מטרת ההפרדה המוצעת בין סוכנויות ביטוח משווקות לחברות מתפעלות היא הגנה על החוסכים לפנסיה ■ בפועל היא תגרום להוצאות אצל המעסיק שישפיעו לרעה על העובד ולעלייה ביוקר המחייה
*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
חוק ההסדרים טומן בתוכו שינוי דרמתי בעולם הפנסיה וגורם לרעידת אדמה מתחת לרגליהם של סוכני הביטוח, של המעסיקים ושל מי שאמון על הכנת משכורתם של העובדים. על פניו מטרתה של הרפורמה היא הגנה על זכויות החוסכים לפנסיה ומתן אפשרות לעובד השכיר לבחור את סוכנות הביטוח שתספק עבורו שרותי ייעוץ. אולם בפועל התוצאה תהא שונה לחלוטין.
אחת מהבעיות שעומדות מול עיניהם של אנשי אגף שוק ההון במשרד האוצר היא שעל אף שהחיסכון הפנסיוני הוא באחריותו החוקית של המעסיק, הוא אינו נושא בעלויות דמי הניהול והתפעול, מי שנושא בהם בפועל הם העובדים. הפתרון המוצע ברפורמה הוא הפרדה בין סוכנויות ביטוח משווקות לבין חברות מתפעלות. כלומר, הסוכנות שתספק את שרותי הייעוץ והשיווק לעובדים, לא תוכל לספק למעסיק שרותי תפעול שכוללים את סליקת כספי הפנסיה, פיצולם באופן נכון בהתאם לפוליסות של העובד ווידוא כי הכספים אכן מגיעים לקופות הנכונות ובמועד.
כיום, סוכנויות הביטוח משמשות גם כמייעצות וגם כמתפעלות, לכן מתעורר החשש כי בעצם התקשרות המעסיק עם סוכנות מסויימת, הוא הופך אותה לסוג של מונופול במקום העבודה. הדבר עשוי לגרום לכך שרמת התנאים הפנסיוניים תרד והמעסיק יפגע בזכויות עובדיו בבחירת הסדר פנסיוני שאינו בהכרח הנכון והזול ביותר עבורם.
אולם במידה ותתרחש ההפרדה המדוברת, יהיו לכך כמה וכמה השלכות:
* המוצר והשירות הם יחידה אינטגרלית. פיצול מכירת המוצר (הפוליסה) ממתן השירות יסיר כל אחריות מעל גבם של הסוכנים המשווקים בפעולת התפעול. זאת למרות שהללו שיווקו מוצר בעל חשיבות רבה לעתידו של העובד.
* דמי הניהול לא בהכרח יופחתו, מכיוון שכאשר העובד רוכש פוליסה כיחיד, תתבטל "הנחת הכמות" שמקבל המעסיק כאשר הוא סוגר עסקה קולקטיבית לכל עובדיו.
* העמסת העלויות הנוספות תהיה על גבם של המעסיקים, שיאלצו לשלם לחברות התפעול עשרות שקלים בחודש עבור כל עובד.
* המעסיקים יאלצו להתמודד עם (עוד) בירוקרטיה מסורבלת.
* טיפול בריבוי סוכנים ופוליסות שונות, יגרמו לתוספת עלויות אצל המעביד כגון: העלאת שכר טרחתו של מי שאמון על הכנת המשכורות ואחראי על ניהול כל המערך הפנסיוני (שהוא בדרך כלל יועץ המס המייצג את העסק) - הלוא למעביד אין את היכולות, הידע, האמצעים והזמן לבצע זאת בעצמו.
* מכיוון שחברות הביטוח תהיינה פטורות מייעוץ פנסיוני, העובד שפונה אליהן ישירות יקבל שירות ממוקדנים שאינם מקצועיים שימכרו לציבור פנסיות. זאת על מנת לחסוך בעלויות שכר של סוכני ביטוח מקצועיים.
כמו כן, יש לשים לב שאין ברפורמה אבחנה בין מעסיקים גדולים, המעסיקים עשרות ומאות עובדים, שסביר להניח שיש להם מנגנון תפעולי קיים וגם אם לא, תהייה להם אפשרות כלכלית להקים כזה, לבין מעסיק קטן, כגון מתקין המזגנים, המעסיק 2 עובדים. המהלך הזה יגלגל עליו נטל נוסף של מאות שקלים בחודש - זאת כאשר הוא עצמו אינו מסוגל להפריש לפנסיה על מנת להבטיח את עתידו שלו.
אז נכון, כל מהלך שיוביל להפחתת עלויות דמי הניהול הפנסיוני שמשלמים העובדים הוא מבורך, אך אם נביט על התמונה הרחבה, נגלה שהרפורמה המדוברת תגדיל את עלות המעביד לשכר העובדים, מה שיגרום לכך שהשכר שיוצע למועסקים חדשים יהיה נמוך יותר, או לחלופין, להעדפה של המעסיק לעבוד מול פרילנסרים נטולי זכויות ולא עם שכירים מרובי זכויות. מעבר לכך, על מנת שהעצמאי יוכל לשמור על מטה לחמו, יהיה עליו לגלגל את העלויות הנוספות על מחיר המוצר והרי לנו תוצאה שכולנו מעוניינים להימנע ממנה - העלאת יוקר המחייה.
לסיכום, בתהליך ניתוח עלות מול תועלת, בבחינת העלויות הצפויות, הבירוקרטיה המסורבלת וכמות האנשים שאמורים להיפגע מהרפורמה בעולם הפנסיה, ספק אם נגיע למסקנה שהיא זו שתיטיב עם החוסכים.
*** הכותבת היא יו"ר מטה הצעירים בלשכת יועצי המס