צו הריסה מנהלי - "מכונה למלחמה בבנייה הבלתי חוקית"

כנגד המבקשים הוצא, ביום 25.6.00, על-ידי יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל-אביב-יפו, צו הריסה מנהלי, המורה על הריסת תוספת בנייה בקומה שלישית, בשטח של 70 מ"ר, אותה בנו המבקשים מעל בניין של שתי קומות (להלן: הצו).

המבקשים הגישו לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו בקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי.

בבקשתם טענו המבקשים, כי אין הם חולקים על בניית תוספת המבנה ללא היתר, אלא טענו, כי דין הצו להתבטל בשל פגמים שנפלו בו ובשל פגמים הקשורים בנסיבות הוצאתו. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את הבקשה לביטול הצו.

על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ערערו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר דחה את הערעור. על פס"ד זה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון, אשר נדונה בפני השופט סלים ג'ובראן.

בבקשתם טוענים המבקשים, כי תוספת המבנה היתה גמורה ומושלמת בעת הוצאת הצו, ולפיכך הצו פגום, שכן אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת. כמו כן טוענים המבקשים, כי תוספת המבנה היתה קיימת שנים רבות, ונעשו עבודות שיפוץ בלבד. עוד מוסיפים וטוענים המבקשים, כי המשיבה השתהתה בהוצאת הצו.

עניינם של המבקשים נדון בפני שתי ערכאות, קובע השופט ג'ובראן. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה, באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולארי של בעלי הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים, והמבקשים לא הצביעו על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי.

אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות, קובע השופט ג'ובראן. המבקשים טוענים, כאמור, בין היתר, כי הקומה השלישית היתה קיימת ולמעשה היא רק שופצה, וכי הקומה היתה מאוכלסת במשך כל תקופת השיפוץ.

אין לקבל טענה זו, קובע השופט ג'ובראן. כפי שעולה מהכרעותיהן של הערכאות הקודמות, בתמונות שצולמו ביום 12.4.2000 על-ידי המהנדס זכר נחין, נראתה מחזית הבית ומצידו הדרומי קומה שלישית מלאה, למעט חלק חסר של תקרה בחלק העורפי של הקומה. פתחי החלונות היו עדיין פרוצים, לא היו כל משקופים, לא היו חלונות וברור היה, כי הבנייה טרם נסתיימה. גם ביום 6.6.2000 צולם הבניין מזווית שונה, וניתן היה לראות כי פתחי החלונות נותרו חשופים ולא היו חלונות.

אשר לטענת המבקשים, לפיה המשיבה השתהתה בהוצאת הצו - דין טענה זו להידחות אף היא. התמונות שצולמו על-ידי המהנדס נחין מעידות, כי ביום 12.4.00 הבחין המהנדס בבנייה על גג הקומה השנייה, אולם אין הוא גרם להוצאת צו הפסקת עבודה. זה למעשה היה ביקורו הראשון של המהנדס בבניין. ביום 6.6.00 ביקר המהנדס בבניין בשנית. הצו הוצא ביום 25.6.00, 11 ימים לאחר שנחתם תצהירו של המהנדס נחין אשר בעקבותיו הוצא הצו, ו-19 יום לאחר ביקורו השני של המהנדס נחין בבניין.

הוצאת צו ההריסה רק לאחר ביקורו השני של המהנדס, ולא עם ביקורו הראשון, אינה מהווה שיהוי בנסיבות העניין, ובכל מקרה אין מדובר בשיהוי המצדיק את ביטולו של הצו.

בע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 625, 627 נקבע:

"צו הריסה מינהלי מיועד מעצם טיבו לשמש מענה מיידי ויעיל לבנייה בלתי חוקית, ולמנוע יצירת עובדות מוגמרות בשטח אשר יקשה לשנותן. תכליתו של צו ההריסה היא למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווים בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי כדי להרוויח זמן".

כמו כן, בית משפט זה מכבר קבע, כי תכליתו של צו הריסה מנהלי היא סילוק בנייה בלתי חוקית מעל פני השטח, "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ(2) 445, 447). כידוע, צו הריסה מנהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבנייה (ראו רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים (לא פורסם); ראו רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (לא פורסם)).

לעניין זה יפים גם דברים דברי השופט י' זמיר שנקבעו ברע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 403-404:

"הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבנייה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת. אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה, כדי שהמכונה כולה תושבת".

בענייננו, קובע השופט ג'ובראן, אין מחלוקת כי הבנייה שבנו המבקשים נעשתה ללא היתר ושלא כדין. בתוספת הבנייה בקומה השלישית בבניין עשו המבקשים דין לעצמם והחלו בשיפוץ ובתוספת בנייה במקום ללא היתר. וזאת, כאשר הם יודעים כי אין בידיהם היתר כדין. לאור הצורך באכיפה בתחום זה, קובע השופט ג'ובראן כי צו ההריסה המנהלי יישאר על כנו.

התוצאה הסופית: הבקשה נדחתה.

רע"פ 6876/05, בית המשפט העליון.

השופט סלים ג'ובראן.

בשם המבקשים: עו"ד עטרה שינברגר.

בשם הוועדה המקומית: עו"ד אתי לוי.