אלטרנטיבה להליך הרגיל: זמן האישור הממוצע בות"ל - שנתיים

הוועדה לתשתיות לאומיות מקדמת 26 תוכניות; הירוקים מתנגדים, אך ראש מינהל התכנון מבהיר: "הוועדה לא חותמת גומי של השרים"

הוועדה לתשתיות הלאומיות (הות"ל) מקדמת בימים אלה 26 תוכניות, כאשר 6 תוכניות אושרו סופית ב-2004-2005: כביש 9 בצפון באזור חדרה, מחלף עד הלום באשדוד, כביש 461, כביש 7, תחנת הכוח של דוראד, והכפלת מסילת הברזל לוד-באר שבע. בנוסף, אושרה הקמת מסילת הרכבת בין אשקלון לצומת מרדכי, באורך 11 ק"מ, חלק מתוכנית הקו בין אשקלון לבאר שבע. על שולחן הות"ל נמצאות תוכניות נוספות שטרם הוכרזו כתוכניות תשתית לאומית.

הות"ל מציגה לוחות זמנים מרשימים באישור התוכניות: התוכנית להקמת הכוח דוראד אושרה לאחר שנה וארבעה חודשים בלבד. זמן האישור הארוך ביותר שנרשם בות"ל עד כה, הוא אישור כביש 9. כמעט 3 שנים לקח לות"ל לאשר את התוכנית, למרות שהזמן הממוצע לאישור תוכנית הוא שנתיים.

בין התוכניות המקודמות בות"ל: פרויקט החישמול של רכבת ישראל, מסילת הרכבת לאילת, הקמת תחנת כוח פרטית באשדוד, מסילות הרכבת אופקים-באר שבע, אשקלון-יד מרדכי-אופקים, מסילת השרון ועכו-כרמיאל.

כבישים הנמצאים בהליכי אישור בות"ל הם כביש 90, כביש 85, כביש הטבעת המערבית בכניסה לי-ם ועוד.

תנאי לקידום תוכנית בות"ל היא הכרזה מוקדמת של הממשלה, באמצעות חתימה של שר הפנים, שר האוצר וראש הממשלה.

ביקורת רבה הושמעה מצד הארגונים הסביבתיים נגד כינון ועדה זו. החשש העיקרי היה כי הות"ל תייצר מסלול מהיר ולא איכותי לאישור תוכניות בעלות השפעות על המרחב, הסביבה ואיכות החיים.

עיקר הביקורת של הגופים הסביבתיים היא, כי תוכניות המקודמות בות"ל הן כאלה שברור שיאושרו. הות"ל לא דוחה תוכניות ולא מקיימת דיון אמיתי לגבי נחיצותה של תוכנית, הם טוענים.

ביקורת נגד הוועדה מושמעת דווקא נגד השרים ויועציהם שמעכבים הכרזה על תוכניות כתשתית לאומית. ביקורת כזו הושמעה נגד שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, וגם נגד ראש מנהל התכנון, שמאי אסיף.

לגבי נתניהו נטען, כי אגף התקציבים לא שש לאשר תוכניות בות"ל כיוון שהליך האישור יקר יחסית. כפי שפורסם ביולי 2004 עיכב נתניהו חתימה על שמונה פרויקטים בהיקף של 19 מיליארד שקל, חלקם אושרו לאחר מכן.

על אסיף נאמר שהוא בודק בקפדנות את התוכניות המבקשות להגיע לות"ל והוא לוקח בין היתר שיקולים של שמירה על מעמדן של הוועדות המחוזיות והמועצה הארצית.

הות"ל הוקמה במטרה עיקרית אחת - לשבור את המונופול של מינהל התכנון, ולייצר אלטרנטיבה יעילה ומהירה יותר באישור תוכניות. בוועדות המחוזיות לא פעם נתקעו תוכניות לשנים ארוכות, והן נידונות לעיתים 10-15 שנה.

בות"ל נקבעו לוחות זמנים קצובים וקצרים יחסית. רוב העבודות בות"ל מוטלות על יועצים חיצוניים במיקור חוץ, ועיקר הזמן שעובר מיום קבלת התכנון עד לאישורה הסופי, הוא הזמן, בו על היזם להגיש דו"חות, חוו"ד, השלמות ותיקונים לתוכנית.

בחברה להגנת הטבע סבורים שהות"ל היא ועדה בעייתית. "יש לנו בעיה מאוד קשה עם הות"ל. בלשון המעטה אנחנו מאוד לא שבעי רצון מאופן קידום תוכניות. התחושה היא שכל התוכניות בות"ל מאושרות בסופו של דבר, ולא מתקיים דיון אמיתי וממצה לגופה של תוכנית, לא נבחנת השאלה האם התוכנית הנדונה נחוצה ואין דיון מעמיק בחלופות. הות"ל במקרה הטוב ממזערת נזקים ומשנה קצת את התוכניות, היא משרתת את רצונם של השרים והממשלה".

בוועדה מגיבים על הביקורת ואומרים כי "הירוקים מתנגדים לוועדה אידיאולוגית. בניסיון בלתי פוסק הם מתנגדים סדרתיים לכל תוכנית, אפילו לתוכניות ידידותיות לסביבה כמו פרויקטים שקשורים לגז הטבעי. קשה להתייחס לביקורת זו באופן ענייני. הירוקים לא מציגים מדיניות, אלא תפיסה אחת נגד עצם קיומה של הות"ל מבלי לבחון את טיבן של התוכניות".

ראש מינהל התכנון, שמאי אסיף, אמר ל"גלובס": "הות"ל היא חלק ממינהל התכנון. הות"ל היא עוד ערוץ - ערוץ מצוין, יעיל ומהיר, לקידום סוג מסוים של תוכניות שנבחנות בקפידה לפני הכרזת השרים. נלקחים בחשבון שיקולים של היקפי הפרויקט, נחיצות, זמינות ודחיפות הביצוע. בנוסף, שיקולים מערכתיים לגבי פרויקטים משלימים שנמצאים בטיפול במסלול אחר, שיקולים מאוד מורכבים. לא כל תוכנית מתאימה לקידום בוות"ל. אין ספק שהוועדה מוכיחה את עצמה, לוועדות המחוזית יש מה ללמוד ולשפר".

אסיף דוחה את הביקורת לפיה אין דיונים ממצים בות"ל: "אני לא מקבל את זה. מתקיימים דיונים רציניים לרבות דיונים בחלופות ודיון לעניין נחיצות הפרויקט. הוועדה לתשתיות לאומיות רחוקה להיות חותמת גומי של השרים".

היועץ המשפטי של הות"ל, עו"ד אבי פורטן, אמר: "הכנסת פיתחה כלי ייעודי וייחודי כדי לקדם תוכניות בעלות חשיבות לאומית. הועדה מתמקצעת בתוכניות אלה ולכן התוצר בסופו של ההליך נעשה טוב יותר. כאשר מדובר בתוכניות תשתית לאומיות יש חשיבות גדולה לקידום מהיר, לצד שמירה על איכות התכנון.

"היתרון של הות"ל הוא בוודאות שהוא מעניק ליזמים. החוק מגדיר בבירור מהן לוחות הזמנים, ולמרות שמדובר בלוחות זמנים קצובים וקצרים, הות"ל עומדת בהן. להבדיל מהוועדות המחוזיות שם הם יודעים מתי נכנסים, אך אין שום אינדיקדציה לכמה זמן יימשך הליך האישור. חשוב לציין שלא פעם יזמים אינם מרוצים מהחלטות של הות"ל, זאת כיוון שהיא דורשת שינויים שמייקרים את הפרויקטים במיליוני שקלים", אמר.

מתכננת הוועדה, בינת שוורץ, אומרת כי סוד ההצלחה של הות"ל הוא שילוב בין שני גורמים עיקריים: צוות מקצועי ושיתוף פעולה מלא מול היזמים. "יש גורמים שוליים בעולם התכנון שכועסים על עצם קיומה של מערכת מצליחה, מקצועית, טובה שהיא לא שפוטה של אף אחד", אמרה.

בנוגע לביקוש הגבוה לעומת ההיצע לפרויקטים אמרה שוורץ כי, "מינהל התכנון רוצה לשמור על איכותה וייחודה של הות"ל ולא להעמיס אותה בתוכניות, ולא לפקוק אותה. חייבת להיות כניסה מבוקרת של תוכניות, אלא אם יוגדלו המשאבים שלרשותה".

צרו איתנו קשר *5988