סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
11:30
שלוש מניות מובילות כעת את מדד ת"א 125, בעקבות תוצאות כספיות חיוביות:
מניית החברה הביטחונית מנועי בית שמש מזנקת, לאחר שפרסמה מוקדם יותר היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני. החברה דיווחה כי הכנסותיה הסתכמו ב-91.4 מיליון דולר - גידול של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי יותר מהכפיל עצמו ל-16 מיליון דולר, לעומת כ-7.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
קבוצת דלק מסכמת את הרבעון השני של 2026 עם צמיחה של 24.2% בהכנסות, שהגיעו לכ-1 מיליארד שקל, וגידול של 78.4% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, 314 מיליון שקל. הכנסות הקבוצה מכלל מגזרי הפעילות שלה הסתכמו ב-4.4 מיליארד שקל.
כלל עסקי ביטוח דיווחה הבוקר גם היא על תוצאות הרבעון השני. היא הרוויחה 614 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2026. אומנם מדובר בעלייה של 16% ביחס לרבעון המקביל אלא שברבעון המקביל אשתקד הרווח הכולל של החברה נפגע ב-100 מיליון שקל מפסק דין שומות המע"מ.
החברה מסיימת את המחצית הראשונה של השנה עם רווח של 1.05 מיליארד שקל, בדומה לאשתקד, היקף הנכסים המנוהלים עלה לשיא של 456 מיליארד שקל. היא תחלק דיבידנד של 200 מיליון שקל.
10:51
לאחר הפתיחה המהוססת, הבורסה עברה לעליות כשמדד ת"א 35 עולה ב-0.2% ומדד ת"א 90 ב-1%.
חברת שירותי ה-IT מלם-תים אחזקות אחזקות צמחה ברבעון השני ב-35% להכנסות של מעל 1.2 מיליארד שקל, ורשמה רווח נקי המיוחס לבעלי המניות בסך 41.6 מיליון שקל, לעומת 11.1 מיליון שקל ברבעון המקביל.
החברה הציגה EBITDA מתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של כ-130 מיליון שקל ברבעון ושל 217 מיליון שקל במחצית הראשונה, עלייה בשתי התקופות ביחס לתקופות המקבילות ב-2025. לאחרונה הושלם מיזוג במסגרתו אוחדה מלם תים לחברה האם מלם תים אחזקות. היו"ר ובעל השליטה שלמה איזנברג מסר: "על אף האתגרים הביטחוניים והכלכליים, אנו מסכמים את המחצית הראשונה של שנת 2026 עם צמיחה חזקה וגידול אורגני ברוב מגזרי הפעילות. התוצאות ממחישות את החוסן העסקי ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה, הנסמכים על הפיזור הרחב של לקוחות חזקים ויציבים במגזר הממשלתי, הביטחוני והפיננסי".
10:09
כלל עסקי ביטוח דיווחה הבוקר על תוצאות הרבעון השני. היא הרוויחה 614 מיליון שקל ברבעון השני של שנת 2026. אומנם מדובר בעלייה של 16% ביחס לרבעון המקביל אלא שברבעון המקביל אשתקד הרווח הכולל של החברה נפגע ב-100 מיליון שקל מפסק דין שומות המע"מ.
החברה מסיימת את המחצית הראשונה של השנה עם רווח של 1.05 מיליארד שקל, בדומה לאשתקד, היקף הנכסים המנוהלים עלה לשיא של 456 מיליארד שקל. היא תחלק דיבידנד של 200 מיליון שקל
10:00
הבורסה פותחת את יום המסחר ללא כיוון מיוחד - ת"א 35 יורד ב-0.2% ות"א 90 ללא שינוי.
הדואליו שחזרו עם פער שלילי מוול סטריט - קמטק וטאואר יורדת בכ-3%. אלביט מערכות יורדת למרות הפער החיובי.
קבוצת לוזון התקשרה במזכר הבנות למכירת 20% ממניות לוזון אנרגיה לגוף מוסדי תמורת כ-223 מיליון שקל. העסקה מותנית באישורים רגולטוריים, חתימה על הסכם מפורט ובדיקת נאותות. אם לא ייחתם הסכם תוך 60 ימים, המזכר יבוטל. העסקה משקפת שווי של 4.4 מיליארד שקל ללוזון אנרגיה.
08:10
1. שוק המניות
המסחר בתל אביב יושפע הבוקר מהנעשה בעולם - המבוי הסתום במשא-ומתן בין איראן לארה"ב, התקיפה הישראלית בסוריה, הירידות במניות השבבים באסיה והעלייה הנמשכת במחירי הנפט. החוזים בוול סטריט יציבים הבוקר לקראת פרסום פרוטוקול הפד הערב.
הירידות במניות השבבים מגיעות הבוקר לבורסה, מניית קמטק בפער שלילי של כ-3%, טאואר ב-2%, מניית אלביט שבפער חיובי של 2.5% תאזן.
בין הדוחות הרבעוניים שיתפרסמו היום: כלל ביטוח, קסטרו, עשות, מנועי בית שמש וקבוצת עזריאלי. בוול סטריט תדווח צים.
● הנגיד לבלומברג: האינפלציה תעלה, ולממשלה הבאה מחכה "אתגר קשה"
אתמול נפתח המסחר נפתח בירידות בהשפעת החוזים על המדדים בניו יורק, אך במהלך היום הירידות התמתנו ולקראת הסגירה השוק התהפך וסיים בעליות שערים. מדד ת"א 90 עלה ב 1.5% ות"א 35 סיים בעלייה קלה.
מדד ת"א תוכנה זינק ב 4.3% בעקבות הדוחות החזקים של מטריקס. מדד הבנקים עלה ב 1.9%, מדד ת"א נפט וגז ב 1.6% ומדדי הנדלן עלו עד 1.5%.
מנגד, סקטור הטכנולוגיה השיל 1.6%, סקטורי הביטחון והתעשייה רשמו ירידות של כ-1.1% ו-0.9%, בהתאמה.
מניית מטריקס ריכזה עניין מרכזי וזינקה בלמעלה מ-11% בעקבות דיווח על דוחות חזקים. היא משכה מניות תוכנה נוספות, בהן וואן טכנולוגיות , פורמולה מערכות וחילן .
מנגד, מניות השבבים ספגו ירידות חדות, טאואר , קמטק ונובה איבדו מעל 5% מערכן בעקבות פתיחת המסחר בוול סטריט.
מניות נוספות שבלטו בירידות, מיטב השקעות ופריורטק איבדו מעל 4% כשברקע הורדת מחיר יעד למיטב מצד בנק ג'פריס בעקבות הדוחות הכספיים.
בתחום הקמעונאות והאופנה, מניית אורבניקה זינקה ברקע דיווחה על שיא ברווח. בגזרת הנדל"ן המניב, מניית ביג קפצה ברקע דיווחה זינוק של כ-60% ברווח.
● הצצה לתיק של משקיע ריטייל: 150 אלף שקל ואהדה למניות בנקים וטכנולוגיה
המסחר באסיה מתנהל הבוקר בירידות חדות, בהמשך למימושים בוול סטריט וללחץ המתמשך על מניות השבבים. דרום קוריאה מובילה את הירידות, כאשר מדד הקוספי נופל בכ־5.9% וסמסונג ו־SK Hynix מאבדות יותר מ־7% כל אחת. גם ביפן נרשמות ירידות של כ־1% סופטבנק נופלת בכ-8%, בעוד מדדי סין, הונג קונג ואוסטרליה נסחרים בטריטוריה שלילית.
בצד החיובי, מניית Unitree Robotics מזנקת בכ-600% ביום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי. היא יצרנית הרובוטים ההומנואידיים הראשונה הנסחרת בבסין.
הבשורה הבוקר: ממשל טראמפ הסכים לדחות בשלושה ימים את המכסים בשיעור 50% על קנדה, כדי לאפשר את המשך המשא-ומתן בין המדינות.
בניו יורק, החוזים העתידיים בוול סטריט יציבים בינתיים. המוקד היום יהיה בפרסום פרוטוקול ישיבת הפד, שעשוי לספק רמזים נוספים לגבי המחלוקות בתוך הבנק המרכזי והכיוון העתידי של הריבית בארה"ב.
אתמול בוול סטריט: מפולת במניות השבבים גררה את וול סטריט לירידות, כשברקע גם החששות מאינפלציה ומחוב ממשלתי תופח ממשיכים להחזיק את תשואות האג"ח ברמות גבוהות.
מדד הנאסד"ק ירד ב-1.1%, S&P 500 ב-0.6%, ודאו ג'ונס כמעט ללא שינוי.
הסקטור החזק ביותר בוול סטריט השנה ספג מכה קשה: ההתאוששות שנרשמה באוגוסט במניות השבבים איבדה מומנטום, כאשר קרן סל העוקבת אחר סקטור המוליכים למחצה (SOXX ) ירדה ב־5% וזו העוקבת אחרי מניות שבבי הזיכרון (DRAM ) מאבדת אף יותר. בולטות מניות ווסטרן דיגיטל , סנדיסק , מיקרון וסיגייט טכנולוג'י . קמטק וטאואר נפלו בכ-9%.
בשוק האג"ח נרשמה יציבות יחסית, אך תשואת האג"ח הממשלתית ל־10 שנים נותרה סמוך לרמות הגבוהות ביותר מאז תחילת 2025. במקביל, מחיר הנפט טיפס ל־85 דולר לחבית, על רקע המבוי הסתום בין ארה"ב לאיראן סביב השליטה במצר הורמוז.
2. שוקי האג"ח
חדשות טובות לפרמיית הסיכון של ישראל.
בחודש החולף ניכר שהתהפכה המגמה המדאיגה שנרשמה בחודש וחצי שקדם לו. ה־CDS של ישראל לעשר שנים, שמחושב כהפרש בין התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל (בדולרים) לאג"ח הדומות להן של ממשלת ארה"ב בתוספת רכיבים נוספים, ירדה מרמה של 104 נקודות בסיס ב־23 ביולי האחרון לאזור 87 נקודות השבוע. נזכיר כי ערב ה־7 באוקטובר 2023 עמדה רמה זו על מתחת ל־80 נקודות, כך שהשוק שוב נרגע לאחר תקופת מתיחות מחודשת מול איראן. בשיא המלחמה הפרמיה התקרבה ל־200 נקודות, ומאז נסוגה בתהליך עקבי.
לפי שעה המשקיעים קצת נרגעו בקיץ, ואלו חדשות טובות לגיוס החוב של מדינת ישראל שכן הן מבשרות על נוחות בגיוסי הון בשווקים הבינלאומיים.
● הנתון שהופיע בארה"ב לראשונה זה שני עשורים ומרמז על סערה בשווקים
בעולם לעומת זאת המצב פחות מעודד.
החרפה במכירות החיסול של אגרות חוב ברחבי העולם הזניקה את תשואת האג"ח ל-10 שנים של ארה"ב לרמתה הגבוהה ביותר מאז תחילת 2025, כאשר מסחר דליל של אוגוסט פוגש משקיעים החוששים מאינפלציה ומהצפה של הנפקות חוב תאגידי. התשואה טיפסה בכשתי נקודות בסיס לכ-4.75%, הרמה הגבוהה ביותר מזה 19 חודשים.
תשואת אג"ח האוצר ל־30 שנה עמדה לאחרונה על 5.329%, רמת הסגירה הגבוהה ביותר מאז 2007. בגרמניה ובצרפת, תשואות האג"ח הארוכות נמצאות בדרכן לרמות הסגירה הגבוהות ביותר מאז 2011 ו־2008, בהתאמה.
"שיעור התשואה שהמשקיעים דורשים מהשקעות ממשיך לעלות", אמר פלוריאן אילפו מלומברד אודייה. לדבריו, הפעם העלייה נובעת משילוב של מחירי נפט גבוהים, גידול בהנפקות החוב הממשלתיות ועלייה בפרמיית הסיכון באג"ח הארוכות, ולא מציפיות להעלאות ריבית נוספות.
האסטרטג הוותיק אד ירדני אמר כי הוא עדיין לא לוחץ על "כפתור הפאניקה", אך עוקב מקרוב אחר האפשרות ש"משטרת האג"ח" - משקיעים שמענישים ממשלות באמצעות מכירת אג"ח, תעשה זאת.
ירדני הזכיר את קיץ 2023, אז זינקה תשואת האג"ח האמריקאית ל־10 שנים מכ־4% לכ־5% בתוך חודשים ספורים. בסופו של דבר הרמה הזו משכה קונים רבים לשוק, והוא סבור כי גם הפעם עשויה להיווצר הזדמנות דומה למשקיעים.
ולא רק שבארה"ב. בכלכלות המפותחות ברחבי העולם, תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך מטפסות לרמות שלא נראו זה עשרות שנים. בוול סטריט ג'ורנל אומרים שהדבר נובע בעיקר מהתחרות על הכסף, או "אפקט אנבידיה".
בעיתון מצטטים את בנק ברקליס שטוען שחלק מהעלייה בתשואות הארוכות בעולם אינה נובעת מפחד מהחובות של הממשלות, אלא דווקא מהתיאבון האדיר של חברות הטכנולוגיה לגייס כסף עבור השקעות ב־AI. "השינוי השנה היה בהיקף ובמשך החיים של גיוסי החוב הקשורים לבינה מלאכותית", נכתב בסקירת ברקליס.
בתוך כך, עם חוב לאומי המתקרב ל-40 טריליון דולר, אסטרטג השקעות הראשי של בנק אוף אמריקה, מייקל הארטנט, מזהיר את משקיעי האג"ח וממליץ על גישת "הכול חוץ מאג"ח".
החוב האמריקאי עומד על כ-39.9 טריליון דולר וצפוי לחצות את רף ה-40 טריליון בימים הקרובים, כשהארטנט מעריך שיגיע ל-50 טריליון דולר עד 2029. הבעיה המרכזית אינה רק גודל החוב, אלא הצורך המתמיד למחזר אותו ולהנפיק כמויות ענק של אג"ח חדשות. כדי למשוך קונים, הממשל נאלץ להציע תשואות גבוהות יותר, מה שמוביל לירידת ערך של אג"ח קיימות, בפרט אלו לטווח ארוך.
עלייה זו מייקרת את המשכנתאות, ההלוואות העסקיות והאשראי הצרכני, ומאיימת להאט את הצמיחה במשק.
בששת החודשים הראשונים של שנת הכספים 2026 גייס הממשל 1.8 טריליון דולר, ותשלומי הריבית הגיעו לכ-1.4 טריליון דולר בשנה החולפת - גורם שיוצר מעגל סגור של הגדלת הגירעון והנפקות נוספות. לטענת הארטנט, האסטרטגיה הנגדית לאג"ח תישאר בתוקף כל עוד תשואת האג"ח ל-5 שנים תישאר מעל 3.25%, והוא ממליץ להתמקד בנכסים חלופיים כמו זהב, מניות, נדל"ן וביוטק.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשוק המטבעות המקומי נרשמה אתמול התחזקות של הדולר. הבוקר נרשמת יציבות בינתיים והמטבע נסחר סביב רמה של 2.989 שקלים לדולר.
הנפט מטפס יום רביעי ברציפות על רקע המתיחות מול איראן, הזהב מתייצב סביב 4,340 דולר לאונקיה לאחר שרשם את הירידה היומית החדה ביותר שלו זה כמעט חודש, כשזינוק בתשואות האג"ח מקטין את האטרקטיביות של המתכת היקרה.
4. מאקרו
נתוני האינפלציה בארה"ב מרחיקים את העלאת ריבית הפד, כך סבורים כלכלני פסגות. בסקירתם השבועית הם כתבו כי "שבוע אחד שכולל דוח תעסוקה חלש ומדדי מחירים לצרכן וליצרן סבירים מאוד, יספיק כנראה כדי לספק לחברי הוועדה המוניטרית את מה שהם צריכים כדי לפרק את הציפיות להעלאת ריבית".
בפסגות מציינים שמדד המחירים לצרכן ליולי, שפורסם בארה"ב בשבוע שעבר, הראה עלייה של 0.2% במדד הליבה בהתאם לצפי, ובהתאם אינפלציית הליבה השנתית ירדה ל־2.5%. בשלושת החודשים האחרונים הקצב ירד ל־1.6%. להערכתם, הנתונים תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי בספטמבר, אך הם מדגישים שעד אז צפויים עוד נתונים.
בישראל. עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל טוען שלמרות האינפלציה הנמוכה, ההסתברות להפחתת ריבית נוספת בעוד שבועיים נמוכה אף היא, אם כי לא אפסית.
"העלייה החודשית במחירים נבעה בעיקר ממחירי הנופש, הדיור והטיסות בהתאם לעונתיות האופיינית לתחילת הקיץ וקוזזה חלקית עם ירידה במחיר ההלבשה והריהוט. לא נרשמו עליות מחירים חריגות והמדד ללא דיור נותר ללא שינוי".
"התחזית הראשונית שלנו למדדים הקרובים היא לעלייה חדה של 0.9% במדד אוגוסט על רקע התייקרות משמעותית נוספת במחירי הטיסות והנופש והמשך העלייה במחירי הדלק. מנגד בספטמבר צפוי מדד שלילי ראשון מאז ינואר עם ירידה של 0.2%, בעיקר בשל ירידת מחירי הטיסות והדלק. ל-12 החודשים הקרובים התחזית שלנו ללא שינוי על 1.9%.
בנוגע לריבית ההחלטה תתקבל בעוד שבועיים בדיוק ב-1 בספטמבר. אף שהאינפלציה והציפיות נמצאות מתחת למרכז היעד, הנתונים מחזקים את הערכתנו שהריבית תישאר ללא שינוי , לנוכח העלייה באי-הוודאות הגאו-פוליטית והתקציבית מאז ההחלטה האחרונה לצד העלייה המהירה בשכר ונתוני הצמיחה החזקים. עם זאת, אנו עדיין מעריכים כי הריבית תחזור לרדת לקראת סוף השנה.
5. תחזית
גולדמן זאקס מזהה פוטנציאל צמיחה בתעשייה חדשה - החלל: שיגורים, חוזי לוויינים והנפקות ראשונות לציבור הפכו לנושאי שיחה סביב שולחן האוכל עבור לא מעט משקיעים. כך לפי פרסום ב-The Street.
כעת, אחד השמות הגדולים ביותר בעולם הפיננסים מעניק מספר מדויק לכיוון שאליו צועדת כל התנופה הזו. וזו מספיק גדולה כדי לשנות לחלוטין את אופן החשיבה של משקיעים על המגזר - לא עוד כתחום נישה בלבד, אלא כסוג נכסים אמיתי - גולדמן זאקס צופה כלכלת חלל בהיקף של 1.8 טריליון דולר עד 2035.
לפי בנק ההשקעות, החלל עובר מלהיות חזית בהובלת ממשלות לסוג נכסים מוסדי, כך עולה מדוח שפורסם ב-13 באוגוסט על ידי מכון המחקר הגלובלי של גולדמן זאקס (Goldman Sachs Global Institute). לפי הבנק, ירידת עלויות השיגור, השקעות פרטיות ומימון בשווקים הציבוריים מעצבים מחדש את מה שהבנק מכנה "הכלכלה המסלולית" (Orbital Economy).
תחת הכותרת "עידן החלל השני", מתאר הדוח כיצד החלל הופך לעמוד תווך חדש בכלכלה התעשייתית, על כל שרשראות האספקה ומוקדי התשתית שלו, לפי גולדמן זאקס. החברות והמדינות שישלטו בקיבולת השיגור, בייצור, בתשתיות המסלוליות ובנתונים המופקים מהחלל, הן שייצרו ויעצבו את האופן שבו ייווצר ערך לרוחב המגזר כולו.
זרוע ניהול הנכסים שלה צללה לעומקו של אותו נושא, כשהגדירה את "הביטחון הכלכלי" כנושא השקעה מרכזי לשנת 2026. היא הדגישה הזדמנויות בתחומי הביטחון, האנרגיה, התשתיות, שרשראות האספקה הקריטיות ויכולות הביטחון הלאומי.
לשכנוע מוסדי מסוג זה יש חשיבות מכרעת, מכיוון שהשלב הבא של תיעוש החלל ידרוש השקעות עתק. צורכי ההון העתידיים כוללים קיבולת שיגור, מפעלי לוויינים, תשתיות על הירח, פלטפורמות נתונים מבוססות-חלל ורשתות תקשורת עמידות.
כל אלו דורשים הון משמעותי כדי להגיע לקנה מידה נרחב, וזמן ממושך עוד יותר כדי להפוך לרווחיים, או כפי שמכנים זאת בגולדמן זאקס - "הון סבלני".
אבל דעות האנליסטים לגבי חברות ספציפיות נותרות חלוקות, אף על פי שהתזה הרחבה יותר מגייסת עוד ועוד מאמינים. בנק ההשקעות ריימונד ג'יימס, קבע מחיר יעד של 800 דולר ל- SpaceX - אחת התחזיות הנועזות ביותר בוול סטריט. לעומתו, HSBC החל לסקור את המניה בהמלצת "החזק" עם מחיר יעד של 115 דולר בלבד.
מורגן סטנלי צופה מספר תרחישים, תרחיש דובי של 75 דולר, תרחיש בסיס של 300 דולר ותרחיש שורי של 600 דולר. לפי דיווח ב- TheStreet . הפער הזה בין התרחיש השוורי לדובי מראה עד כמה הערכות השווי נותרו בלתי יציבות, אף על פי שתחזית הטריליונים של גולדמן מונחת ברקע.
נגישות להון עשויה להפוך ליתרון תחרותי בפני עצמו, ולא רק לתוצר לוואי של הנדסה טובה. מנגנון חשיבה זה מפעיל לחץ על חברות חלל קטנות יותר, בעלות הון מצומצם, להתמזג, ליצור שותפויות, או למצוא דרך משלהן לשווקים הציבוריים. ההון מתרכז באופן גובר והולך סביב השחקניות הגדולות.
במגזין Fortune ציינו כי מספר חברות שכבר נסחרות בבורסה, ובהן Rocket Lab, AST SpaceMobile ו- Firefly, מסתמנות כמשתתפות עולות בכלכלת חלל שערכה הולך וגודל, אף על פי ש- SpaceX ביססה את מעמדה כשחקנית הדומיננטית בתעשייה.
לעת עתה, המשקיעים נותרים כשהם שוקלים תזה ארוכת טווח בהיקף של טריליון דולר מול תנודתיות בטווח הקצר, אשר כבר טלטלה בעוצמה כמה מהשמות הגדולים במגזר.
התפיסה של גולדמן עצמה מרמזת כי המתח הזה לא ייפתר במהירות. בסופו של דבר, עבור כל מי שמנסה לרכוב על המגמה מהנקודה הזו, סבלנות עשויה להיות חשובה לא פחות מאשר משכנעות התזה.
