השפעות כלכליות ניכרות של בניית גדר ההפרדה בעוטף ירושלים על האוכלוסייה הפלשתינית במזרח-העיר. כך עולה ממצאי סקר שערך "מכון ירושלים לחקר ישראל" בקרב 500 משפחות המתגוררות בכפרים שמסביב לירושלים.
בעקבות התחלת בניית הגדר, החל בשנתיים האחרונות גל הגירה שכלל אלפי משפחות פלשתיניות נושאות תעודת זהות כחולה מהחלקים ומהכפרים שמחוץ לתוואי הגדר אל השכונות שנכללות בה. וזאת, כדי להימנע מהצורך לעבור במחסומים ובמעברים כשירצו להיכנס לשטח ירושלים.
כתוצאה מכך, עלו באופן תלול מחירי הנדל"ן בשכונות במזרח-העיר, הנכללות בתוך תוואי הגדר. ישראל קמחי, מרכז המחקרים על ירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל, מעריך, כי בחלק מהשכונות עלו מחירי הבתים ב-30%-40%.
בין השכונות המבוקשות נמנות העיר העתיקה, שועפט ובית חנינה. במקביל, בשל התרוקנות השכונות שמחוץ לגדר וירידת המחירים, עברו להתגורר בהן פלשתינים מאיזורים מרוחקים יותר, כמו הר חברון.
עם זאת, במכון מעריכים, כי שיא גל ההגירה הסתיים, ואנשים אמידים שכבר בנו בתים ורכשו נכסים מחוץ לעיר, יתקשו לעזוב. יצוין, כי כיום מונה אוכלוסיית ירושלים 710 אלף תושבים, מהם 240 אלף ערביי מזרח-ירושלים, המחזיקים תעודות זהות כחולות. 70-90 אלף מהם מצאו עצמם מחוץ לתוואי הגדר.
עוד עולה מהסקרים, כי מתחיל שינוי מגמה בצריכת שירותים מצד פלשתינים הגרים מחוץ לגדר ההפרדה, לכיוון של פחות תלות בשירותי ירושלים, והסתמכות גוברת על השירותים המוצעים בערים רמאללה ובית-לחם. כך למשל, מדובר בפגיעה בצריכת שירותי בריאות בבתי-חולים במזרח-העיר (מוקאסד) ומערבה (הדסה), ובמעמדה של העיר כמוקד בילוי איזורי.
גם הסוחרים המזרח-ירושלמים נפגעים מהגדר, ואיזורי מסחר שהתפתחו בשנים האחרונות (למשל בשכונת א-רם), מוצאים עצמם מחוץ לגדר. תושבי הכפרים הסמוכים ואיזורים נוספים בשטחים, שוב אינם יכולים להגיע לשווקים במזרח-העיר, והדבר מורגש בעיקר בימי שישי, אז נהגו המתפללים לפקוד גם את השווקים. השלכות בניית הגדר מצטרפות לנזק הכלכלי המצטבר ב-5 השנים האחרונות בשל האינתיפאדה, שגרמה לפגיעה ולניתוק אוכלוסיית ירושלים משאר הגדה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
