סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
8:10
1. שוק המניות
המסחר בבורסה המקומית ייפתח הבוקר ברקע החלטת בנק ישראל מאתמול (ד') להותיר את הריבית על כנה ברמת 3.25%. האווירה המקומית תושפע גם מהפסימיות ששוטפת את השווקים מעבר לים: בורסות אסיה צוללות הבוקר - עם כניסתו הרשמית של השוק הסיני לטריטוריה של "שוק דובי", והחוזים בוול סטריט מצביעים על ירידות חדות. הסנטימנט השלילי הגלובלי ניזון במקביל מהסלמה גיאופוליטית במפרץ הפרסי, שם דיווחים על הכוונה לפנות שגרירויות אמריקאיות הקפיצו את מחירי הנפט.
● מנכ"ל אנבידיה הציג את הטכנולוגיה הישראלית שתשמור על סוכני ה-AI
המניות הדואליות הנסחרות בתל אביב ובניו יורק, צפויות לחזור למסחר בתל אביב במגמה שלילית קלה שתעיב במעט על פתיחת יום המסחר הבוקר בבורסת המקומית. לפי נתוני המסחר העדכניים, פערי הארביטראז' המשוקללים צפויים לייצר השפעה שלילית של כ-0.3% על מדד הדגל תל אביב 35.
בבחינת המניות המרכזיות במדד, בולטת מניית כימיקלים לישראל (ICL) שחוזרת עם פער ארביטראז' שלילי של כ-0.6% (לאחר ירידה של כ-2% בניו יורק), וטבע שחוזרת עם פער שלילי קל של 0.2%. גם מניית אלביט מערכות חוזרת במומנטום דומה, עם פער שלילי של כ-0.1%. מנגד, מניות הטכנולוגיה והשבבים מספקות רוח גבית חיובית, בהובלת קמטק שחוזרת עם פער חיובי של 2.1% (לאחר זינוק של מעל 4% בוול סטריט), טאואר סמיקונדקטור שחוזרת עם פער חיובי של 1.7% ונובה שפותחת פער חיובי של קרוב ל-1%.
אתמול, הבורסה בתל אביב חתמה את יום המסחר במגמה מעורבת, במחזור מסחר שהסתכם בכ-4.16 מיליארד שקל. בעקבות החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 3.25%, מדד ת"א 35 ננעל בירידה של 0.05%, בעוד מדד ת"א 90 התחזק בכ-1.5%.
מדדי קלינטק, הבנייה והנדל"ן - שלושתם רגישים במיוחד לעלויות מימון - בלטו לחיוב במהלך המסחר עם עליות של כ-2%, על אף שהריבית נשארה על כנה ושהתחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר הותירו את הצפי לריבית שנה קדימה על 3%. לא מן הנמנע שהעליות בשלושת הסקטורים הללו קשורה בהתאוששות הרחבה יותר של מדד ת"א 90, לאחר שמוקדם יותר החודש ירד לשפל של יותר משנה. מאז שירד לאותו שפל ב-7 באוקטובר, הוא חתם תשעה מתוך 10 ימי המסחר העוקבים בירוק וסיכם עלייה מצטברת של כ-10%.
מנגד, את המגמה השלילית הוביל מדד ת"א־נפט וגז, שנחלש בכ-1.2%, ברקע ירידות שנרשמו במחירי הנפט בעולם לקראת סיום יום המסחר. מדד הבנקים בלט גם הוא לשלילה עם ירידה של כ-0.5%.
במבט על מניות אינדיבידואליות, מניית תומר מזון חזרה להיסחר היום ונפלה בחדות, לאחר שהמסחר בה הופסק מוקדם יותר החודש. המניה חזרה להיסחר בעקבות השלמת תיקון דוחותיה הכספיים, אחרי שנחשפו בהם אי-סדרים שמקורם בצעדים שנקט היו"ר ובעל השליטה, דורון קימלוב. כחלק מהמהלך להשבת אמון המשקיעים, הודיעה תומר על שינויים בצמרת החברה, במסגרתם מונה רביב ברוקמאייר לתפקיד יו"ר פעיל בחברה (40% משרה). ברוקמאייר, שכיהן בעבר כמנכ"ל ויסוצקי, מגה וגולף, יתפוס את מקומו של קימלוב, שימשיך לכהן בתפקיד המנכ"ל בלבד. זאת, כחלק מניסיון לחזק את מבנה הניהול והממשל התאגידי בחברה ויצירת הפרדה בין תפקידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל.
מניית השבבים הדואלית, טאואר , בלטה לשלילה, לאחר שחזרה עם פער ארביטראז' שלילי מוול סטריט, שם צנחה בכ-9% מבלי שפרסמה דיווח מהותי כלשהו. אחת האפשרויות שעלו היא אנליזה שלילית שפרסמה אתמול חברת המחקר SemiAnalysis בה היא מזהירה מפני החרפה בתחרות בתחום ה-Silicon Photonics.
● 20 מיליארד דולר כדי להשאיר את מארק צוקרברג בקליפורניה
באסיה, מגמה שלילית שוטפת הבוקר את בורסות היבשת, כאשר מדד הקוספי הדרום קוריאני צולל בכ-3.4%, ההאנג סנג בהונג קונג מאבד כ-2.8% והניקיי היפני נופל בכ-2.1%, ברקע חששות מתמחור סקטור ה-AI והעמקת החולשה הכלכלית בסין. בהקשר זה, המדד הסיני המוביל CSI 300 נכנס רשמית לטריטוריה של "שוק דובי" לאחר צניחה של 20% משיאו ביוני, כשהוא משקף את האתגרים המבניים של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, בהם משבר הנדל"ן ונתוני הצמיחה החלשים ביותר מזה שלוש שנים. במקביל, מדד שנגחאי רושם כעת ירידה של כ-0.9%.
בגזרת המאקרו ביבשת אסיה, הבנק המרכזי של דרום קוריאה בחר אמנם להותיר את הריבית ללא שינוי על 3% כדי לבחון את השפעות ההידוק המוניטרי והאינפלציה הדביקה, אך לנוכח זינוק פנומנלי של 263% בייצוא השבבים בספטמבר, אנליסטים מעריכים כי העלאת ריבית נוספת תתרחש כבר בחודש הבא.
החוזים העתידיים בוול סטריט נסחרים כעת בירידות שערים לקראת פתיחת המסחר, בהובלת החוזים על הנאסד"ק שצוללים בכ-1.4%, בעוד החוזים על ה-S&P 500 והדאו ג'ונס מאבדים כ-0.7% וכ-0.3%, בהתאמה.
אתמול, המסחר בוול סטריט ננעל במגמה חיובית, כאשר סקטור הטכנולוגיה, ובראשו מניות השבבים והבינה המלאכותית, הוביל את העליות לאורך מרבית שעות היממה. מדד הנאסד"ק התחזק ב-1.1%, מדד ה-S&P 500 טיפס ב-0.6% והתקרב לשיא כל הזמנים, ומדד הדאו ג'ונס הוסיף לערכו 0.7% גם הוא. סמיקונדקטור SOX (PHLX) הציג התאוששות לאחר תקופה תנודתית וקשוחה, כאשר ענקיות כמו אנבידיה תמכו במומנטום.
כוכבת המסחר הייתה ספייס אקס , שזינקה בשיא לכ-10% בעקבות דוחות רבעוניים חזקים שהציגו צמיחה פנומנלית של 161% בהכנסות. הסנטימנט סביב החברה התחזק גם לאור הודעתו של אילון מאסק כי הוקמו ועדות מיוחדות לבחינת מיזוג עם טסלה . מטא רשמה אף היא מפגן כוח מרשים כשהתעלמה לחלוטין מקנס היסטורי וחסר תקדים של 25 מיליארד דולר שהוטל עליה בניו מקסיקו בגין פרשת קיימברידג' אנליטיקה, וננעלה בעליות (הרחבה על הדוחות שפורסמו אמש בהמשך). במקביל, נהירת המשקיעים לאפיקי סיכון התבטאה בזינוק של הביטקוין מעל ל-84,000 דולר, מומנטום שמשך למעלה את מניות הקריפטו דוגמת סטרטג'י ומארה הולדינגס . מנגד, נטפליקס בלטה לשלילה לאחר שהציגה את צמיחת ההכנסות האיטית ביותר שלה מזה שלוש שנים.
בזירת המאקרו, המשקיעים המשיכו לתמחר "פסק זמן" של הפדרל ריזרב, כאשר הסיכויים להעלאת ריבית באוקטובר צנחו לכ-15% בלבד. עם זאת, בקרב הכלכלנים נשמעו אזהרות משאננות יתר כלפי הפד. בנוסף, מנכ"ל בורסת CME הפורש, טרי דאפי, השמיע אזהרה חריגה מפני ה"חדשנות הפיננסית" חסרת הרסן, וציין כי הדחיפה למסחר של 24/7, במיוחד במוצרי קריפטו, לצד מתן מינופים קיצוניים לסוחרים פרטיים טרם הסדרת השוק, מהווה סכנה מוחשית ליציבות הפיננסית הגלובלית.
ענקית הרכב החשמלי של אילון מאסק, טסלה , נעלה את הרבעון השלישי עם תוצאות שעקפו את תחזיות וול סטריט, כשהיא מדווחת על הכנסות של 28.05 מיליארד דולר ורווח של 48 סנט למניה. עם זאת, מניית החברה ירדה ביותר מ-3% במסחר המאוחר, על רקע ירידה של 3% בהכנסות הליבה ממכירת רכבים (ל-20.56 מיליארד דולר) וצניחה של 29% ברווח הנקי ל-787 מיליון דולר. הפגיעה ברווחיות משקפת את ירידת המחירים הממוצעת של הרכבים, לצד זינוק בהוצאות ההון שהוכפלו ל-3.73 מיליארד דולר בשל השקעות עתק בפרויקט הרובוט האנושי - אופטימוס, ותשתיות AI. המנכ"ל מאסק התייחס גם למגעים למיזוג עם SpaceX, וציין כי צי המוניות האוטונומיות (Cybercab) צפוי להשפיע מהותית על התוצאות הפיננסיות רק לקראת סוף 2027.
חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם, מטא , הציגה רבעון עוצמתי שהכה את התחזיות, עם זינוק של 26% בהכנסות שהסתכמו ב-64.6 מיליארד דולר ורווח של 3.83 דולר למניה, נתונים שדחפו את המניה לזינוק של קרוב ל-2.5% במסחר המאוחר. החברה אף סיפקה תחזית אופטימית לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות שנעות בין 73 ל-76 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, הדגיש כי הרבעון עמד בסימן פריצות דרך משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית, ובראשן השקת עוזר ה-AI האישי "Muse" ומודל השפה החדש "Muse Wonder". יוזמות ה-AI המואצות, המונגשות דרך פלטפורמות הדגל כמו פייסבוק ואינסטגרם, סייעו לחברה לרשום בחודש ספטמבר את ביצועי המניה הטובים ביותר שלה מאז שנת 2022.
2. שוקי האג"ח
בישראל, עקום התשואות הממשלתי מציג שיפוע חיובי בכללותו, המגלם את פרמיית הסיכון הפיסקלית ואת צורכי גיוס החוב של המדינה לאורך זמן. בחלק הקצר של העקום, האג"ח לשנתיים ננעלה בתשואה של 3.34% (ענייה קלה של כ-1.8%), ברמה הקרובה לריבית בנק ישראל (3.25%) המשקפת ציפיות ליציבות מוניטרית בטווח הקצר. במרכז העקום נרשמת הישטוח מסוימת, כאשר האג"ח ל- 10 שנים עומדת על 3.52% - תשואה הנמוכה במעט מזו של הטווח הבינוני ל-5 שנים (3.71%). מנגד, בחלק הארוך נרשמת תלוליות חדה: התשואה ל-20 שנה מזנקת ל- 4.48% והטווח ל-30 שנה מטפס ל-4.65%, פער של כ-96 נקודות בסיס מול הטווח ל-10 שנים, המשקף את דרישת המשקיעים לפרמיית סיכון גבוהה על רקע אי-הוודאות הפיסקלית ארוכת הטווח ונטל מימון החוב הציבורי.
בארה"ב, שוק האג"ח נע אתמול ביציבות בסביבת תשואות גבוהה, כשהתשואה על האג"ח לעשר שנים, המשמשת בסיס למשכנתאות, נעה סביב 5.1%, והתשואה על האג"ח ל-30 שנה סביב 5.4%. התשואה על האג"ח לשנתיים, שעוקבת מקרוב אחר ציפיות הריבית, נשארה סביב 4.8%. אתמול נערכה מכירה של אג"ח ל-20 שנה בהיקף 13 מיליארד דולר, שנחתמה בתשואה גבוהה בכמעט נקודת בסיס מהצפוי בשוק. לפי טום די גלומה ממישלר פיננסיאל גרופ, זה יכול להעיד על ביקוש חלש במעט, אך התשואה על האג"ח ל-20 שנה נותרה יציבה, כך שהמכירה לא סיפקה לשוק את האות החד שחיפש.
בשוק האג"ח הצרפתי נרשמת טלטלה היסטורית, כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים זינקה בשבע נקודות בסיס וחצתה את רף ה-5% - רמתה הגבוהה ביותר מזה 24 שנים (מאז 2002). המגמה השלילית, שניזונה מהתייקרות מחירי האנרגיה ששבים ומאיימים על הכלכלה האירופית, מחריפה את החששות הכבדים ממצבה הפיסקלי של הרפובליקה ברקע משבר פוליטי עמוק סביב העברת התקציב. כתוצאה מכך, הפער בין תשואת האג"ח הצרפתית למקבילתה הגרמנית, המשמש ברומטר לסיכון האשראי בגוש האירו, התרחב ל-159.4 נקודות בסיס - שיא של 15 שנה. פוג'ה קומרה, אסטרטגית ריביות בכירה בבנק דומיניון קנדה, הסבירה לבלומברג כי "פערי התשואות צפויים להישאר תחת לחץ ככל שתשומת הלב חוזרת להצבעות על התקציב הקרב. גם אם התקציב יעבור בסופו של דבר, המשקיעים נותרים מודאגים מהסימנים הרחבים יותר של חוסר תפקוד פיסקלי וקיטוב פוליטי".
3. שוקי הסחורות והמטבעות
הדולר האמריקאי נחלש אתמול ב-0.48% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.0910 שקלים.
הבוקר, במסחר הרציף, הדולר קופץ ומתחזק ב-0.42% מול השקל ונסחר סביב שער רציף של 3.0977 שקלים.
המסחר בשוקי הסחורות מתאפיין בתנודתיות עזה, שהגיעה לשיאה הבוקר. למרות אופטימיות זהירה שאפיינה את רוב שעות המסחר בוול סטריט אתמול, תום המסחר הביא עמו צינון חד של ההתלהבות עקב התלקחות מחודשת בזירה הגיאופוליטית. דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, לפיו ארה"ב נערכת להורות על פינוי חלקי של סגל דיפלומטי ממשגרירויותיה במדינות המפרץ הפרסי (בדגש על ערב הסעודית) מחשש לחידוש הלחימה באזור, טרף את הקלפים מחדש.
על רקע זה, מחירי הנפט נסחרים סביב רמות שיא, כשהם משקפים את האיזון השברירי בין סכנת ההסלמה הצבאית במזרח התיכון לבין המשך הזרמת החביות בפועל. מחיר חבית מסוג ברנט נסחר סביב 110 דולר (זינוק של כ-80% מתחילת השנה), בעוד הנפט הגולמי האמריקאי (WTI) מתייצב סביב 98 דולר לחבית. השוק ממשיך לתמחר בעוצמה את האיומים על נתיבי השיט האסטרטגיים במצר הורמוז, זאת בעקבות שורת תקריות הכוללות מיקוש מכליות על ידי משמרות המהפכה של איראן והתקפות של המורדים החות'ים על מתקני "סעודיה ארמקו". כל זאת, במקביל לקיפאון בשיחות בין וושינגטון לטהראן והדרישה האיראנית להסרת המצור הימי האמריקאי כתנאי סף לחידוש המשא ומתן.
מעבר לאיום הביטחוני הישיר, הזינוק החד בעלויות השילוח והביטוח מהווה כעת משקולת מרכזית על ענף האנרגיה כולו. מנתוני בנק ההשקעות גולדמן זאקס עולה כי עלות הובלת חבית נפט זינקה ליותר מ-20 דולר (לעומת כ-3 דולרים בלבד אשתקד), כאשר "פרמיית סיכון המלחמה" במצר הורמוז אחראית לבדה לכ-7 דולרים מתוך התייקרות חריגה זו.
ב-CNBC, הזהירו אנליסטים בגולדמן זאקס כי "עלויות ההובלה הגבוהות מעיקות במיוחד על שולי הרווח של בתי הזיקוק באסיה ומאיימות על תפוקת התזקקים, מה שעלול לדחוף מעלה את מחירי הדלקים המזוקקים בעולם". ארנה לומאן רסמוסן, אנליסט ראשי בחברת A/S Global Risk Management, חידד לבלומברג כי נתוני האספקה הנוכחיים עלולים לייצר אשליה של ביטחון: "יצוא גבוה אינו אומר בהכרח סיכון נמוך יותר. נתיבי השיט נותרים חשופים להתקפות, בעוד דמי ההובלה ופרמיות הביטוח החריגות הופכים את שינוע הנפט ליקר ומסוכן במיוחד".
בזירת המסחר והסנטימנט, המשקיעים מפגינים ספקנות עמוקה ביחס לאפשרות של פריצת דרך מדינית קרובה, והתנודתיות הגבוהה מייצרת גל ערה של פעילות גידור. רבקה באבין, סוחרת אנרגיה בכירה ב-CIBC Private Wealth Group, הסבירה לבלומברג את הלך הרוח: "השוק כבר חווה סבבים רבים של דיווחים על הפסקות אש אפשריות ופריצות דרך דיפלומטיות, ולכן ישנה ספקנות מובנת לגבי השאלה האם הרטוריקה המתאוששת תתורגם להתקדמות מוחשית. עם זאת, עצם השינוי בטון הדיבור ממתן מעט את המומנטום להמשך העליות".
דינמיקה ספקנית זו הובילה למסחר שיא באופציות מכר (Put) על נפט הברנט בבורסת ICE. חלק ניכר מהסוחרים בוחרים לגדר פוזיציות ומהמרים על ירידת מחירים אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 100 דולר לחבית בחודשים הקרובים. הפעילות הערה בשוק הנגזרים הושפעה גם מדוח סוכנות המידע לאנרגיה בארה"ב (EIA), שהציג תמונה מעורבת: ירידה של כ-3 מיליון חביות במלאי הנפט הגולמי המסחרי, אך מנגד - עלייה מפתיעה במלאי התזקקים שעשויה לאותת על התקררות בביקושים.
4. מאקרו
החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמה של 3.25% לא הפתיעה את השווקים, אך מסיבת העיתונאים ותחזיות המאקרו שליוו אותה סיפקו הצצה לדאגה העמוקה של הבנק המרכזי ממצבו המבני של המשק. למרות שקצב האינפלציה השנתי צנח ל-1.6% (מתחת למרכז היעד של האינפלציה), הוועדה המוניטרית בחרה לעצור את מחזור הפחתות הריבית. ההחלטה התקבלה על רקע פיחות השקל, סביבת הריביות הגלובלית, ואי-הוודאות התקציבית רגע לפני הבחירות.
בסקירתו על סביבת המאקרו של ישראל, ביקש נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לשדר תחילה ביטחון בחוסנו של המשק: "הכלכלה הישראלית מוסיפה להפגין עמידות וחוסן", אמר ירון, וסיפק פרספקטיבה היסטורית בינלאומית: "מדינות שחוו שלוש שנות מלחמה מציגות בדרך כלל פער תוצר של 10% מהמגמה ואינפלציה מצטברת של 14%. אצלנו, הפער עומד על 3.7% בלבד והאינפלציה המצטברת על 7%-8%. בקונטקסט הזה, המשק הפגין עמידות וחוסן מרשימים".
עם זאת, הנגיד מיהר לשגר ביקורת חריפה כלפי התנהלות הממשלה סביב בניית התקציב וקביעת סדרי העדיפויות בקיצוצים (כדוגמת הקיצוץ בתוכנית החומש לחברה הערבית): "מבחינת סדרי העדיפויות מול הקיצוצים שהביאו - היו וישנם סעיפים הרבה פחות תומכי צמיחה, ואני אומר זאת בלשון עדינה, שאפשר היה לגעת בהם במקום הנושאים שנלקחו". הנגיד התריע כי "סביבת אי-הוודאות הגיאופוליטית בישראל מחייבת עוד יותר שמירה על מרווח פיסקלי הולם", והדגיש שעליית התשואות בעולם מחייבת את ישראל לשמור על יחס חוב-תוצר נמוך כדי לא לייקר את מימון החוב הציבורי.
בנוסף, הנגיד התייחס לראשונה באופן פומבי לאיום החרמות הבינלאומיים: "אנחנו רואים התרחבות בשיח על צעדי סנקציות נגד הכלכלה... הרחבת הסנקציות באופן משמעותי, או החמרה בסנטימנט הכללי, יכולות להביא לעלייה בפרמיית הסיכון, על כל ההשלכות הנגזרות מכך על הכלכלה הישראלית".
אחת הבשורות שיצאו מחטיבת המחקר של הבנק הייתה ההחלטה ההיסטורית לפצל את נתוני הצמיחה, ולנטרל מתוכם את הייצור של חברות הטכנולוגיה הזרות בחו"ל (דוגמת אנבידיה). הנגיד הסביר את המהלך: "הייצור של חברות ישראליות בחו"ל תופס בשנתיים האחרונות משקל גדל והולך... רכיב זה תורם להכנסות המדינה ממסים, אך אינו נשען על הון או כוח עבודה מקומיים. משום כך, צמיחתו המהירה עלולה לייצר תמונה מוטה של קצב הפעילות הריאלי במשק".
המשמעות של הפיצול חושפת תמונה מאקרו-כלכלית צנועה הרבה יותר: בעוד התוצר הכללי יצמח השנה ב-5.6%, הכלכלה המקומית הריאלית תצמח ב-3.4% בלבד. נתון זה מקפיץ אוטומטית את יחס החוב-תוצר המקומי לכ-70% (לעומת 68% בחישוב הכללי), וממחיש את עומק הנטל שיוטל על קופת המדינה.
ההחלטה מקבעת למעשה את סביבת ה-‘Higher for Longer’ (ריבית גבוהה לאורך זמן) בישראל, כאשר חטיבת המחקר צופה כי הריבית תרד ל-3% בלבד רק בעוד שנה מהיום. ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, מנתח כי "הבנק פועל כרגע תחת מגבלות מסוימות שמקטינות את מרחב התמרון" - ביניהן הריביות הגבוהות בארה"ב והסלמה שמותירה את פרמיית הסיכון (CDS) גבוהה. לדבריו, עבור החברות העסקיות והעסקים הקטנים מדובר בהמשך נטל הוצאות מימון כבדות ושחיקת כושר שירות החוב, בעוד ענף הנדל"ן "יוסיף להתמודד עם שיעורי היוון גבוהים, קיפאון מסוים במכירות ועלויות גלגול חוב יקרות". מנגד, הוא מציין כי הותרת הריבית מעניקה רצפת תמיכה מסוימת לשקל מפני פערי הריביות הגלובליים.
יחד עם זאת, בשוק מעריכים כי לא מדובר בסוף פסוק. רועי קדוש, מנהל השקעות ראשי בהכשרה ביטוח ופיננסים, רואה במהלך "החלטה טקטית" שנועדה להימנע ממעורבות פוליטית פחות משבוע לפני הבחירות בישראל, בטרם תתברר מדיניות התקציב של הממשלה הבאה. "להערכתנו מדובר בדחייה ששקולה לכמה חודשים ולא בסיום מחזור ההפחתות", מציין קדוש. "אם האינפלציה תמשיך לנוע בחלקו התחתון של היעד, החלטת נובמבר עשויה להחזיר את ההפחתות לשולחן, אך בשבועות הקרובים יש להיערך לתנודתיות מוגברת".
5. תחזית
לאחר שנה של עליות שוברות שיאים, המדדים המובילים בוול סטריט מתחילים לשדר חוסר יציבות. נסיגתו של מדד ה-S&P 500 (שירד בכ-1% בשבועיים האחרונים) וצניחתו של מדד הנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה (שאיבד למעלה מ-3% בשבועיים האחרונים), נובעות מגל מכירות המתרכז בסקטור הטכנולוגיה. במוקד עומדות ההוצאות התפוחות על תשתיות בינה מלאכותית הנמצאות כעת תחת זכוכית מגדלת. העלייה בתשואות האג"ח מייקרת את עלויות המימון עבור חברות הטכנולוגיה, ואם אלו ייאלצו לצמצם את השקעותיהן ב-AI, הדבר עלול ליצור אפקט שרשרת שיורגש בכל השוק.
אף שמוקדם לקבוע האם התנודתיות הנוכחית היא מהמורה זמנית או תחילתו של תיקון עמוק יותר, באנליזה שפרסמה קייטי ברוקמן מבית ההשקעות The Motley Fool, נמתח קו ישיר בין המצב בשוק כיום לבין אזהרתו ההיסטורית של וורן באפט משנת 1999. בשיא בועת הדוט-קום, חזה באפט את התפוצצות הבועה והדגיש כי גם תעשייה שעומדת לשנות את פני החברה מקצה לקצה - אינה מבטיחה בהכרח רווחים למשקיעים בה, כפי שקרה לעשרות חברות תעופה שפשטו רגל חרף העובדה שמהפכת התעופה שינתה את העולם.
"המפתח להשקעה אינו להעריך עד כמה תעשייה מסוימת תשפיע על החברה או כמה היא תשגשג", כתב באפט באותו חיבור מפורסם, "אלא לקבוע מהו היתרון התחרותי של חברה נתונה, ומעל לכל - מהי העמידות של אותו יתרון לאורך זמן".
על פי הניתוח של ברוקמן, התרחיש הזה צפוי לחזור על עצמו גם בטכנולוגיית ה-AI. אומנם מדובר בטכנולוגיה מחוללת שינוי, אך מניות רבות בסקטור נסקו השנה על בסיס הייפ בלבד ומתומחרות כעת ביתר. כפי שקרה בשנת 2000, אם יגיע שוק דובי, המניות שיתרסקו בצורה הקשה ביותר יהיו של חברות בעלות תמחור מופרז ומודלים עסקיים שאינם בני-קיימא.
מנגד, חברות בעלות יסודות פונדמנטליים איתנים ויתרון תחרותי חזק ידעו להתאושש ולהוביל את השוק בטווח הארוך - כפי שעשו אפל , אמזון.קום ומיקרוסופט לאחר משבר הדוט-קום (מאז מרץ 2000, זינק מדד ה-S&P 500 בכ-715% חרף קריסתן של מאות חברות טכנולוגיה). הצעד החכם ביותר למשקיעים כעת, מסכמת ברוקמן, הוא להתבצר בחברות איכותיות שיכולות לשרוד זעזועים קשים, בדיוק כפי שהגדיר זאת באפט בזמנו: "המוצרים או השירותים שיש סביבם יתרון תחרותי מובהק ובר-קיימא, הם אלה שמספקים את התגמול למשקיעים".
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
