מי יעיר את המפרק משנתו?

חברת ב.י. חומרי בניין בע"מ מצויה בהליכי פירוק עוד משנת 82'. בעלי המניות המקוריים שלה היו בנימין פלח ויוסף נתני, כאשר זמן קצר לאחר הקמת החברה, העבירו השניים את מניותיהם בחברה לנשותיהם, סימה פלח ואסתר נתני. העברת המניות נעשתה באופן פורמלי בלבד, כשבפועל ממשיכים שני הגברים לנהל בעצמם את כל ענייני החברה ולשמש כבעליה דה-פאקטו. אלא שיום אחד נתגלע סכסוך בין השניים בנוגע לחברה והשותפות ביניהם, והדבר הביא את פלח לבקש את פירוק החברה, כשבני הזוג נתני מסכימים אף הם.

בהסכמת הצדדים, מונה בזמנו רו"ח יאיר רבינוביץ' כמפרק זמני, אולם בשנת 85', כאשר הוא מונה לתפקיד נציב מס הכנסה, החליף אותו עו"ד משה מכנס, אותו הציע פלח. באותה שנה גם ניתן צו לפירוק החברה. במסגרת הליך הפירוק, החליטו הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות, כדי לברר את המחלוקות בין המשפחות. ואכן, בשנת 84' הם חתמו על הסכם בוררות, כאשר פסק הבוררות ניתן 10 שנים אחר כך.

ואולם, לאחר שניתן פסק הבורר ולאחר שנתני שילם לפלח את מלוא הסכומים בהם חויב ע"י הבורר, הגיש המפרק תביעה נגדו, בין היתר בגין אותן עילות ואותם סעדים שנפסקו לטובת פלח בבוררות וכן בגין עילות שלטענת נתני קיימת לגביהן אחריות זהה של מי שהיו שותפים בחברה. המפרק סבר, כי הסכם הבוררות אינו מחייב אותו. השופט ד"ר גבריאל קלינג דחה על הסף את בקשת המפרק להגיש את התביעה, אולם בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.

בבקשה שהגישו בני הזוג נתני בימים אלה לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עוה"ד סיני אליאס ושגיא אונגר ממשרד סיני אליאס ושות', הם טוענים ל"מחדלים בלתי נתפסים מצד המפרק, העולים כדי התעלמות בוטה מהוראות הדין, התעלמות מוחלטת מהחלטות שיפוטיות מפורשות, אי-קיום חובות הקבועות בדין במשך למעלה מ-20 שנים, התנהלות העולה כדי הפרה קיצונית של חובות הנאמנות והאמון בהן נושא בעל תפקיד, הן כלפי בית המשפט והן כלפי בעלי העניין בתיק הפירוק, ורשלנות חסרת תקדים בקשר עם הפעלת הסמכויות".

כך למשל, הם טוענים, מאז מינויו של עו"ד מכנס למפרק, בחודש יולי 85' ועד היום, הוא לא הגיש אפילו דו"ח אחד על תקבוליו ותשלומיו כמפרק, למרות שסעיף 313 לפקודת החברות מחייבו לעשות כן לפחות פעמיים בשנה. גם דו"ח לרשם החברות, אותו מחויב המפרק לשלוח מכוח סעיף 371 לפקודה, במקרה שפירוק החברה נמשך יותר משנה, לא נשלח אף לא פעם אחת, במשך אותם 20 שנים.

"העובדה שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת", טוענים עוה"ד אליאס ואונגר, "לפיה מאז מינויו של המפרק ועד היום, למעלה מ-20 שנים, לא הציג המפרק בפני בית משפט נכבד זה או בפני הכונס הרשמי או בפני הזוג נתני ולו תביעת חוב אחת שאושרה כדין, וזאת בשעה שהינו מתיימר לבסס תביעות כנגדם על קיומן של הוכחות חוב שאושרו כביכול". בתקופה ארוכה זו, לטענתם, גם "לא נערכה ולו אסיפת נושים אחת כדין".

"המפרק הפר לא רק את הוראות הדין", נטען בבקשה, "אלא גם החלטה מפורשת של בית משפט נכבד זה מלפני 8 שנים, שקיבל את בקשת נציג הכנ"ר דאז, עו"ד אריאל חזק (כיום שופט בית משפט השלום באשדוד), והורה למפרק, לאחר שהאחרון התעלם מדרישותיו החוזרות ונשנות של נציג הכנ"ר, להעביר לו דו"חות בעניין הפירוק".

מהבקשה שהגיש אז עו"ד חזק עלה, כי כבר בשנת 93' ביקש הכנ"ר מבית המשפט להורות למפרק להגיש דו"ח על פעולותיו, וניתנה החלטה המורה למפרק להגיש את הדו"ח בתוך 45 יום ולפעול לחיסול החברה, באם לא יהיה יותר צורך בקיומה. למרות זאת, קולו של המפרק נדם. "מכנס נדרש ע"י הכנ"ר אין ספור פעמים להגיש דו"ח כספי וכללי, אך עד כה טרם עשה כן", הדגיש חזק. "מאחר שכל פניותיו של הכנ"ר למפרק אינן נושאות כל פרי, לא נותר אלא לפנות לבית המשפט בבקשה זו".

השופטת ורדה אלשיך נענתה לבקשתו וביולי 97' שבה וחייבה את המפרק להגיש את הדו"חות כקבוע בחוק. "ואולם", טוענים עוה"ד אליאס ואונגר, "על אף החלטה מפורשת נוספת זו של בית המשפט, לא טרח המפרק למלא את חובותיו כנדרש וכמצווה ועד היום לא הוגשו הדו"חות". יוסף ואסתר נתני לא אמרו נואש, ובינואר 2002 פנה לכנ"ר פרקליטם דאז, עו"ד שמשון אלבק (שייצג אותם עד שמונה ליועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון, תפקיד אותו סיים בימים אלה - נ.ש.), ודרש ממנו לחייב את מכנס להגיש סוף סוף את הדו"חות.

בתגובה לפניית הכנ"ר, לא הכחיש מכנס כי אכן הדו"חות מעולם לא הוגשו. הוא הסביר, כי עו"ד בלשכת הכנ"ר פטר אותו, במסגרת שיחת טלפון, מהגשת אותם דו"חות. הוא לא נקב בשמו של אותו פרקליט. "הכנ"ר הניח לי ולא חזר על דרישתו כי אגיש דו"ח", כתב המפרק בתשובתו לפניית הכנ"ר. אלא שלטענת עו"ד אלבק, מי שטיפל בתיק במשרד הכנ"ר היה השופט דהיום אריאל חזק, שאמר לו כי לא העניק כל פטור כזה לעו"ד מכנס.

בני הזוג נתני, שלא נואשו ושכרו באחרונה את שירותיהם של עוה"ד אליאס ואונגר, רומזים שאין זו יד המקרה שעו"ד מכנס אינו מגלה אקטיביות. "כל פעולות המפרק וכל מעייניו נוגעים לעניינו של אחד מבעלי המניות בחברה, בנימין פלח, בעל מניות ששם לו למטרה לרדוף אחד המבקשים בהליכים המתנהלים מזה למעלה מ-20 שנים, ומכאן נובעת התנהלותו הפסולה של המפרק ומחדליו חסרי התקדים. המפרק פועל ללא עריכת תיעוד, תוך הזנחה רבתי של החובות החלות עליו. מדובר במחדלים הדוקרים את העין וברשלנות חסרת תקדים".

לראיה, הם טוענים כי פלח והמפרק סיכמו כי הראשון יישא בעלויות מימון התביעה שהמגיש מכנס נגד הזוג נתני, והתחייב לשלם את שכר טרחתו בהליכים שונים. "הדבר מוכיח שוב, כי המפרק רואה עצמו כמי שצריך לשמש כזרועו הארוכה של פלח במלחמת החורמה שהוא מנהל כנגד הזוג נתני, ולא כזרועו הארוכה של בית המשפט".

טרם הוגשה תגובת המפרק לבקשה (ת.א. 2860/82). *