נאמן הבימה לביהמ"ש: התיאטרון במצוקה תזרימית; חשש לאי תשלום משכורות דצמבר

לדבריו, בשל הקיצוץ בתקציב ל-2005 נקלע התיאטרון למצוקה תזרימית המאיימת על המשך התנהלותו השוטפת. מצוקה בגינה קיים חשש ממשי, כי הוא לא יעמדו בתשלום משכורות לעובדיו, שחקניו וספקיו בגין דצמבר 2005.

בפנייה לבית המשפט, באמצעות עוה"ד אופיר פורת וטובה פריש, מציין הנאמן כי צעדי ההתייעלות הביאו לחיסכון בהוצאות התיאטרון בסכום של כ-8 מיליון שקל והפער בין ההקצבה שהתקבלה בפועל מהמדינה לבין זו שהייתה צריכה להתקבל גדל עד כדי 50%.

לדברי הנאמן, ההכנסות ממכירת כרטיסים ב-2004 ירדו ב-6 מיליון שקל ואולם ההקצבה של המדינה ל-2005 הייתה נמוכה ולא הספיקה לצרכי התיאטרון. עוד נאמר כי מספר ההצגות שהעלה התיאטרון ב-2005 הסתכם ב-1,560 לעומת 1,250 ב-2004, הכנסתו העצמית ב-2005 עלתה ב-25%: 35.5 מיליון שקל לעומת 28.5 מיליון שקל ב-2004 וזוהי כנסה העצמית הגבוהה ביותר של התיאטרון מאז ומעולם. התיאטרון הפיק ב-2005 למעלה מ-13 הפקות עצמיות לעומת 8 הפקות עצמות ב-2004.

לדברי הנאמן, כיום יש הצדקה רבה עוד יותר לדחיית החזר ההלוואה למדינה דבר שיאפשר לתיאטרון להמשיך במגמת הרווח התפעולי וישפר את מצבו. בעוד שהחזר ההלוואה ימחק את אותם שוליים של רווח תפעולי. כמו כן שיפוץ התיאטרון שיחל במחצית 2006 מהווה גם הוא שיקול מכריע המצדיק דחיית החזר ההלוואה.

הנאמן טוען, כי המשכורת האחרונה ששולמה לעובדים לחודש נובמבר מכלה את תקציב 2005 ולא נותרו כספים לחודש דצמבר לעובדים לשחקנים ולספקים תשלום של כ-1.5-2 מיליון שקל אשר בלא דחיית החזר ההלוואה לא יוכל התיאטרון לעמוד בהם.

לדברי הנאמן, פעולות המדינה לרבות הקיצוץ הנמשך בהקצבות לתיאטרון מהווה הפרה של הסכם ההבראה ורוחו. לדבריו המדינה קיזזה מתקציב 2005 סך של 2 מיליון שקל בגין החזר ההלוואה של שנת 2005 ובכך פעלה בניגוד להסכם ההבראה. לדבריו לפי תנאי ההסכם לא היתה המדינה רשאית לקצץ כל סכום מתקציבי התיאטרון בוודאי שלא בדרך שנעשה הקיזוז והקיזוז שנעשה הוא שלא כדין.

לדבריו אי ביטול הקיזוז עלול להוות מבחינת התיאטרון העומד כיום על פרשת דרכים, ערב שינוי המבנה המשפטי ומינוי הנהלה חדשה עלול להוות מבחינת התיאטרון גזר דין מוות.

לחילופין מבקש הנאמן מבית המשפט לפטור אותו מהחזר ההלוואה שניתנה על-ידי המדינה וזאת ככול שהקצבה השנתית שמקבל התיאטרון מהמדינה פחותה מסך של 23 מיליון שקל. לחילופין להורות למדינה להחזיר לאלתר 2 מיליון שקל שקיזזה מההקצבה ל-2005 ולהורות על דחיית ההלוואה גם מ-2006. (בש"א 27835/05).