במחצית 2003 הייתה מדינת ישראל על סף משבר כלכלי חמור שהתאפיין במיתון כלכלי מתמשך, אבטלה גבוהה וקושי של המדינה לגייס אג"ח ארוך טווח שהתבטא בגיוס אג"ח בריבית גבוהה של כ-13%. משרד האוצר יזם תוכנית כלכלית כואבת שעיקרה ריסון פיסקלי וחידוש הרפורמות הכלכליות. במסגרת התוכנית הכלכלית בוצעה הפחתה משמעותית של קצבאות הילדים וצומצמו והקפאו קצבאות אחרות (דמי אבטלה והבטחת הכנסה), קוצצו מענקי האיזון לרשויות המקומיות, קוצצו המענקים לדיור. בוצעו הפרטות של חברות ממשלתיות כגון בזק, בנק דיסקונט, בנק לאומי, צים ומאוחר יותר בז"ן. כמו כן חודשו הרפורמות בתחום התקשורת, בתחום משק האנרגיה והתקבלה החלטה על השקעה מוגברת בתשתיות.

אחת הפעולות המרכזיות במסגרת הרפורמה הייתה הלאמת קרנות הפנסיה הגרעוניות של ההסתדרות והפסקת הנפקת אג"ח המיועדים לקרנות הפנסיה. הנפקת האג"ח בוצעה בריבית גבוהה מובטחת מה שהגדיל מחד את הוצאות הריבית ששלמה המדינה, ומאידך צמצם את המעורבות של הגורמים המוסדיים בשוק ההון הישראלי.

התוצאות של התוכנית והרפורמות השונות בשילוב עם שינוי המגמה בעולם, היו צמיחה מתמשכת של המשק הישראלי, הפחתת הגירעון והחוב הלאומי, הוספת משרות חדשות וצמצום משמעותי של האבטלה, ירידה מהירה בריבית על אג"ח ארוכות טווח לשיעור של כ-6.5%, שכלול שוק ההון כתוצאה מהפניית השקעות מהגופים המוסדיים לשוק ההון לאחר ביטול ההנפקה של אג"ח מיועדות, וכפועל יוצא מכך - עלייה מתמשכת בבורסה בתל אביב. לזה נלוו גם עלייה בשכר הממוצע, גידול בביקושים לנדל"ן וכניסת משקיעים זרים. ניתן לומר שמרבית הרפורמות הצליחו למעט התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות שנכשלה בעיקר בשל בעיות פוליטיות.

כיום ניתן לראות כי הכלכלה בישראל יציבה וצומחת. הגידול בהכנסות המדינה ממיסים וצמצום החוב והגירעון הלאומי היווה בסיס להפחתת מיסים. הגידול בפעילות המשק יצר גידול נוסף בהכנסות ממיסים על אף הפחתות בשיעורי המס. חלק מהקיצוצים הכואבים שבוצעו במסגרת התוכנית הכלכלית הוחזרו. עם זאת, הממשלה לא החזירה את מענקי הדיור מה שיצר פער עמוק בין המרכז לפריפריה בכל הקשור לבניית דירות, מכירת דירות ומחירי הדירות. החזרת מענקי הדיור לרוכשי הדירות בפריפריות הנה מחויבת המציאות וזאת על מנת לשוב ולעודד התיישבות באזורי העדיפות הלאומית של מדינת ישראל.

ראינו שהמשק הכלכלי הישראלי התגבר על המשבר בעקבות מלחמת לבנון השנייה. זוהי עדות לחוסנו, שכן בזמן אחר מלחמה דומה הייתה יוצרת משבר כלכלי עמוק. להערכתי, המשק הישראלי מתמודד היטב עם התמתנות הסייקל העולמי החיובי ונמצא כיום בעמדת פתיחה שונה לגמרי מהמצב במשק לפני ארבע שנים לקראת מעבר צפוי לסייקל עולמי שלילי. הכלכלה הישראלית יציבה, החוב הלאומי נמוך משמעותית וגם אם שיעורי הצמיחה יפחתו במעט עדיין הצמיחה בכלכלה הישראלית לא תיעצר. זאת, כמובן, אם ישכילו המדינאים להמשיך במדיניות הכלכלית של הגבלת הגידול בהוצאה הממשלתית המשך קידום רפורמות והפחתת מסים. בהזדמנות זו ראוי לציין כי אחת הרפורמות המרכזיות שטרם נעשתה נוגעת לתחום המקרקעין. יש לשנות את מבנה הבעלות על קרקעות המדינה לייעל את טיפול מנהל מקרקעי ישראל על ידי שינוי במבנהו. ולשנות מהותית את חוקי התכנון והבנייה כך שמשך הליכי התכנון יצומצם משמעותית.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות הקבלנים וחבר מנהיגות "ועידת ישראל לעסקים 2007".

לאתר ועידת ישראל לעסקים: www.globes.co.il/veida2007