שני קרובי משפחה עתרו לבג"ץ נגד שר האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, בבקשה להוציא צו על תנאי שיורה להם לנמק מדוע לא יוצהר, כי ההפקעה של חלק מהמקרקעין באזור צומת פי-גלילות, שלא נעשה בהם שימוש לצורך ציבורי, בטלה.
לפי העתירה, העותרים - עטרה יהודאי ומנחם גוטליב - היו בעלי חלק מהקרקע, אותה ירשו מאביהם. לטענתם, זכות הקניין שלהם הופקעה מידיהם על-ידי שר האוצר לפני 40 שנה באמתלה שהדבר דרוש לצורכי ציבור, אולם כפי שהתברר בחלק זה של המקרקעין לא נעשה שימוש. לטענת העותרים, שר האוצר והמינהל התעלמו באופן מוחלט מהם תוך שהם מעדיפים צדדים שלישיים כדוגמת חברות הגז והדלק שיחזיקו בחלק אחר של המקרקעין.
לפי העתירה הקרקע שהייתה שייכת לעותרים הופקעה טיפין טיפין החל מ-1949 ועד 1985. במהלך השנים שילמו העותרים מיסים בגין הקרקע ללא ידיעה שהיא הופקעה. עובדה זו לטענתם מקוממת כיוון שאף גורם מרשויות השלטון לא מצא לנכון לעדכן אותם בכך.
לאחרונה התברר, כי מינהל מקרקעי ישראל יזם הליכי תכנון לשינוי ייעוד הקרקע שהופקעה בשעתו לצרכי ציבור - לייעוד של מגורים ומסחר.בסוף 1999 הגישו העותרים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לביטול ההפקעה, אולם בית המשפט קבע, כי אין בסמכותו לדון בנושא של הפקעה ופסק לעותרים "סכום פיצויים פעוט ומגוחך". לאור זאת עתרו השניים לבג"ץ.
העותרים טוענים, כי מעולם לא קיבלו הודעה בעניין הפקעת רכושם. רק לאחר עשרות שנים שבהם שילמו מיסים הדבר התברר להם. תוכנית המתאר לשינוי הייעוד למגורים ומסחר הופקדה, אך העותרים טוענים כי מינהל מקרקעי ישראל לא טרח ליידע אותם על כך.
לטענתם, כשחדל הצורך הציבורי להתקיים, אין רשות יכולה להצדיק יותר את מעשה ההפקעה ולכן יש להחזיר את הקרקע. לטענתם, הפוטנציאל המסחרי הצפוי בקרקע היקרה הוא של בעלי הקרקע ולא של הרשות המפקיעה.
לטענתם, הם קראו כתבות בעיתונות לפיהם הושגו הסכמים בין המינהל לבין חברת פי גלילות בעניין פיצויים. בניגוד לכך העותרים טוענים, כי הם זכו לפיצויים מגוחכים שמחושבים עדיין בלירות. (בג"ץ 9284/05).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
