*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

תופעת ההון השחור בארץ היא רחבת היקף ומשפיעה באופן ישיר על גביית המיסים ומכאן על השירותים הניתנים לאזרחי מדינת ישראל. זאת משום שגביית מיסים בחוסר משמעותה קבלת שירותים ציבוריים בחוסר, או לחילופין הכבדת מיסים למשלמים מס אמת. אין פלא, אם כך, שרשות המיסים עומלת על גיבוש אסטרטגיות למיגור התופעה.

לאחרונה פנתה הרשות אל למעלה מ-100 אלף תושבים בבקשה לדווח על הונם בטופס 5329, המהווה מעין הצהרת הון קטנה למי שבאופן רגיל אינו חייב בדיווח. הפנייה לתושבים נעשתה על סמך סימנים מחשידים (סמ"חים), זאת להבדיל ממבצע רחב היקף, לא ממוקד אשר במסגרתו עשויים לעלות ברשת כמה מעלימי מס פוטנציאליים.

במקביל יצאה הרשות עם 3 מסלולים לנוהל גילוי מרצון אשר הליכה בהם מבטיחה חסינות פלילית (אפשרות הדיווח במסלול האנונימי הוארכה עד ליום 30.06.16), זאת בד בבד עם קבלת מידע שוטף אודות בעלי נכסים בלתי מדווחים בחו"ל מאנשים שונים וממדינות אמנה בילטראליות אשר ישראל חתומה עליהן.

מידע זורם בין מדינות

לפני מספר שנים ועם התפתחות הגלובליזציה וההבנה כי ההון השחור הפך ל"מכת מדינה" בארצות רבות בעולם, עבר בארה"ב "חוק הפטקה" (Foreign Account Tax Compliance Act), הסכם שמהותו העברת מידע לארה"ב אודות חשבונות ו/או נכסים בארצות זרות השייכים לתושבי ארה"ב. כשבהמשך הדיווח יהיה דו סיטרי, בין ארה"ב לבין המדינות החתומות על חוק הפטקה (אליו הצטרפו מדינות רבת כולל ישראל). לדוגמה, דיווח מארה"ב לישראל אודות נכסים פיננסיים בארה"ב השייכים לתושבי ישראל.

כיום גם ה-OECD מחייב את המדינות החברות בו לעגן כללים סטאטוטוריים ללוחמה בהון השחור הבין מדינתי ולהעברת מידע שוטף הדדי. ישראל, החברה בארגון, הינה האחרונה מבין המדינות החברות שטרם הצטרפה לאמנה הרב צדדית לסיוע מנהלי לענייני מס של הארגון והאיחוד האירופי, בשל חסמים טכניים אשר אמורים להיפתר בחוק ההסדרים הקרוב.

לאחרונה, הבנק האירופאי לשיקום ולפיתוח, והבנק העולמי הציבו בפני ישראל אולטימטום והודיעו כי יפסיקו לשתף פעולה עם גורמים ישראליים אם לא תצטרף למסגרת העברת המידע בין מדינות, זאת ללא כל קשר לאמנות ספציפיות עליהן היא חתומה או לא. המשמעות היא, שאם עד עכשיו העברת המידע התבצעה רק למדינות אמנה, הרי שבמידה ופקודת מס הכנסה תתוקן בהתאם לפרק רביעי: חילופי מידע לפי הסכם בין לאומי כהופעתו בחוק ההסדרים, אזי ישראל תימנה בין המדינות המעבירות מידע ומקבלות מידע וזאת ללא צורך בקיומה של אמנה ספציפית.

חוק ההסדרים טרם עבר, אך דיונים בעניין כבר החלו וכך גם הדיונים בעניין העברת המידע. לכשיעבור החוק ובמידה והפרק הרביעי, כאמור, יכנס לתוקף במתכונתו הנוכחית, אזרחי ישראל המנהלים חשבונות זרים בחו"ל ו/או בעלי נכסים לא מדווחים בחו"ל, יהיו חשופים משמעותית להעברת המידע לרשויות המס בישראל. לאור כל זאת נראה, כי אם אתם נמנים על אחת האוכלוסיות בהם מדובר במאמר, רצוי שתנצלו את תקופת ההארכה של נוהל הגילוי מרצון ותהנו מהמתנה האדירה הטמונה בו: חסינות מפני העמדה לדין פלילי.