תרדו מהשיח

כמה טוב לראות ששרי ש"ס, אלי ישי ("הרפורמה בוועדות תצמצם פערים", "גלובס" 11.1.10) ואריאל אטיאס (בראיון מיוחד, "גלובס" 10.1.10) גילו את השיח החברתי. אול, ההתלהבות היתרה של השניים, לפתור את בעיות הדיור במגזר החרדי, עלולה להרוס בדרך את מערכת התכנון ולעקר כל תכנון חברתי לדורות הבאים.

השר אטיאס הצהיר כי הוא חותר ליצירת אפשרויות לדיור מוזל לזוגות צעירים ולמעוטי אמצעים; ואילו השר ישי מקדם רפורמה בתכנון שתביא להערכתו לצמצום פערים חברתיים-כלכליים. באותה הזדמנות "נחרד" שר השיכון אטיאס, מכוחם של ראשי הרשויות בישראל ומאי-רצונם לאשר דיור בר-השגה, בשעה שיו"ר מפלגתו ושר הפנים, ישי, חותר לחיזוק כוחם של אותם אנשים ממש.

חרף הכוונות הטובות, ראוי לתהות אם אומנם חוק הפרטת הקרקעות, שהוביל אטיאס, והרפורמה בתכנון, בדחיפת ישי, הם אלו שיביאו רווחה חברתית לתושבי ישראל.

נקודת המוצא נכונה: נחוצה רפורמה במערכת התכנון. האתגרים שעומדים לפתחנו עצומים. ישראל תהפוך תוך שנים מעטות למדינה הצפופה במערב, דחיקת אוכלוסיות רחבות ממוקדי תעסוקה ומדיור הולם מתרחבת, הפערים הסוציו-אקונומיים מעמיקים, ומערכת התכנון מתקשה לעמוד בשטף התוכניות שמגלגלים לפתחה יזמים ובעלי הון.

במצב דברים זה, ראוי שהממשלה תקדם תוכנית המחזקת את מינהל התכנון, מייצרת לו מעמד מקצועי איתן כרשות ממשלתית עצמאית, משקיעה במימון אנשי מקצוע נוספים ומעמיקה את שיתוף הציבור, הן בתהליך והן בנציגות המקצועית לנשים, צעירים, ארגוני סביבה, אקדמיה, אנשי פריפריה, לערבים ועוד.

נקודת המוצא של ישי וחבריו לממשלה מדויקת, אך מן החיטים הוא מגיע לשעורים. המחלה, כך מאבחן ישי, היא עיכוב תהליכי התכנון. לשיטתו, ביטול ועדות, דוגמת "הוועדה לשמירת הסביבה החופית" ו"הוועדה לשמירת הסביבה החקלאית" מצד אחד, ודילול סמכויות הוועדות המחוזיות מצד שני, יאפשרו קידום ומימוש מהיר של תוכניות. אלו, בתורם, יביאו לצמצום פערים.

לצערנו, ישי טועה ומטעה. העברת סמכויות לוועדות מקומיות, הנשענות על מקצועיות דלה ומשאבים מדולדלים, במקרה הטוב, תעמיק פערים בין רשויות חלשות לחזקות. ובמקרה הרע, היא תייצר תנאים מבניים לשחיתות נוראית, שתפגע ברבים מאיתנו.

גם מטבע קיצור התהליכים לא נמצא מתחת לפנסם של ישי ואטיאס. דווקא הממשלה היא אחת המעכבים המשמעותיים ביותר ליישום ולביצוע של תוכניות. חיזוק מוסדות התכנון הקיימים יביא להשגת היעדים האסטרטגיים הראויים, ובתוך כך גם לקיזוז הזמן המיותר בקידום התכנון.

המטרה הלגיטימית של אטיאס וישי, לייצר יחידות-דיור שיענו על צורכי האוכלוסייה החרדית, אינה יכולה לבוא על-חשבון רמיסת מערכת התכנון והחלשתה, עד כדי סיכון אסטרטגי לנכסים הציבוריים המשותפים שלנו ושל הדורות הבאים. ראוי שהממשלה תנצל את שעת הכושר ליצירת רפורמה אחראית, העונה באופן הולם לאתגרים האמיתיים העומדים בפני החברה הישראלית.

בן-יפת היא מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית; דבוש מנהל את תחום הסביבה בשתי"ל. שניהם חברים במטה לתכנון אחראי