*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס
בשנים האחרונות פועלת רשות המיסים למיגור תופעת ההון השחור המוערך במיליארדי שקלים שאינם מגיעים לקופת המדינה מידי שנה, עקב העלמת הכנסות והכנסות לא חוקיות. מאבקה של רשות המיסים בתופעה כולל חקיקה של סנקציות נרחבות כלפי אזרחים שימצאו מעלימי מס מתוך תפיסה כי הענשה תרתיע מפני העלמת מס.
כחלק מהמהלך להרחבת מספר האזרחים המדווחים לרשות המיסים, נשלחו לפני כשנה בקשות לדיווח על הכנסותיהם לכ-110 אלף אזרחים, הדבר הוביל לגביית מאות מיליוני שקלים נוספים במהלך השנה שחלפה.
בעקבות זאת פנה ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, במושב הפתיחה של הכנס השנתי של יועצי המס, לראשי רשות המיסים: "הפכו את נוהל הגילוי מרצון לקל ונגיש לציבור המעוניין בדיווח אך חושש מההשלכות, אל תפחדו לקבל החלטות, הניעו קדימה וביעילות את המהלך, יש לנו תובנות איך לשפר אותו, אנחנו נעלה אותם בדיונים המקצועיים בכנס הזה. במקביל אני פונה לבעלי ההון הלא מדווח, נצלו את הארכת התוקף של נוהל הגילוי מרצון ואת ההטבה הגלומה בו", המשיך גינדי, "החקיקה הקרובה בנושא והחתימה על אמנות רב צדדיות ישאירו אתכם חשופים, הימנעו מאי נעימויות מיותרות".
יצירת "תודעת מס"
הדרך לתשלום מס אמת והרחבת בסיסי המס חייבת להתחיל בכך שכל אזרחי המדינה ידווחו לרשות המיסים על הכנסותיהם. דיווח חובה נהוג במדינות שונות, למשל ארצות הברית וקנדה. בישראל נבחנה אפשרות זו מספר פעמים על ידי ועדות ציבוריות, שציינו כי אחד מיתרונותיה של שיטה זו היא עצם הדרישה לדיווח מכל תושב שתיצור "תודעת מס", העשויה להקטין את התמריץ להעלמת הכנסות.
גינדי הזכיר בנאומו את דברי מבקר המדינה, שבחן את אפשרות הנהגת חובת הדיווח (דו"ח 65 א', התשע"ה-2014): "הנהגת חובה זו עשויה לייעל את תהליכי העבודה של מנגנוני התמיכה באוכלוסיות הזכאיות לתשלומי העברה מהמדינה, והיא גם תאפשר לשכירים במשק למצות את זכויותיהם, בכלל זה לגבי הכרה בהוצאות על ידי רשות המסים ובקבלת זיכויים ממס. חובת דיווח כללית תעמיק את הציות לחוקי המס ותביא לצמצום ההכנסות הבלתי מדווחות, ויש בכך גם שדר חיובי ומלכד מטעם המדינה לתושביה". לדעת מבקר המדינה, בשל כל אלה יש מקום לבחינה מחודשת בסוגיה חשובה זו במטרה לשאוף להגדיל ככל האפשר את מעגל מדווחי ההכנסה, להגדיל את הכנסות המדינה ולהביא לצדק חברתי".
שיטת "המקל והגזר" לא עובדת
תופעת אי תשלום מיסים מסוכנת לחברה, בכדי לטפל בה יש לבחון מהם הרווחים המשניים הנובעים ממנה. לרשות המיסים יש רווח משני ממצב זה, מכיוון שאי דיווח על הכנסות גורר הטלת קנסות ועיצומים כספיים. אולם מאחר ויכולתה להרשיע את כל מעלימי המס מוגבלת, היא מתקשה למגר את התופעה. שיטת "המקל והגזר" המתגמלת התנהגות רצויה ומענישה עבור התנהגות שאינה רצויה מתבססת בעיקר על הנעה חיצונית, אך חוסר עקביות בישומה פוגע באפקט ההרתעה שלה.
שיטה זו אף עשויה להגביר את ההתנהגות הבלתי רצוייה, מאחר והפעילות הלא עקבית כנגד מעלימי מס מכתיבה לאזרחים כי העלמת מס היא נורמה חברתית, וידוע כי נורמות חברתיות, הגם שהן מנוגדות לחוק וגוררות סנקציות, עשויות להיחשב כהתנהגות נורמטיבית כאשר הן נחלתה של קבוצה גדולה. תופעה זו מתעצמת עקב מאפיינים יחודיים לחברה הישראלית, למשל החשש מ"להיות פראייר".
אז מהו הפיתרון ליחסים שבין המדינה ומשלם המיסים? למעשה קיים פיתרון ישים ומוכח והוא שימוש בריסון פנימי, תוך חיזוק האמון באזרח והסולידריות החברתית, אם הנורמה החברתית כלפי מעלימי מס תהיה תגובה שלילית תפחת המוטיבציה לעשות זאת.
מבקר המדינה מעלה רווחים משניים שעשויים לצמוח מהנהגת דיווח חובה ביניהם, כאמור, היכולת לזהות אוכלוסיות הזכאיות לסיוע סוציאלי מהמדינה (למשל: קצבאות השלמת הכנסה ותשלום מענקי עבודה) וכן קבלת החזרי מס. החשש משינוי כה נרחב ברור, אך הרווחים שעשויים לצמוח לנו כחברה עולים על קשיי היישום ולכן יש לשוב ולבחון אפשרות זו. אנו מאמינים כי האזרח שיעמוד בפני חובת הדיווח יתקשה יותר לדווח נתונים כוזבים ולכן יעדיף לדבוק בציות לחוקים. כך תיווצר סולידריות חברתית שתעודד תשלום מס אמת באמצעות חיזוק הריסון הפנימי.
*** הכותבת ממונה על החקיקה בלשכת יועצי המס