כוחה של המחאת זכות

נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, מבחינה בין המחאת זכות על דרך המכר לבין המחאת זכות על דרך השעבוד, וקובעת, שהמחאת הזכות על דרך השעבוד נדחית בפני שעבוד צף ובפני קופת הפירוק

במסגרת הליך פירוקה של החברה "סגל פרזול בע"מ", עלתה השאלה אם ישראל סגל, אביהם של בעלי המניות בחברה ומנהליה, שאליו המחתה החברה את זכותה לתשלום כ-360,000 שקלים מחברת הביטוח מנורה, זכאי לקבל את הסכום לידיו, שמא בעת פירוק החברה גוברות זכויותיהם של קופת הפירוק ושל בעל שעבוד צף על נכסי החברה.

במסמך שכותרתו "הסכם וכתב המחאת זכות", עליו חתמה החברה, נאמר כי סגל ילווה לחברה סך 360,000 שקלים, וכי החברה נותנת כתב המחאת זכות לסגל לקבל מחברת הביטוח מנורה את הכספים, שיגיעו לה בפסיקת בית המשפט, עד לגובה יתרת חוב של החברה כלפי סגל לאותו מועד. המנהל המיוחד, שמונה לחברה, טען כי המחאת הזכות הינה ניסיון להבריח נכסים ולהונות את נושי החברה. גם בנק לאומי התנגד להמחאת הזכות וטען, כי שעבוד צף, שנרשם לטובתו על נכסי החברה, חל גם על הזכות לתשלום ממנורה, וכי לסגל אין כל זכות בכספים אלה.

השאלה העיקרית, שהיה על נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, בילהה גילאור, להשיב עליה, הייתה מה טיבו של כתב ההמחאה - האם המחאה על דרך השעבוד או על דרך המכר? ככל שהמדובר בהמחאה על דרך השעבוד, היה עליה לבחון מה נפקותו של רישום ההמחאה לאחר שנרשם שעבוד צף לטובת הבנק?

"המחאתה של זכות יכול שתיעשה על מנת שתשמש ערובה בידי הנמחה (המחאה על דרך השיעבוד) או על דרך המכר", פתחה גילאור. "בהמחאה על דרך המכר הממחה אינו יכול לבטל את ההמחאה מבלי שקדמה לכך הפרה של הנמחה. בהמחאה על דרך שיעבוד, רשאי הממחה לפרוע לנמחה את החוב, ואז פוקעת ההמחאה".

גילאור קבעה, כי כאשר ההמחאה נעשית במסגרת חוזה בין הצדדים, ניתן לעמוד על אופייה מתוך פירושו של החוזה. על השאלה העיקרית דלעיל היא השיבה, כי הזכות לקבלת כספים ממנורה מושכנה לסגל על-ידי החברה, ולא הועברה לו בדרך של מכר. למסקנה זו היא הגיעה הן מבחינת תכלית כתב ההמחאה והן מבחינת נסיבות החתימה על כתב ההמחאה והנסיבות שהתרחשו לאחר מכן.

משהיא קבעה, כי ההמחאה הייתה על דרך שיעבוד, פנתה גילאור ובדקה מה נפקותו של רישום שיעבוד זה ברשם החברות, רישום שנעשה לאחר שהשעבוד הצף נרשם לטובת בנק לאומי. "סבורני כי אין להמחאת הזכות למערער תוקף כלפי המפרק וכלפי נושי החברה (לרבות הבנק).

בעת רישום השעבוד הצף לטובת הבנק, היה הבנק רשאי להסתמך על שעבודי החברה כפי שאלה מופיעים ברשם החברות... רישום זה מקנה וודאות משפטית למתקשרים עם החברה... אשר בצורה זו יכולים לקבל מושג על מצבת נכסיה של החברה ועל הבטחונות שזו תוכל לתת... כאמור, בעת רישום השיעבוד הצף עם תניית הגבלה לטובת הבנק רשאי היה הבנק להסתמך על כך שמצבת נכסי החברה כוללת את הזכות לקבלת כספים ממנורה, וזאת גם אם נניח (מבלי שאני קובעת ממצא בענין זה) שכתב ההמחאה אכן נכרת לפני רישום השיעבוד הצף לטובת הבנק. משכך, תפס השיעבוד הצף של הבנק גם את הזכות לקבלת כספים ממנורה" (פש"ר 685/05). "