גריק שואו

תכירו את הגריקים - 400 גיקים שוחרי סביבה שהבינו שהבשורה לכדור הארץ לא תבוא מחסימת כבישים או מהפגנה מול מפעלים מזהמים * הם משלבים ידע רב-תחומי ודנים במשך לילות על רעיונות שעשויים להציל את הסביבה - ממציאת פתרון לפסולת שנאגרת במטוסי נוסעים ועד להתקנת טורבינות שיפיקו חשמל מזרמים תת-ימיים באוקיינוסים

כדור הארץ במשבר סביבתי: הקטבים מפשירים, הפקת האנרגיה עולה ועכשיו, גם האינדיום אוזל. אינדיום הוא יסוד מתכתי שדומה בצורתו לאבץ ונכרה בכמויות מזעריות יחסית לכריית מחצבי טבע, והוא קריטי לאנושות שחפצה בקדמה עתירת גאדג'טים ומסכי מגע.

היסוד הנדיר משמש לציפוי של צגי LCD ובאמצעותו מיוצרים הטרנזיסטורים שמפעילים כל מכשיר חכם ועל בסיסו מכינים סגסוגות קלות וחזקות, המשמשות גם את תעשיות הרכב והתעופה.

סין, שהבינה שהתפתחותה הכלכלית כרוכה בצריכה מוגברת של היסוד שערכו לא יסולא בפז, כבר אסרה את ייצואו החוצה, מותירה את שאר העולם במצוקה שהולכת ומתגברת.

אבל יש מי שמבין את הגורל האכזר ונחוש לעזור. "אני חשה חובה מוסרית לחשוב על רעיון לפתרון הבעיה", אומרת מיכל איתן, כאילו הניחו על כתפיה הצרות את כדור הארץ ודרשו ממנה לשאת את מכאוביו וחסרונותיו.

"כריית היסוד הזה הולכת ונעשית סבוכה אך יש לזכור שהוא נמצא למכביר באין ספור מכשירי חשמל קיימים, שרבים מהם יצאו מזמן משימוש. אפשר לכרות את היסוד הנדיר הזה מתוכם, כדי לייצר מכשירי חשמל חדשים ומתקדמים יותר", היא אומרת.

איתן תוהה על דרכי השגת אינדיום בקול רם, יחד עם שאר חבריה ל"פורום הגריקים". זה תפקידם, לשם כך הם מתכנסים מעת לעת ודנים בנושאים אלה ואחרים במרחב שבין פנטזיה תמימה להזיה מטורפת. אלה דיבורים שאיש לא נשפט בגינם, לא נדרש לבסס את הוכחתם בנוסחאות, בנתונים ובעדויות.

איתן וחבריה מכנים את עצמם "גריקים" - גיקים, המכורים לטכנולוגיה ולפיתוחים חדישים, ובעלי מודעות סביבתית גבוהה, שדבקה בה האמונה הירוקה (Green, באנגלית). אין בכוחם וברצונם לכבול את עצמם למתקן תעשייתי שמרעיל את הסביבה בפליטת גזי חממה ולהפגין. מחאתם הצנועה מתבטאת בהעלאת רעיונות שאולי חלקם יבשילו לכדי פטנט ולאחריו, למוצר פורץ דרך שישרת את ההמונים ואולי יקל עליהם את משא החיים בעת הזו או בזו שתבוא אחריה. אחרים ייעלמו באותה מהירות שבה הגיעו. גם המילה בוננזה לא זרה ללקסיקון שלהם.

"בקלינטק ידע מגוון הוא דבר נחוץ"

מייסד פורום הגריקים, שמונה בישראל כ-400 חברים, הוא אביתר טרון (35) מתל אביב. הוא מתפרנס מעבודה בחברת Coriolis Wind, שייסדו היזמים רפי גידרון ואורני פטרושקה (שמכרו את כרומטיס ללוסנט בימי הבועה), חברה המפתחת טורבינות רוח. את שעות הפנאי שלו ממלא טרון בהנהגת הפורום. לפני כשנתיים, עשה את המעבר מהיי-טק לקלינטק, והוא מאמין בכל ליבו שהעתיד נמצא שם.

"הרגשתי צורך להפעיל פורום של אנשים טכנולוגיים שישלב גם חשיבה סביבתית", אומר טרון. "מצאתי שאפשר להיות פעיל סביבה בלי לעמוד עם שלטים בצומת רעננה ובלי להיעצר לחקירה במשטרה. אפשר לעשות את הדברים אחרת. במקום לצעוק: 'אל תנהגו בג'יפים' ו'אל תשתו מבקבוקי פלסטיק', אפשר פשוט לדבר, להעלות רעיונות ולשתף בהם אחרים".

הגריקים הישראלים מאמינים שכוחם באחדותם: המפגשים בלתי מחייבים, אך כל חבר מביא אליהם ערך מוסף, מטענים אישיים של ידע וניסיון, הרבה רצון טוב ופתיחות להקשיב לאחרים. "יש בקלינטק צורך בשקיפות ובפתיחות, להניח את כל הקלפים על השולחן ולא לשמור אותם קרוב לחזה", אומר חבר אחר בפורום, חנן עינב לוי, מהנדס אווירונאוטיקה בהשכלתו. "הענף רב-תחומי וידע מגוון הוא דבר נחוץ. כל אחד תורם את חלקו ברעיון שעולה, ואז התמונה מתחילה להתבהר".

איתן, פעילה מרכזית בפורום, רוצה שישראל תהיה מעצמת קלינטק, כמו שהייתה למעצמת היי-טק. "ישראל היא ארץ היזמות האינסופית והרבה דברים טובים יכולים לצאת ממנה", אומרת מי ששימשה בעבר סמנכ"לית התפעול של צ'ק פוינט, ולאחר פרישתה וניגשה ללימודי תכנון ערים וסביבה.

בדומה לעמיתיה בפורום, ומעבר לפיתוח שאולי יהפוך בבוא הזמן לאקזיט מניב, איתן מוצאת בהשתייכותה לקבוצה גם דרך הולמת להפגת הבדידות של יזם. "בקלינטק הקושי רב יותר, כי קידום רעיון תלוי בכמה כיוונים מכמה יזמים עם תחומי התמחות שונים", אומרת איתן.

חוששים לחשוף רעיונות

הפרדוקס במפגשים כאלה מובנה: יזמים חדי-מחשבה, שמביאים באמתחתם רעיון שמתגלגל בראשם כבר שנים אך טרם הבשיל לכדי סקיצה שתאפשר את רישומו כפטנט. במצב כזה, פוטנציאל הדליפה של רעיון הוא גדול. לכן, רבים מהגריקים העדיפו להיות זהירים ולהמעיט בהרחבה אודות המתרחש בפורום. גם באתר האינטרנט של הפורום, greekers.net, הם מנסים ללכת בין הטיפות.

איתן פותחת בכל זאת צוהר קטן. "יש שאלות שמעסיקה אותנו רבות, כמו איך להיפטר מפסולת שנאגרת במטוסי נוסעים או איך למדוד בצורה עקבית ובכל זמן נתון את מהירות הרוח באתרים שעתידים לקום בהם חוות להפקת אנרגיה באמצעות טורבינות", היא מספרת.

טרון תוהה, אם ניתן לנצל את הזרמים התת-ימיים באוקיינוסים כדי להפיק באמצעותם אנרגיה, בדומה לזו המופקת באמצעות טורבינות רוח. לשיטתו, לזרמים אלה עוצמות משתנות בדומה לרוח, כך שניתן, אולי, להתקין מתחת לפני הים מעין טורבינות שיפיקו חשמל. "זו שיטה שיכולה לחסוך שטח רב ותמנע פגיעה בנוף שתתרחש אם יותקנו מאות טורבינות רוח גדולות", אומר טרון.

רעיונות עולים שם ונופלים, פושטים צורה והגדרה ועבור הגריקים, אם רק אחד כזה יוליד חברה, הם עשו את שלהם למען האנושות. "פורום הגריקים מפגיש אנשים שספק אם היו נפגשים אי פעם במסגרת אחרת. רק במקום כזה אפשר לדבר על חמניות שמהונדסות גנטית וצומחות עם קולט סולארי, כזה שמכוון את עצמו בכל שעות האור לכיוון השמש, מבלי להתפוצץ מצחוק", אומר טרון.

בתחילת הדרך למימוש הרעיונות והפיכתם למציאות, יש לרשום פטנטים. חלק מחברי הפורום מלווים על-ידי משרד שילון צוקרשטיין ושות', המתמחה בעריכת פטנטים וברישומם.

"בתחום הירוק, כל פטנט זוכה לטיפול מיידי ובלי תור, בהתאם להסכם בינלאומי שהושג בין רשות הפטנטים הישראלית לבין הרשות העולמית", אומר עו"ד אייל שילון, המנהל את המשרד ביחד עם שותפו עמית צוקרשטיין. "פטנט רגיל, שאינו משיק לתחום הירוק, מחכה בתור אצל רשם הפטנטים כשנתיים בממוצע ויש אחרים שהתיק נפתח מפאת העומס רק אחרי שנים ארוכות", מציין שילון.

צרו איתנו קשר *5988