בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock
השנה שחלפה הייתה לא קלה למשקיעים, בלשון המעטה. גם אם המדדים המובילים של הבורסה בתל אביב חתמו את 2022 עם תשואה שלילית נמוכה יחסית לעולם, של כ-10%, הטלטלות שחווה השוק במהלך התקופה הקשו על ניווט תיק ההשקעות לחוף מבטחים.
● הצעת הענק בשוק האשראי: הפניקס ואקירוב מפסידים, ומה עם כאל? | ניתוח
● מי שמע על אינפיניה וניו מד? מה גורם לחברות ענק להחליף את שמן
● מי שיאנית התשואה בבורסה ב-2022, ומי מחקה עשרות אחוזים משוויה
כעת מתברר כי גם בעלי העניין בחברות הנסחרות בתל אביב שינו ממנהגם. בדרך-כלל, בשנה של ירידות חדות בשווקים, הם מעדיפים להקטין את מימושי המניות, ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו בשוק כדי להגדיל את החזקותיהם בחברות, כדרך של הבעת אמון. אך לא כך היה ב-2022.
סיכום שערכה יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב, בניהולו של קובי אברמוב, מלמד כי בשנת 2021, שבה טיפסו המדדים המובילים בשיעור נאה של יותר מ-30%, מכרו בעלי העניין בחברות ציבוריות מניות בשווי 7.7 מיליארד שקל, ומנגד רכשו מניות בשווי 3.3 מיליארד שקל. בשנת 2022 נרשמה התפתחות מפתיעה.
בעוד שבשל ירידות שערים אכן הצטמצמו מכירות המניות בידי בעלי העניין ל-6.4 מיליארד שקל, כלומר ירידה של 17% ביחס להיקף המכירות בשנה שקדמה לה, קטנו גם הרכישות בידי בעלי עניין לכ-2.6 מיליארד שקל, ירידה חדה יותר של 21% ביחס לרכישות בשנה קודמת.
בבורסה מציעים הסבר חלקי, שלפיו, בשל הגידול במספר החברות הבורסאיות הגדולות ללא גרעין שליטה (קרי כאלו המוחזקות בעיקר על ידי גופים מוסדיים), הקשר בין מגמת השוק ובין פעילות בעלי העניין נחלש, מגמה שניצניה נראו כאמור בשנה החולפת. זאת מכיוון ששיקוליהם של בעלי עניין בחברות ללא גרעין שליטה - כאמור בעיקר גופים מוסדיים - שונים מאלו של בעלי השליטה.
את הצמצום ברכישות על ידי בעלי עניין השנה, ממשיכים ואומרים בבורסה, ייתכן שניתן להסביר גם בסכומים הגדולים של רכישות שבוצעו בשנים קודמות, שהיו יוצאי דופן עקב מספר מאבקי שליטה גדולים. כך, גם השנה בלטו רכישות משמעותיות שבוצעו במסגרת ביצור השליטה בחברת הנדל"ן בראק קפיטל, הפועלת בגרמניה, ומאבקי השליטה בנורסטאר (חיים כצמן מול ישראל קנדה) ופז נפט.
הסבר נוסף לירידה בהיקפי הרכישות בידי בעלי עניין עשוי להגיע מהעלייה החדה שנרשמה בשיעורי הריבית בשנה שחלפה, שהופכת את נטילת אשראי לצורך עסקאות רכישה ליקרה יותר מבעבר.
כך או כך, שיעור החזקות הציבור עלה בסוף השנה לכ-61.5% משוק המניות בתל אביב, לעומת כ-60% בסוף שנת 2021. עם זאת, יש לציין שבסוף שנת 2020 עמד שיעור החזקות הציבור על רמה גבוהה יותר - 64% מהחברות הציבוריות.
הסיבה לירידה החדה בשנת 2021 הייתה מחיקתה מהמסחר של ענקית תמציות הטעם והריח IFF, שרכשה בעשור הקודם את פרוטרום והחליטה לעזוב את הבורסה בתל אביב.
המכירות הבולטות: לצורך הפסקה או ביצור שליטה
נתוני הבורסה על עסקאות של בעלי עניין אינן כוללות מכירות של בעלי עניין לבעלי עניין אחרים - מכירות שלא הגדילו את שיעור החזקות הציבור, מכירות בהצעות מכר או רכישות בהצעות רכש.
המכירות הבולטות בשנה החולפת מצד בעלי העניין היו במסגרת הפסקת שליטה בחברות הבורסאיות או ביצור השליטה בהן, ובראשן מכירה של מניות יצרנית האנרגיה הגיאותרמית אורמת על ידי חברת אוריקס היפנית.
בנובמבר האחרון מכרה אוריקס, לראשונה מאז רכישת השליטה באורמת בשנת 2017, מעל שליש מהחזקותיה (כ-7.7%) במסגרת הצעת מכר בארה"ב. שווי המניות שנמכרו עמד על 1.3 מיליארד שקל, ולאוריקס נותרה החזקה של כ-12% בחברה.
גם המיליארדרית שרי אריסון, לשעבר בעלת השליטה בבנק הפועלים , המשיכה אשתקד למכור את מניותיה בבנק. זאת לאחר שבשנת 2021 מכרה אריסון בחודשים אפריל ודצמבר 7.8% ממניות הפועלים בתמורה ל-2.9 מיליארד שקל, ואז פקע היתר השליטה שלה מבנק ישראל באופן פורמלי.
אריסון הפכה לבעלת עניין "רגילה". מה ששיחק לטובתה הייתה הדפנסיביות המרשימה של סקטור הבנקים. מדד הבנקים ירד בשנה שעברה "רק" ב-4%, מחצית התשואה השלילית שרשם מדד ת"א-35, אך בשנה שקדמה (2021) זינק ב-68%. אריסון מימשה אשתקד נתח של 2.3% ממניות הבנק, שאותן מכרה בתמורה ל-1.03 מיליארד שקל. לאחר המימוש היא מחזיקה ב-5.6% ממניות הבנק.
בעסקה אחרת של בעלי מניות מעבר לים, רשמה הקרן הזרה "ת'רד פוינט" מכירת מניות משמעותית בחודש מרץ. הקרן חיסלה את החזקותיה בחברת האנרגיה אנרג'יאן , שהיוו 9.3% ממניות החברה, המפיקה בין היתר את הגז הטבעי ממאגר כריש בים התיכון.
ת'רד פוינט מכרה את המניות תמורת 777 מיליון שקל, ומנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, מימש אף הוא נתח שמן ממניות החברה, כשמכר בחודש יוני 2.8% ממניות אנרג'יאן בשווי של כ-254 מיליון שקל.
החברה לישראל , שבשליטת עידן עופר, מכרה גם היא אשתקד מניות בהיקף ניכר, בהחזקתה העיקרית, חברת הדשנים והכימיקלים איי.סי.אל (לשעבר כיל). מדובר בנתח של 1.6% ממניות איי.סי.אל, שנמכר תמורת כ-726 מיליון שקל. לאחר אותה עסקה מחזיקה החברה לישראל 44% ממניות איי.סי.אל.
רכישות בולטות בבראק קפיטל, בפז ובנורסטאר
בצד הרכישות בלט קונצרן הנדל"ן הגרמני LEG שרכש כ-26.6% ממניות בראק קפיטל , העוסקת בנדל"ן מניב למסחר ומגורים בגרמניה, בשווי של כמיליארד שקל.
לאחר העסקה הגיעה LEG להחזקה של כ-35.7% בחברה. בהמשך לרכישתה של LEG נותרה בעלת השליטה הנוכחית בבראק קפיטל, אדלר הגרמנית, עם נתח של 63% מהון המניות שלה. לשאר ציבור המשקיעים נותר נתח מזערי מהחברה - 1.3% מהון המניות שלה בלבד.
חברת הנדל"ן המניב סאמיט , שבשליטת זהר לוי, הפכה בינואר 2022 לבעלת עניין בפז נפט , שהיא חברה ללא גרעין שליטה אך כזו שמעוררת לא מעט עניין בקרב מועמדים שונים לרכישתה.
סאמיט קנתה אשתקד מניות בשווי כ-528 מיליון שקל בפז, אולי כדי ליהנות בעתיד מהשבחת ערך השקעתה, כפי שעשתה בעבר בקבוצת הנדל"ן מבנה. סאמיט הפכה לבעלת המניות הגדולה ביותר בפז, והיא מחזיקה כ-9.8% ממניותיה.
רכישות ומכירות גדולות בידי בעלי עניין עורר גם מאבק השליטה היצרי שהתנהל בחודשים הראשונים של השנה שעברה בחברת נורסטאר , השולטת בחברת הקניונים ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב) בניהולו של חיים כצמן. את שליטתו של כצמן בחברת הענק הגלובלית אתגרה חברת הנדל"ן ישראל קנדה, שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר.
ישראל קנדה רכשה בשוק מניות נורסטאר בשווי של כ-102 מיליון שקל, וזאת נוסף על מניות בשווי של כ-192 מיליון שקל שרכשה בהמשך מידי כצמן עצמו (עסקה בין בעלי עניין, שכאמור אינה מופיעה בנתוני הבורסה).
לאחר הרכישות הגיעה ישראל קנדה להחזקה של 22% ממניות נורסטאר. פרט לה, גם טייקון הקמעונות והנדל"ן רמי לוי הפך באפריל האחרון לבעל עניין בנורסטאר, והוא מחזיק כ-5% ממניות החברה, ששוויין באותה עת היה כ-85 מיליון שקל.
בהמשך השנה נקלעו נורסטאר וג'י סיטי לתסבוכת כלכלית, עקב עליית הריבית והחובות הכבדים הרובצים עליהן, מה שהוביל להקפאת ניסיון ההשתלטות של ישראל קנדה על החברה, ולמפולת במניותיהן של שתי החברות, שהאג"ח שהנפיקו נסקו לתשואה דו-ספרתית.
בעסקה בולטת אחרת אשתקד רכשה חברת המרכזים המסחריים ביג מניות בחברת הנדל"ן המניב אפי נכסים , בשווי כ-114 מיליון שקל.
עסקה זאת התבצעה נוסף על רכישת מניות בשווי 277 מיליון שקל על ידי ביג בהנפקה לציבור שערכה אפי נכסים. לאחר שתי הרכישות, שהיוו כ-2.6% ממניות החברה, החזיקה ביג בכ-66.4% באפי נכסים. בהמשך ביצעה ביג הצעת רכש למניות אפי נכסים, ועלתה לשיעור החזקה של כ-85%.
מי שהצטרפה לחגיגת הרכישות באפי נכסים היא מגה אור , חברת הנדל"ן המניב שבשליטת צחי נחמיאס, המחזיקה בנוסף בחברת ההשקעות דיסקונט השקעות (דסק"ש).
זו רכשה מניות אפי נכסים ב-87 מיליון שקל, שהיוו כ-13% ממניות החברה. מגה אור מכרה את המניות בהמשך השנה כחלק מהיענות שלה בעת הצעת הרכש של ביג.