גרעין של אמת

האפשרות שישראל תתקוף את הכור בעיראק לא עלתה לפני אותן בחירות, וההכנות לתקיפה נשמרו בסוד מוחלט, לא רק מפני הציבור, אלא גם מפני האופוזיציה והעומד בראשה, שמעון פרס. אבל פרס שמע על כך מהפרופסור לכימיה עוזי אבן שהיה בסוד העניין. במכתב סודי ששיגר אל מנים בגין הוא טען, שניתן למנוע את התפתחות הכור באמצעות לחץ על צרפת שסיפקה לסדאם חוסיין את הכור, והוא הפציר בבגין לבטל את המבצע.

המכתב עורר חרדה אצל הגורמים הבטחוניים, בגלל העובדה שהסוד יצא החוצה ואין לדעת למי הגיע. הממשלה נהגה כאילו החליטה לקבל את עמדתו של פרס ולבטל את המבצע. אולם למעשה החליט בגין רק על דחייה וב-7 ביוני 1981 יצאו מטוסי חיל האוויר לעיראק והשמידו את הכור במבצע מלא השראה ותעוזה.

בשבועות המעטים שנותרו לבחירות, היה הכור העיראקי הנושא המרכזי: כורח המציאות או גימיק בחירות? ואם היה הכרח קיומי להשמיד את הכור, האם אי אפשר היה לעשות זאת כעבור כמה שבועות, לאחר הבחירות? בגין הביא מספרים ותאריכים וראיות מודיעיניות, שכל דחייה היתה גורמת לאסון. פרס טען שנזק השמדת הכור עולה בהרבה על התועלת, מכיוון שעכשיו עיראק תפזר את המאמץ הגרעיני שלה במקומות רבים, ולא בכור אחד.

בתקופה שקדמה למלחמת המפרץ, כאשר העולם היה משוכנע שהעיראקים מפתחים פצצה גרעינית, נראה היה שפרס אולי צדק. היום, לאחר שידוע שבעיראק לא נמצאה כל עדות למאמץ גרעיני, ניתנה ההוכחה הסופית לכך שהחלטתו של בגין חיסלה את המאמץ הגרעיני העיראקי. מצבו של בגין לקראת הבחירות לכנסת ה-10 היה הרבה פחות ממזהיר, למעשה הסקרים ניבאו לו הפסד בהפרש גדול. לאחר השמדת הכור הגלגל התהפך ובגין ניצח. אז זה היה ספין תקשורתי, או כורח אמיתי? גם וגם.

את הכור היה צריך להשמיד. אבל ייתכן שאפשר היה לעשות את זה גם אחרי הבחירות. מצד שני, מאוד ייתכן שבגין לא חשב רק על הבחירות. הוא חשש שאם פרס ייבחר, הכור יישאר על כנו. מצד שלישי הוא בטח חשב גם על הבחירות. אז מה, בעצם? אם כבר מוכרחים לעשות חשוב ואמיץ, למה לא לקבל את הקרדיט?