הגישה המוסרית של ארגוני הדת

בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנתיים שחלפו, קוראים כנסיות וארגונים פרוטסטנטיים לנקוט "גישה מוסרית" להשקעות, משפט צופן שנועד להצדיק נקיטת אמצעים פיננסיים נגד חברות זרות שסוחרות עם ישראל או שפועלות בה, במאמץ ללחוץ על ישראל לשים קץ לכיבוש שטחים פלשתיניים ולרופף את מה שהפרוטסטנטים מכנים מדיניות יד קשה נגד אזרחים פלשתינים.

בקבוצה חברים 17 אנשים. ביקורה בישראל נערך ביוזמת ארגונים יהודיים, בכללם הליגה נגד השמצה והוועד היהודי אמריקני (AJC), שרואים בחשש הולך וגובר את היזמות הפרוטסטנטיות לפעול נגד חברות עם קשרים לישראל. מכל מקום, כל ארגון כנסייתי או יהודי נושא בהוצאות המסע של חבריו בקבוצה.

ראשי "הכנסייה הפרסביטריאנית של ארה"ב", אחד הארגונים הפרוטסטנטיים הגדולים, החליטו לפני כשנה למשוך "באופן סלקטיבי" כספים של הכנסייה שמושקעים בשש חברות שעושות עסקים עם ישראל. "המועצה העולמית של הכנסיות", גוף פרוטסטנטי אחר, החליטה אף היא למשוך השקעות לפני שישה חודשים.

הנהגת הכנסייה המאוחדת של ישו (The United Church of Christ) הצביעה נגד החלטה למשיכת השקעות, אך קיבלה החלטה שמגנה את הגידור הביטחוני סביב אדמות פלשתיניות ושקוראת להשתמש ב"מינוף כלכלי" לקידום שלום במזה"ת.

"מסע המשלחת נועד להוריד את כל הנוגעים בדבר מהעצים הגבוהים שעליהם טיפסו", הרב גרי ברטון-גראנאטור, מהליגה נגד השמצה ואחד ממארגני הביקור. לדבריו, הבעיה אינה כל כך התופעה של משיכת ההשקעות כשלעצמה אלא "אי-הבנה גדולה יותר בין יהודים לבין הזרם המרכזי של הפרוטסטנטים לגבי ישראל, ארץ הקודש... ולגבי התביעות הצודקות לשטחים".

מחר (ב') תערוך המשלחת "מסע בתוך ההיסטוריה היהודית": חבריה יבקרו באתר של פיגוע טרור, יפגשו עם ח"כים ועם אחד ממנהלי המו"מ בשיחות קמפ-דיוויד, בתקופת רה"מ אהוד ברק, וייפגשו עם נציג הוותיקן בישראל. בהמשך תבקר המשלחת באוניברסיטת בית-לחם, תסקור קטע של גדר ההפרדה, תיפגש עם מנהיגים פלשתינים, תבקר ביד-ושם, תשוחח עם ערבים ישראליים ועם פלשתינים שבתיהם נהרסו על-ידי צה"ל.

בחודש שעבר חשפה הליגה נגד השמצה, שארגון פלשתיני נוצרי, "המרכז התיאולוגי האקומני סאביל", שנוסד ב-1990, משמש כרוח החיה מאחורי המסע למשיכת השקעות מחברות שפועלות בישראל.