שיתפוצצו הטורקים: האי היווני הידרה

באותם ימים ממש שבהם סוערות הרוחות בין ישראל וטורקיה בשל המשט הטורקי לעזה, ובעצם הסערה המשנית שהתחוללה בפוליטיקה הישראלית בשל המפגש בין בנימין בן-אליעזר לשר הטורקי, התרחש במים הטריטוריאליים של יוון משט מסוג אחר לגמרי. ספינת מפרשים טורקית עתיקה נגררה למרכזו של נמל הידרה. עם חשיכה הואר הנמל הקטן, המכורבל בין שתי גבעות שעליהן מתגוררים רוב תושבי האי, בתאורה זהובה ומיוחדת. בהינתן האות כותרה ספינת המפרשים בסירות קטנות. בימים כתיקונם משמשות הסירות הללו כמוניות מים, המניידות את תושבי האי ואת מבקריו בין איי הסביבה, או מקפיצות נוסעים מצד אחד של האי אל משנהו. האופציה הממונעת היחידה להתנייע בהידרה היא דרך המים. על האי כולו אין ולו רכב גלגלי ממונע אחד.

מכיוון הנמל התנגנה מוזיקה דרמטית, צלילי היצירה 1492 של ואנגליס, וראש העיר (והאי), קרא אל תוך מגאפון מה שנשמע כמו מסכת ליום העצמאות. סירת משוטים עמוסה בילדים נושאי נרות בסגנון "באנו חושך לגרש" עשתה את דרכה אל מרכז המפרץ, פילסה לעצמה נתיב בין מוניות המים על אורותיהן הכחולים-אדומים, והציבה עצמה לצד הספינה הטורקית. אחד מזקני האי, שניצב בחרטומה של סירת המשוטים, השליך לפיד בוער אל תוך הספינה, והחותרים מיהרו להתרחק ממנה. הייתה להם סיבה טובה. הספינה, שמולאה מבעוד מועד במגוון נפצים, עלתה בלהבות בתוך שניות ספורות, והתפוצצה כשהיא מאירה את המפרץ כולו בלהבות.

במקביל הוארו שמי המפרץ במאות זיקוקי דינור, והתזמורת שעל החוף פצחה במגוון להיטי יוון. תשואות ומחיאות כפיים נשמעו מכל המרפסות הצופות אל המפרץ, שאליהן התכנסו תושבי האי ומבקריו סביב מנגלים, אבטיחים וארגזי קרח עמוסי בירה. המסיבות על המפרץ ובבתים המשקיפים אליו נמשכו עד אור הבוקר.

מיאאאוליס והחתולים

הטקס הקבוע הזה היה שיאו של פסטיבל מיאוליס (Mioulis), המתקיים מדי שנה באי היווני הידרה (Hydra), בסוף השבוע האחרון של חודש יוני, בשבת בלילה. הפסטיבל מציין את שחרורה של יוון מעולה של האימפריה העות'מאנית, ואת פריצת המצור הימי שהטילו הטורקים על האיים היווניים ב-1821. הפסטיבל קרוי על-שם האדמירל מיאוליס, איש הידרה, שהוביל את הקרב לפריצת המצור.

בסוף השבוע שבו מתקיים הפסטיבל קשה מתמיד להשיג בהידרה בתי נופש להשכרה או חדרי מלון. אפילו בני המזל שיש להם חברים המתגוררים באי, או בעלי הממון שברשותם יאכטות פרטיות, מזמינים את עצמם להתארח או מבטיחים לעצמם מקומות עגינה חודשים אחדים מראש.

שמו של האדמירל מיאוליס והפסטיבל הקרוי על-שמו, שניהם מבוטאים במעין מיאאו חתולי, הם בגדר צירוף מקרים משעשע, בהתחשב בעובדה שאוכלוסיית החתולים העצומה באי היא אחד ממאפייניו הבולטים ביותר. תושבי הידרה מחבבים חתולים, והם מאכילים ומטפחים אותם, כך שהחתולים אמנם מסתובבים בחופשיות (ומתרבים בקול נהי ויבבה), אבל מתנהלים באצילות חתולית, ואינם משפילים את עצמם לכלל זינוק מתוך פחי זבל.

בניגוד לאיים הפופולריים והעממיים יותר מבחינה תיירותית, כמו רודוס וכרתים, ההגעה להידרה אינה פשוטה, במיוחד למי שאינם בעלי יאכטות. מצד שני, כבר סבלנו תסבוכות קשות מזו כדי להגיע לחופי סיני: כדי להגיע להידרה יש לטוס לאתונה, משם לפיראוס, ואז במעבורת להידרה.

השהות באי גם דורשת, במרבית המקרים, כושר גופני משופר, שכן מרבית הבתים להשכרה נמצאים במעלה הגבעות הסוגרות על המפרץ, ואין אליהם, כאמור, גישה ברכב. במקרי חירום ניתן תמיד לשכור את שירותיו של חמור, אבל התלות בחמור ובבעליו במשך חופשה שלמה אינה מומלצת. ניתן אמנם לנסות לשכור בית שאינו נמצא בשיא מרום הגבעות, אבל מי שלא מסוגל "לסחוב בעלייה" במשך לפחות חמש עד עשר דקות, טוב יעשה אם יחפש לעצמו יעד חליפי, או ירכוש יאכטה ויתגורר בה בימי שהותו.

רוב הבתים להשכרה באי מצוידים בבריכות שחייה קטנות ובמרפסות גג, או במרפסות קדמיות הצופות על נוף המפרץ המרהיב. בהליכה רגלית, או בשיוט קצר במונית מים ציבורית (שישה אירו לנוסע) או פרטית (תלוי במרחק, אבל נסיעה ליעדים שונים באי תעלה בין 15 ל-30 אירו) ניתן להגיע לחופים יפהפיים, אם כי מרבית החופים אינם חוליים אלא מכוסים באבנים קטנות.

להרפתקנים מומלץ לנדוד אל לב האי, שם ממוקמים כמה מנזרים. כדאי לגשת קודם ללשכת התיירות ולהצטייד במפות, בהנחיות למסלולים ובעצות. שמועות באי מספרות על עיתונאית ישראלית אחת, שניסתה לקצר דרכים בין חוף אחד למשנהו ולהתקמצן על מונית-מים. היא נדדה שעות בחורש ים תיכוני, סבלה מהזיות בנושא טיולים שנתיים בנחל עמוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת, נשרפה בשמש, כמעט התייבשה, ונאלצה להשתמש בתושייה שנרכשה בימי הטירונות הרחוקים שלה כדי להיחלץ.

מוניטין בוהמייניים

לאי הידרה מוניטין בוהמייניים. הוא ידוע כמושבת אמנים שמשכה אליה סופרים, פסלים, ציירים ומוזיקאים החל בשנות ה-60 העליזות. הזמר ליאונרד כהן הוא אחד מבעלי הבתים על האי, והוא אף התגורר בו במשך שנים אחדות. כל האמנות הבוהמיינית הזו אינה מיתרגמת חלילה לקיום זול. הידרה זולה בערך כמו הגריניץ' וילג' בניו יורק או הגדה השמאלית של הסיין. האי מאוכלס ביוונים עשירים, ובעיקר בזרים עשירים עוד יותר. שכירת בית בן שני חדרי שינה וסלון תעלה בעונת הקיץ 2,000-1,500 אירו לשבוע. הבוטיקים המאוד אופנתיים שבמפרץ משרתים בעיקר את המבקרים בעלי היאכטות, ומחירי הבגדים ושאר המזכרות בהתאם. כדאי להביא אפילו מוצרי יסוד כמו קרם הגנה ושמפו, כי מחיריהם על האי מופרכים ממש.

לעומת זאת, ניתן לאכול ארוחות ערב מופלאות במיטב הטברנות תמורת 15 אירו לראש. מומלצת במיוחד הטברנה הביתית של ליאונידס (טל' 00-30-22980-53097), שזכתה לאזכורים על-ידי מיטב מבקרי המזון של ניו יורק. יש להזמין מקום מראש, ולציין מה רוצים למנה עיקרית (דג, כבש, עוף). על השולחן יונחו מבחר מנות ראשונות פשוטות ומצוינות (סלט יווני, צזיקי, סלט חצילים, טרמסאלה), יין לבן בסיסי אך טוב, ומים קרים כמובן. בעקבותיהם תגיע המנה העיקרית המבוקשת, עשויה בסגנון יווני.

לא הרחק משם מסעדת אוסטריה (Ostria), בניהולם של הזוג טסולה וסטאטי. אוכלים "מה שיש היום" ומשלמים 15 אירו לאדם, פחות או יותר, תמורת כמויות אדירות של מזון משובח וטרי. מסעדת

Four Seasons בפלקס (Plekes) אף היא נעימה וטעימה במיוחד. היא יקרה מליאונידס ומאוסטריה (30 אירו לאדם לארוחה עם יין), אך הישיבה על החוף והנוף המרהיב לעת שקיעה מפצים על כך. ניתן להגיע אליה בהליכה מהמפרץ שמאלה על קו החוף (כעשרים דקות), או במונית-מים (6 אירו במונית שירות מהמפרץ, 15-20 אירו במונית פרטית). באזור המפרץ יש גם כמה ברים מוצלחים: אמאלור (Amalour) מצטיין במיוחד בדאקירי-תות פופולרי וביין לבן וצונן במחירים סבירים, עם כיסאות בחוץ, במרכז הכיכר שמאחורי המפרץ. עזבו אתכם מכתובות. אין רחובות, אין שמות, אין כלום. הכי קל ופשוט להגיע לנמל ולשאול. תמיד יש סיכוי שאחרי חמש דקות תגלו שרכשתם כמה חברים חדשים.

למדריך החופשות של מיסטר G ואופרן