למרות ניצחונה של רשות המסים, פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין החברה הזרה PIV BV עשוי להיות שימושי ביותר דווקא בידי ציבור הנישומים
חבות במס מוטלת הן על תושב ישראל בגין כלל הכנסתו, בין אם הופקה או צמחה בארץ או בחו"ל, והן על הכנסת תושב חוץ אם הופקה או צמחה בישראל • לכן, שאלת התושבות נזקקת לתשובות, הן מהמחוקק והן מביהמ"ש • דעה
חברות רבות מעניקות תמריצי מכירות, כגון שוברי הנחה או מתנות, לנציגי מכירות שהם בדר"כ עובדים שכירים של חברת שיווק חיצונית • פרקטיקה זו מעלה שאלות כבדות-משקל בתחום דיני המס, ובמיוחד בשאלה האם קמה חובת ניכוי מס במקור ע"י מעניק ההטבה בשל הענקתה
שנת 2019 סופרת את ימיה האחרונים, וזה הזמן למספר שיפורים לקראת המפגש עם רשויות המס • המומחים בתחום נותנים מספר טיפים שעשויים לעזור לכם
כשמתפרק תא משפחתי שמחזיק בחברה, נטיית בתי המשפט היא לקבוע כי בן הזוג שאיננו רשום כבעלים בחברה, לא יקבל את מחצית המניות, אלא את שווי המניות • אלא שהדבר עלול להשית על בן הזוג הנשאר בחברה את הנטל לממן את המס של בן הזוג היוצא
פסיקת העליון בעניין אורי רביבי משיבה את גבולות ההתיישנות למקומם הראוי, ולמעשה שבה ומאמצת פסיקה של ביהמ"ש המחוזי, שלפיה שומת הפסדים שהתיישנה אינה ניתנת לבחינה מחודשת במועד שבו מבקש הנישום להשתמש בהפסדים
פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ידין סגל מעלה את השאלה אם חל שינוי מגמה באשר להכרה בהפסדי הון • כך או אחרת, מומלץ להשקיע מאמץ מיוחד בעיגון אובייקטיבי של מועד התגבשותו של ההפסד
נכסים בלתי מוחשיים רווחים במציאות הכלכלית כיום, אך תקנות הפחת הן תקנות מנדטוריות שנקבעו לפני קום המדינה וכמעט שלא עודכנו
בהיעדר הסדר תחיקתי - על תוצאות המס של מקבלי דיבידנד שאין מקורו בהכנסה לצורכי מס ניתן ללמוד מפסק דין מנחה שעסק בנושא • מהפסיקה עולה כי חלוקה כזו תביא לפגיעה בציבור בעלי המניות שהינם חברות, אך ככל הנראה לא תשפיע על ציבור בעלי המניות שהינם יחידים
ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן לאחרונה בקיזוז הפסדי הון מניירות ערך זרים בחו"ל, ולפסיקתו הקצרה יש השלכה מרחיקת לכת על המשקיעים בהם • כדי להימנע מ"תאונות מס", ייתכן שעדיף להימנע מהשקעה בניירות ערך המחלקים ריבית או דיבידנד
בפסק הדין בעניין חברת רוזבאד קבע ביהמ"ש העליון כי כל חברה מהווה ישות משפטית ומסויית נפרדת, גם אם מדובר בפעילות בינלאומית בלתי נפרדת בקבוצת חברות
המחוזי קיבל את עמדתו של רייזמן במחלוקת מול רשות המסים וקבע כי ישלם מס בשיעור 25% על מכירת מניותיו באזימוט לאלביט, במקום 50% שדרשה ממנו הרשות, וכן מס מופחת על מכירת המוניטין שלו • הפסיקה צפויה להשפיע על גובה המס שישלמו יזמים רבים בעת עסקאות של מכירת החברה יחד עם התחייבות להעביר לחברה הרוכשת את המוניטין האישי שלהם
מנתונים המתפרסמים לראשונה ב"גלובס", עפ"י בדיקה שערך עו"ד מוטי בללתי, שותף במחלקת המסים של משרד עוה"ד גרוס-קלינהנדלר, עולה כי בניגוד לדעה הרווחת, ההתדיינות בתיקי המס - מול הרשות ובבתי המשפט - אפקטיבית לנישום ומובילה להפחתה משמעותית מאוד של חבות המס, בהיקף מיליוני שקלים לשנה, ועומדת בממוצע על 78% • אולם עוד עולה כי פוטנציאל חיסכון המס בהתדיינות פנימית מול הרשות (66%) כפול מפוטנציאל חיסכון המס בהליכים המשפטיים (34%)
עסקה שהכתה שורשים בקרקע המציאות • מהם הכללים החלים על ביטול עסקה? • למדריך ומחשבון מס רכישה
פקיד השומה קבע כי הלוואת בעלים שהומחתה לבעל שליטה חדש - נמחלה. מה קבע ביהמ"ש?
ביהמ"ש העליון קבע כי הקדמת תשלום המס בגין תמורות עתידיות מהווה סטייה מהעיקרון שלפיו כל סכום שמשולם ממוסה בעת התשלום, ובכך הוא מגשים עיקרון חשוב בדיני המס • למדריך ומחשבון מס רכישה
כדי להימנע מחיוב לא צפוי במע"מ בדיעבד - יש להקפיד להכין שיעורי בית ולבחון מראש היטב את הזכאות למע"מ בשיעור אפס, את מבנה העסקה, את זהות מקבל השירות וגורמים רבים נוספים
האינטרס של מי שנותן הלוואה ללא ריבית לחברה המוקמת על-ידיו במטרה לסייע לה, הוא אינטרס לגיטימי שלא מן ההכרח למסותו • ואולם, סעיף 3(י) - המבוסס על הנחת עבודה שאין לה עוד מקום בשיטת המס מקשה מאוד על השקעה בדרך של הלוואת בעלים נטולת ריבית
פסק דין שניתן באחרונה ע"י ביהמ"ש העליון עסק בבעלי מניות שהחברה בבעלותם מכרה את פעילותה ושקיבלו תשלום נוסף בגין התחייבותם להימנע מהקמת עסק מתחרה • השופטים קבעו קביעה מקדמית, שלפיה החזקה השלילית החלה לגבי שכיר בדבר אי-סיווג התשלום כתשלום בגין אי-תחרות, אינה חלה לגבי בעל מניות
במסגרת דיון בחברה ישראלית שמכרה ישירות מניות של חברה אמריקאית, ביהמ"ש קיבל את עמדת הנישומה והוציא פסק דין המונע מצב שבו עיתוי משיכת הדיבידנד מחברה נמכרת ישפיע על נטל המס החל על הנישום המוכר את מניותיו, גם אם הנמכרת היא חברה זרה