מזוז יוכל להגיש כתב אישום נגד ח"כ גורולובסקי מבלי שוועדת הכנסת תדון בחסינותו

נגד ח"כ גורולובסקי הוגשו קובלנות לוועדת האתיקה של הכנסת לאחר שהצביע פעמיים הצבעה כפולה

היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז יוכל להגיש כתב אישום כנגד ח"כ מיכאל גורולובסקי מבלי שוועדת הכנסת תדון קודם להגשת כתב האישום בחסינותו. כך עולה מפסק דין שניתן פה אחד על ידי הרכב של 7 שופטים בראשות הנשיא אהרון ברק. את פסק הדין כתב ברק בהסכמת השופטים מיכאל חשין, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס. כנגד ח"כ גורולובסקי הוגשו קובלנות לוועדת האתיקה של הכנסת לאחר שבחודש מאי 2003 במהלך הקריאה השנייה והשלישית בהצעת החוק התוכנית להבראה כלכלית לישראל הצביע פעמיים הצבעה כפולה פעם עבורו ופעם במקום ח"כ ארדן היושב לידו אך לא היה נוכח באולם.

ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להרחיק את גורולובסקי מישיבות מליאות הכנסת וועדותיה לתקופה של 4.5 חודשים. במקביל, בחודש יוני 2003 החלה חקירה פלילית כנגדו בהוראת היועמ"ש. בסיומה הוכן כתב אישום המאשים אותו בזיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ובמרמה והפרת אמונים. לאחר הכנת כתב האישום פנה היועמ"ש ליו"ר הכנסת בבקשה להסיר את חסינותו הפנייה הועברה לוועדת הכנסת וזו החליטה בדצמבר 2003 שלא להסיר את חסינותו של גורולובסקי. יומיים לאחר ההחלטה עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ כנגדה. בפברואר 2005 הרכב מורחב של 7 שופטים קיבל את העתירה וביטל את החלטת ועדת הכנסת לאחר שקבע כי זו שקלה שיקולים החורגים מסמכותה. בג"ץ החליט להחזיר את העניין לוועדת הכנסת על מנת שתדון שוב בעניין. במארס השנה פנה היועמ"ש מני מזוז לוועדת הכנסת בבקשה לחדש את הדיון בעניין הסרת חסינות ח"כ גורולובסקי. הוועדה דנה והחליטה ברוב של 10 כנגד 6 שלא להסיר את חסינותו. בעקבות כך עתרה שוב התנועה לאיכות השלטון כנגד ההחלטה.

התנועה טענה כי ההחלטה מנוגדת לפסק דין בג"ץ ויש להסיר את חסינות גורולובסקי. בתוך כך קיבלה בחודש יולי השנה הכנסת חוק חדש ביחס לזכויות וחובות חברי הכנסת. החוק קובע כי היועמ"ש לממשלה איננו צריך לבקש מועדת הכנסת להסיר את חסינותו של ח"כ אלא עליו להודיע כי החליט להגיש כתב אישום. במידה וח"כ איננו עומד על חסינותו רשאי היועמ"ש להגיש את כתב האישום. עם זאת, ח"כ יכול להגיש בקשה לוועדת הכנסת ולבקש ממנה להכריז על חסינותו. במידה וועדת הכנסת תקבע שלח"כ לא עומדת חסינות תהיה החלטתה סופית. עם ועדת הכנסת תקבע שלח"כ חסינות הרי שהחלטתה הופכת להמלצה והעניין עובר למליאת הכנסת להכרעה סופית.

ברק מציין בפסק הדין כי תחולתו של החוק החדש היא אקטיבית. וכך אם החליט היועמ"ש לממשלה להגיש כתב אישום חדש נגד ח"כ גורולובסקי. גורולובסקי לא יכול לטעון שהחלטת ועדת הכנסת שהתקבלה מקנה לו חסינות. מכאן שעניינו של גורולובסקי ידון בהתאם לחוק החדש וגורולובסקי כאמור יוכל לפנות לוועדת הכנסת לדון שוב בעניינו. במידה והוועדה תחליט שלא להסיר את חסינותו יועבר העניין להצבעה של כל חברי הכנסת. לאור האמור החליט בגץ לדחות את העתירה ללא צו להוצאות. את התנועה ייצגו עו"ד ברק כלב ודן קירס את הכנסת עו"ד סיגל קוגוט את היועמ"ש יוכי גנסין וגלעד שירמן ואת מיכאל גורולובסקי עו"ד גרשון גונטובניק ממשרד ויינרוט.

(בג"ץ 5372/05)