*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

שאלת ה"כמה אני שווה" היא אחת השאלות שמעסיקות אותנו פעמים רבות במהלך הקריירה, בין אם אנחנו מודעים לכך או לא. כשאנחנו מדברים על ערך ושווי, רוב האנשים אוטומטית מקשרים זאת לכמה הם מרוויחים, באיזה גודל בית הם מתגוררים, או איזה רכב יש ברשותם. אולם למעשה, אנחנו מודדים את עצמנו כל הזמן, בשאלות פנימיות כמו: כמה האחר התייחס אליי? האם אני חשוב בעיניו או לא? האם הוא מחזיק ממני או מזלזל בי? שאלות שכסף כלל אינו רלוונטי להן. הערך המדובר הוא הערך העצמי שלנו - כמה אנחנו חושבים שאנשים אחרים מעריכים אותנו: כמו הבוס, הלקוח, הבן זוג, ואפילו כמה הילדים שלנו חושבים שאנחנו שווים.

אז אם זה לא כסף או הישגים כלכליים כאלה או אחרים, איזה מדד ישמש אותנו לבדוק את הערך העצמי שלנו? סיפור מספר על ילד, שניגש למורה שלו להתייעץ לגבי בעיה שלא ידע כיצד מתמודדים איתה: "כולם אומרים שאני חסר ערך ותועלת, שאין לי תכלית, שאני טיפש ולא יוצלח, איך אוכל להשתנות?" המורה השיב לו מבלי להסתכל עליו?: "אני מאוד עסוק עכשיו וטרוד בבעיה משלי, אחר כך אולי אעזור לך". הלך הילד מושפל ראש והרגיש חסר ערך לחלוטין, אפילו המורה לא רואה אותו ולא מקשיב לו. לאחר רגע תפס המורה את עצמו, קרא לילד בחזרה ואמר לו: "אם תעזור לי בבעיה שלי אולי אוכל להתפנות מהר יותר לבעיה שלך, מסכים?" "בוודאי", ענה הילד.

המורה הסיר את הטבעת שעל אצבעו, נתן אותה לילד וביקש ממנו שיילך לשוק וינסה למכור את הטבעת לסוחרים. הוא הנחה אותו לנסות לקבל את המקסימום שהוא יכול, אך שבשום אופן לא ימכור אותה בפחות ממטבע זהב אחד, ושיחזור מהר ככל שיוכל.

הלך הילד לשוק והחל מציע לסוחרים השונים את הטבעת, הללו שאלו את המחיר וכשאמר להם: לפחות מטבע זהב טהור אחד, הסוחרים צחקו והלכו. אדם אחד ניגש אל הילד ואמר לו: "הם הולכים, כי הערך של הטבעת אינו שווה מטבע זהב, אולי רק מטבע ארד ואולי אפילו פחות מכך". אחרי שעות חזר הילד למורהו כפוף ומדוכא שלא עמד במשימה. האחרון הנחה אותו לגשת לצורף ולברר את שוויה של הטבעת. הלך הילד לצורף שבדק ושקל והסתכל לעומק על הטבעת וענה לילד: "תראה, זה תלוי כמה לחוץ המורה שלך על הכסף. היום אני יכול לתת לך 58 מטבעות זהב, ואם הוא יכול לחכות עוד קצת, אני בטוח שנוכל להוציא עליה גם 70 מטבעות".

המום, רץ הילד למורה וסיפר לו את אשר אמר הצורף. הושיב המורה את תלמידו ואמר לו: "הערך שלך, כמו ערך הטבעת, עשוי להשתנות בהתאם לאדם שמודד בצד השני. לכן, בחר את האנשים שבודקים את הערך שלך וקרב את אלו שיודעים להעריך אותך".

• בחיי היום יום שלנו, במקומות העבודה, בבית, מול חברים ובני משפחה. שאלת הערך העצמי שלנו עולה אצלנו שוב ושוב, מבלי להיות מדוברת או אפילו מודעת. בוס ביקורתי, למשל, כישלונות, דרישות בלתי פוסקות או ניסיון לעמוד בלוחות זמנים צפופים, מחמאות ומכתבי תודה מלקוחות, חיבוק מהילד שלנו - כל אלה נוגעים בערך העצמי שלנו, מעצימים או מחלישים אותנו.
• חווית הערך העצמי שלנו, גבוה או נמוך או מיטלטל בין שני קצוות, משפיעה באופן ישיר על יכולת הביצוע שלנו. כשאנחנו מרגישים שיש לנו מה לתרום (שאנחנו שווים) הביצועים משתפרים ולהיפך - כשאנחנו מרגישים תחושה של כישלון (ערך עצמי נמוך) יכולת הביצוע יורדת. למעשה, נוצר מעגל לגמרי לא מקסים, שבו כישלונות מלווים בערך עצמי נמוך שמביא לירידה ביכולת הביצוע, לכישלון וחוזר חלילה.
• אז מה עושים? ראשית, לוקחים בחשבון שהערך העצמי שלנו מושפע גם מהסביבה. שנית, אם זיהינו שהערך שלנו נפגע, נשאל את עצמנו: האם מה שאמר האחר הוא "אמת", האם יש עוד דרך לראות את הדברים? או אז נשתדל להעלות מספר אופציות שונות לפרשנות. אלברט אליס, אחד הפסיכולוגים האמריקאים הבולטים בפסיכולוגיה המודרנית אמר שלעולם אין מצב שבו יש רק פרשנות אחת לדברים. כלומר, שהעלאת אופציות, קשה או מעלת התנגדויות לנו ככל שתהיה - היא חיונית.
• מאחר והתחושה של ערך נמוך מפעילה את מערכת ההישרדות שלנו - "הילחם/ברח", ומאחר שהמערכת הזו אינה מאפשרת לנו לחשוב באופן לגמרי רציונלי - נשחרר אותה על ידי נשיפת אוויר החוצה לאט ככל הניתן ושאיפה פנימה, ונחזור על התהליך הזה של נשיפה איטית ונשימה מספר פעמים. עכשיו, אחרי ששחררנו קצת את עצמנו מהלחץ של "הערך העצמי שלי נחבל" - נחשוב שוב על הדברים ונראה מה כן ניתן לעשות. בשלב הזה גם קצת הומור עצמי עשוי לחולל פלאים.

לסיכום, הערך העצמי מושפע מיחס הסביבה. זה נכון, עם זאת עדיין ניתן לבחור את הסביבה ואת הפרשנות - כך שנדאג שלא ייחבל יתר על המידה ואף יעלה. חשוב לזכור, אנשים בעלי ערך עצמי גבוה מבצעים משימות בבית ובעבודה טוב יותר, מה שמזין את הערך העצמי שלהם וגורם להם להצלחות רבות יותר ולתחושה נעימה כלפי עצמם. שווה ניסיון.

*** הכותבת היא מאמנת אישית בתחום הפיתוח העסקי