביום שישי וב־4.5% בשבוע כולו. לעומתם, דאו ג'ונס סיים את השבוע ביציבות יחסית עם עלייה של 0.4%. במיוחד בלט הזינוק במדד השבבים (11%+ השבוע ו- 65%+ מאז ה- 30 במרץ), בתמיכת דוחות חזקים של AMD, אשר דיווחה על ביקוש גבוה לסוכני AI.
דוח התעסוקה לחודש אפריל הפתיע לטובה והפיג חששות מהאטה קרובה בשוק העבודה האמריקאי, זאת למרות המשך קיצוצי כוח האדם בענף הטכנולוגיה על רקע חדירת ה־AI. במקביל, זינוק במניות השבבים והחברות שתומכות בתשתיות הבינה המלאכותית בארה״ב המשיך להוביל את המגמה החיובית בשווקים.
כעת, הפוקוס של המשקיעים עובר מעונת הדוחות לנתוני המאקרו, ובראשם האינפלציה. מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אפריל צפוי להצביע על האצה ל־3.8% לעומת 3.3% בחודש הקודם, בעיקר בשל זינוק במחירי האנרגיה.
במקביל, גם הזירה הגיאופוליטית תישאר במוקד, כאשר טראמפ צפוי לצאת לביקור בבייג'ינג יחד עם בכירי תעשייה אמריקאים. הביקור מגיע לאחר פסיקה של בית משפט בינלאומי שביטלה את המכסים הגורפים בגובה 10% שהטילה הממשל האמריקאי, התפתחות שעשויה להשפיע על יחסי הסחר והשווקים בתקופה הקרובה.
2. שוק אגרות החוב
בשוק האג"ח המקומי, התשואות ירדו לכל אורך העקום בשבוע החולף, כאשר התשואה ל-10 שנים ירדה ב-16 נ"ב לרמה של 3.84%. בכל הנוגע לריבית, למרות הכותרות על "צורך בהפחתות דחופות", השווקים נותנים הסתברות של כ-40% להפחתה בהחלטה בסוף החודש, ובמצטבר שנה קדימה מתמחרים כמעט 2.5 הפחתות (ריבית גלומה 3.40%).
בארה"ב, שוק האג"ח הממשלתי התשואות נותרו יציבות יחסית, כאשר התשואה ל-10 שנים ירדה ב-2 נ"ב לרמה של 4.35%. בניגוד למניות ששוברות שיאים, תשואות האג"ח נותרו גבוהות בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה מול איראן, בין היתר על רקע ירידה מתמשכת בציפיות להפחתות ריבית - בהפניקס מזכירים שלפני המלחמה השווקים תמחרו מעל שתי הפחתות עד סוף השנה, בעוד שכעת מתמחרים יציבות בריבית.
באירופה - ירידת מחירי האנרגיה תמכה השבוע בירידת תשואות אגרות החוב של מדינות אירופה, ובהתמתנות ההסתברות הגלומה בשווקים להעלאת ריבית ה- ECB בפגישה הקרובה ביוני אל מתחת ל- 80%. בנימה ניצית, נגיד הבנק המרכזי של גרמניה אמר כי ה- ECB יידרש להעלות ריביות ביוני "במידה ותחזית האינפלציה לא תשתפר באופן מהותי", ולפי בנק הפועלים, השוק מתמחר עדיין כ- 2.5 העלאות ריבית בסיכום שנת 2026.
3. שוק הסחורות
בשוק המט"ח, השקל נחלש הבוקר ב-0.3% ל-2.91 שקלים לדולר.
בשבוע שעבר, השקל המשיך להתחזק עם עלייה של 1.2% מול סל המטבעות בשבוע האחרון, וכ-1.5% מול הדולר לרמה של 2.90 שקלים לדולר (כשבמסחר התוך יומי ראינו גם את ה-2.88). מתחילת השנה הדולר-שקל ירד בכ-9%.
אלכס זבזינסקי הכלכלן הראשי של מיטב טוען שהתנהגות השקל לא חריגה לעומת השנים האחרונות. "למרות הכותרות, התחזקות השקל בשבועיים האחרונים לא הייתה חריגה. מאז 2018 השקל ממשיך להתנהג בקשר הדוק לשוק המניות האמריקאי, למעט תקופת הרפורמה המשפטית והשנה הראשונה של המלחמה בעזה. ככל שחשיפת המוסדיים לחו"ל גלה הקשר התחזק".
"הירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל מאז הרבעון הרביעי של 2024 הובילה לירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח במסלולים הכלליים מכ־26% לכ־17% במרץ השנה, והאיצה את התחזקות השקל מעבר לקשר הרגיל עם שוק המניות האמריקאי". הוא מוסיף שלריבית הגבוהה יחסית בישראל יש כנראה תרומה מסוימת, אך היא מוגבלת, "תשואות האג"ח בישראל אף נמוכות יחסית.
● המשוואה מאחורי צניחת הדולר והנתון שמראה - מה יקרה אם בנק ישראל יתערב?
"למרות השמרנות מכיוונו של בנק ישראל, ככל שהשקל מתחזק בחדות, הסבירות להתערבות גוברת", כתב יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון.
"ב-2018-2013 נרכשו 13.8 מיליארד דולר במדיניות מוצהרת לנטרל את השפעת הגז על החשבון השוטף", כתב כץ והזכיר כי בנק ישראל הודיע אז ש"הפקת הגז בישראל גורמת לשיפור בחשבון השוטף שמוביל ללחצי תיסוף על שער החליפין. התופעה הזו, המכונה 'מחלה הולנדית', עלולה לפגוע במשק הישראלי. על רקע זה, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מודיעה על תוכנית רכישות מט"ח שתקזז את ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין".
כץ מזכיר כי גם ב-2020 נרכשו 21 מיליארד דולר ובשנת 2021 נרכשו 35 מיליארד דולר. בלידר מסבירים כי "נראה שהיום הנסיבות מאוד דומות, אם מחליפים את המילים 'משבר הקורונה' ב'השלכות המלחמה הממושכת'".
4. מאקרו
ייסוף השקל עלול להיות מסוכן יותר לכלכלה מאשר בעבר, זבז'ינסקי ממיטב מזהיר: "למרות שכלכלת ישראל הצליחה להתמודד בעבר עם גלי ייסוף של השקל, הנסיבות המקומיות והעולמיות הייחודיות הנוכחיות עלולות להפוך את הייסוף הנוכחי לבעל פוטנציאל לנזק כלכלי משמעותי יותר למשק".
"ייסוף חזק ומשמעותי של המטבע לבדו בדרך כלל לא הוביל למשבר כלכלי רחב, ברמה מאקרו כלכלית, המשק הישראלי הצליח להתמודד עם ייסוף השקל ללא זעזועים משמעותיים".
"עם זאת", אומר זבז'ינסקי, "האפיזודה הנוכחית עשויה להיות שונה מכמה סיבות: הפעם הייסוף היה חריג בעוצמתו ובמהירות שלו. הייסוף מתרחש במקביל להיחלשות משמעותית של הכלכלה הישראלית במהלך שנות המלחמה".
"ממשלות מוכנות כיום לשמר ייצור מקומי גם ללא יתרון תחרותי מובהק. בישראל השיקול הזה חשוב במיוחד נוכח ההרעה במעמדה הבינלאומי וביחסי החוץ שלה". אך כיום לטענתו, מגוון הכלים המוניטריים והפיסקליים שיכולים לתמוך ביצואנים מצומצם יותר, "החוב הממשלתי הגבוה מקטין את מרחב הפעולה הפיסקלי לסיוע ליצואנים. אמנם קיימת אפשרות להורדת ריבית, אך גל אינפלציוני אפשרי מהעולם עלול להקשות על בנק ישראל לממש אותה באופן משמעותי".
"גם עלות העובדים בהיי־טק הישראלי התייקרה מאוד. כיום השכר בישראל גבוה בכ־30% מזה שבארה"ב. ובעידן AI היתרונות הקוגניטיביים של עובדי ההיי טק (ידע, ניסיון, יכולת לפתח פתרונות) עשויים להיות בעלי ערך נמוך יותר מאשר בעבר. מצב זה עלול לשחוק את היתרון התחרותי של העובדים בישראל ביחס למקביליהם בעולם, במיוחד על רקע עלות השכר הגבוהה מאוד שלהם. חלק גדול מיצוא ההיי־טק הישראלי מורכב מענפים החשופים לסיכון תחרותי מצד ה-AI, בהם תוכנה, רישיונות תוכנה, שירותי מחשוב ומחקר ופיתוח. ישראל נמצאת בצומת קריטית, שבה היתרון היחסי שלה עלול להישחק בעקבות חדירת ה-AI".
במהלך השבוע הקרוב צפוי להתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל. לפי הקונצנזוס, המדד צפוי לעלות ב-1.3% ולהוביל לעלייה באינפלציה השנתית מ-1.9% ל-2.1%.
בארה"ב, הנתון המרכזי השבוע צפוי להיות האינפלציה, שעשויה להציג תמונה פחות נוחה לשווקים. לפי הערכות, האינפלציה הכוללת תעמוד על 3.8% ואילו אינפלציית הליבה תעלה לכ־2.8%. כלכלני וולס פארגו ציינו כי עליית מחירי האנרגיה כבר מתחילה לחלחל לעלויות ההובלה ובהמשך גם למחירי המזון -מה שעלול להכביד על משקי הבית.
5. תחזית
וול סטריט שברה שיאים חדשים באופן עקבי במהלך החודשים האחרונים, אך אף שוק שורי לא נמשך לנצח, וייתכן שעכשיו זה זמן נכון להסתכל על הדברים ממעוף הציפור. כמובן, אף אחד לא יודע בוודאות מה יעשה השוק, במיוחד בטווח הקצר. גם המדדים הטובים ביותר לא יכולים לחזות את העתיד, ולכן אין ערובה לכך שמפולת נמצאת מעבר לפינה.
ובכל זאת, השוק מאותת כעת על נורת אזהרה שמזכירה ימים רעים ושנראתה לעיתים נדירות בלבד לאורך ההיסטוריה.
מדד ה- CAPE של שילר (Cyclically Adjusted Price-to-Earnings), המוכר גם כ"מכפיל שילר", הוא אחד הכלים הידועים להבנת תמחור השוק בטווח הארוך. בניגוד למכפיל רווח רגיל (P/E), שבוחן רק את הרווחים של השנה האחרונה, המדד של שילר עבור S&P 500 הוא מדד המשווה בין המחיר הנוכחי של המדד לרווחים המתואמים לאינפלציה בעשור האחרון, וככל שהיחס גבוה יותר, כך עולה הסבירות שהשוק מתומחר ביתר.
במונטלי פול מזכירים שהיו רק פעמיים בהיסטוריה שבהן היחס הזה זינק בצורה חדה: בסוף שנות ה־20 הוא הגיע לכ־30, רגע לפני שהכלכלה האמריקאית הידרדרה אל השפל הגדול . הפעם השנייה הייתה בתחילת שנות ה־2000, בשיא בועת הדוט-קום הוא הגיע ל-44.2, שיא. עתה עומד המדד על 41, ובעצם זו הפעם השנייה בלבד שחצה את רף ה-40.
● המשקיעים שמזהירים מבועה ו"תיקון עוצר נשימה" בשווקים
נזכיר שמדד שילר הוכיח שהוא יודע לזהות שוק יקר, אבל הרבה פחות טוב בלתזמן את הנפילה עצמה. עוד בסוף שנות ה־90 הוא כבר התריע על תמחור קיצוני, בזמן שמדדי המניות כמו S&P 500 המשיכו לטפס בעוצמה והגיעו לשיא רק ב־2000. המשמעות למשקיעים ברורה: המדד יכול להדליק נורת אזהרה מוקדמת, אבל הפער בין האזהרה לבין התיקון בפועל עשוי להימשך שנים, ולכן הוא כלי להבנת סיכון, לא לתזמון מדויק של יציאה מהשוק.
אנליסטים בוול סטריט מזכירים שבפעם האחרונה שהנתון הזה היה כל כך גבוה (שנת 2000), השוק נכנס ל"עשור אבוד" - עשר שנים שבהן התשואה השנתית הממוצעת הייתה שלילית (-0.9%).
הדיון העולמי כרגע הוא האם רווחי ה-AI מספיק אמיתיים כדי למנוע שידור חוזר של התרחיש הזה.