הסטארט-אפ המבטיח לשנת 2005 - מלאנוקס

במקום הראשון בדירוג החברות המבטיחות של שנת 2005 נמצאת חברת הסטארט-אפ מלאנוקס (Mellanox), המפתחת שבבי אינפיניבנד המאפשרים להאיץ את קצב העברת המידע בין אשכולות של מחשבים ובין חלקי האחסון והשרתים.

לא מן הנמנע שעד לדירוג של שנה הבא תהיה מלאנוקס כבר אחרי ההנפקה בנאסד"ק, עם שווי מכובד של מאות מיליוני דולרים. ברבעון הקודם עברה החברה לרווחיות, ועל פי הערכות יש לה מכירות שנתיות של יותר מ-40 מיליון דולר. "המנכ"ל איל וולדמן רוצה מגה-הנפקה והוא מחכה שמלאנוקס תמשיך לגדול לפני שיתחיל בתהליך", הסביר לנו אחד המשקיעים בחברה.

מלאנוקס נמצאת באופן קבוע בדירוג החברות הטובות של המגזין רד-הרינג ולפני כמה שבועות הגיעה למקום השביעי בדירוג של אתר הסטורג' המכובד Byte and Switch.

תחילתה של ההבטחה הגדולה לשנת 2005 הייתה כאשר וולדמן, סגן נשיא להנדסה ואחד מהמייסדים של גלילאו, עזב את החברה שנה לפני שזו נמכרה למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר.

הוא הצליח לגייס סכום פנטסטי של 89 מיליון דולר עוד לפני שהאוויר יצא מכל הבועה והסכום הזה הצליח לספק לחברה מספיק חמצן לנשימה בשנים האחרונות. "הצלחנו להגדיל את ההכנסות שלנו יותר מפי שניים בכל אחת מחמש השנים האחרונות ואנו רואים גידול יפה מאוד בשווקים כיום", מציין וולדמן.

בין המשקיעים בחברה ניתן למנות כמה חברות ענק שהחליטו להמר על האינפיניבנד, בהן חברת המחשבים דל, IBM, סאן מיקרוסיסטמס, אינטל ואחרות, לצד הקרנות האמריקנית סקויה ו-USVP, בסמר ו-Raza, שמחזיקות במרבית ממניות החברה. ברשימת המשקיעים מופיעות גם הקרנות הישראליות ג'מיני, ג'רוזלם גלובל, וולדן ומשקיעים נוספים. אגב, גיוס שבוצע בשלהי 2001 נקב לחברה שווי ענק של 246 מיליון דולר אחרי הכסף.

שרדו את המדבר הטכנולוגי

תקן האינפיניבנד (שילוב של Infinite Bandwidth - רוחב פס לא מוגבל) נולד כארכיטקטורה להעברת הנתונים במקצבים מהירים בין שרתים, רכיבי האחסון וגם בין אשכולות של מחשבים (Cluster). האינפינבנד מתחרה בטכנולוגיית העברת נתונים אחרת, פיבר צ'אנל (Fiber Channel), ומציגה גם יחס עלות-ביצוע משופר ביחס לטכנולוגיית האת'רנט (Ethernet) המתחרה.

הצורך באינפיניבנד הולך ותופס תאוצה ככל שהמחשוב השריגי (Grid) הופך יותר ויותר פופולרי. מחשוב הגריד חוסך את העלויות הגבוהות של מחשבי המיינפריים הוותיקים, אך הוא דורש חיבוריות ברמה גבוהה בין השרתים השונים ובין חלקי האחסון.

אבל אם היינו עורכים את הסקר לפני שלוש שנים, הסיכוי ששמה של מלאנוקס היה נכנס לעשירייה הפותחת היה נמוך מאוד. באותה תקופה, הרבה חברות שתמכו בתקן האינפיניבנד החליטו לעשות סיבוב פרסה והעתיד של מלאנוקס לא נראה ורוד כל כך.

יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, אינטל, החליטה שלא לפתח שבבים לתחום, מיקרוסופט החליטה שלא לתמוך בו וכך גם רד-האט ונובל. גם שורה ארוכה של סטארט-אפים שפעלו בתחום האינפיניבנד וגייסו מאות מיליוני דולרים מהמשקיעים, התמוטטו בזה אחר זה.

"עברנו תקופה קשה של שלוש שנים שבהן העולם הטכנולוגי כמעט קפא על שמריו. יש הרבה חברות שהתחילו לפנינו ולא שרדו את המדבר הטכנולוגי הזה. כדי לפתח טכנולוגיה חדשה דרושים הרבה משאבים והרבה שנים".

עולם האינפיניבנד אמנם הצליח לאחרונה להתאושש מהשפל שאליו נקלע אבל הוא עוד רחוק מלקיים את ההבטחה הגדולה שתלו בו. על פי הערכות אנליסטים, ב-2004 הסתכמו מכירות השבבים והציוד הנלווה של אינפיניבנד ב-75 מיליון דולר והן צפויות לגדול לרמה של 850 מיליון דולר עד 2008. אלה אמנם מספרים גדולים, אבל לא על זה חשבו המשקיעים שהזרימו אל התחום סכומי עתק.

למלאנוקס אין הרבה מתחרות ולדברי וולדמן היא מחזיקה ב-85% משוק הסיליקון של האינפיניבנד. ברשימת המתחרות העיקריות של מלאנוקס בתחום האינפיניבנד ניתן למנות את פוג'יסטו, אג'ילנט והסטארט-אפ PathScale. בתחום הפיבר צ'אנל את Qlogic ואת Emulex ובתחום האת'רנט חברות שבבים כמו ברודקום ומארוול.

גושפנקה חשובה להתאוששותו של התחום העניקה הרכישה שביצעה בתחילת השנה ענקית ציוד התקשורת סיסקו, אחת מלקוחותיה של מלאנוקס, ששילמה 250 מיליון דולר עבור חברת הסטארט-אפ האמריקנית Topspin, אשר מוכרת מתגים וכרטיסים לפתרונות אינפיניבנד ומתחרה בוולטיר הישראלית, חברת סטארט-אפ מבטיחה בזכות עצמה.

על נושא אחד אין עוררין. השבבים שמפתחת היום מלאנוקס מובילים את התחום ולמרות שהחזר פנומנלי היא לא תביא למשקיעים שלה, היא בהחלט עומדת להכתיב את הקצב בעולם האינפיניבנד ולהפוך לאחת מהחברות המוצלחות בנוף תעשיית ההיי-טק הישראלית.

בוחנים חברות לרכישה

* מה הופך את מלאנוקס להבטחה כל כך גדולה?

"יש לנו צוות מדהים בישראל, פתרון ארכיטקטוני מוצלח ויכולת ביצוע גבוהה. יש לנו גם יחסים טובים עם לקוחות אסטרטגים שמתבטאים בשיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגיים. גם החברים בדירקטוריון, בהם פייר למונד מסקויה, אטיק ראזה המייסד של Raza Microelectronics, רוב צ'נדר מבסמר קפיטל וארווין פדרמן מ-USVP, הופכים את החברה למוצלחת.

"כל יצרניות השרתים מהשורה הראשונה מייצרות היום מוצרים עם שבבי אינפיניבנד וכך גם חברות תקשורת. אנו מקווים שבמהלך 2006 גם יצרניות הסטורג' יצטרפו".

* איפה תהיה החברה בעוד כשנה מבחינה עסקית?

"מתישהו החברה תהפוך לציבורית, אבל אנחנו מתכוונים להנפיק בזמן הנכון. אנו לא רואים בהנפקה יעד אחרון, אלא אבן דרך. אנו רוצים לעשות את זה כשנרגיש נוח, מפני שהמטרה של ההנפקה היא לאפשר לנו להיכנס לשווקים חדשים, דהיינו לפתח טכנולוגיות חדשות באופן עצמאי או באמצעות רכישות".

* לאילו רכישות אתה מתכוון?

"יש כמה חברות שאנחנו מסתכלים עליהן, אבל אני לא מתכוון לפרט".

* ומה לגבי הכיוון ההפוך. האם יש סיכוי שתימכרו?

"סיכוי קטן. אנחנו חושבים שההחזר על ההשקעה יהיה גבוה יותר בהנפקה ציבורית".

* אתה חושב שביום מן הימים תהפכו לחברה עם שווי של מיליארד דולר?

"בעתיד. כן".

* ומבחינה טכנולוגית איפה תהיו בעוד שנה?

"אנחנו מפתחים כיום את הדורות הבאים שיספקו קצבי העברת נתונים מהירים יותר והשהיה יותר נמוכה של העברת מידע בין מחשב למחשב ובין רכיבי הסטורג' והשרתים".

* במה אתם נבדלים מהמתחרים שלכם בתחום האינפינבנד?

"אנחנו היחידים שמייצרים פתרון כולל שמכיל נקודת קצה (Host channel adapter) ומתג (Switch), בעוד שחברות אחרות בתחום מייצרות רק חלק אחד מהפתרון. צריך לזכור שאנו מתחרים בטכנולוגיות אחרות שהן לא אינפיניבנד: הפיבר צ'אנל שעובדת בעיקר בעולם הסטורג', והאת'רנט".

* אתם נמצאים גם ברשימת המגייסות הגדולות. לא יכולתם להצליח עם פחות כסף?

"היה חכם לגייס הרבה כסף, זה תרם לחברה וליכולות שלנו. קשה לי לענות אם היינו יכולים לעשות זאת בפחות כסף".

* מהי השגיאה הגדולה שעשיתם?

"עשינו הרבה. עדיין אין לנו את חברות האחסון EMC והיטאצי' כלקוחות, אבל גם הן בדרך".

* וההצלחה הגדולה?

"יש לנו לקוחות כמו IBM, סיסקו ו-NetApp, דל, Silver storm ו-וולטיר. עשרת הלקוחות הגדולים שלנו מהווים 80% מההכנסות שלנו". *