ציפי לבני ביקשה ערר, אבל קיבלה השגה

שרת המשפטים ציפי לבני עומדת בפני מבחן, שיש לו השלכות על כל מי שנאלץ להתמודד מול מינהל מקרקעי ישראל והשומות שהמינהל מוציא באמצעות השמאי הממשלתי. איך ייתכן שבכל תחומי הנדל"ן קיימות ערכאות ערר הגיוניות, ורק בתחום השומות של המינהל אנחנו תקועים באנכרוניזם הפועל נגד האזרח? ועוד יותר מזה - איך ייתכן שוועדה מקצועית מתעלמת מהנחיה ברורה של שרת המשפטים.

אזרח המקבל שומה של המינהל, באמצעות השמאי הממשלתי, רשאי להגיש השגה בפני השמאי הממשלתי המחוזי, ובמקרים מסוימים אפשר להגיע להשגה גם בפני השמאי הממשלתי הראשי. כלומר, הממונה שופט את הכפוף לו מול האזרח. זה מצב שעומד בניגוד מוחלט לרוח חוק בתי הדין המינהליים, האוסר על חבר בערכאה מעין שיפוטית להיות במצב של ניגוד עניינים.

היעדר ערכאת ערר אובייקטיבית בשומות המינהל עומד גם בניגוד למצב בתחומי הנדל"ן האחרים. בוועדת הערר לענייני תכנון ובנייה מכהן יו"ר הכשיר להיות שופט שלום, נציג ארגון האדריכלים, שני נציגי ציבור ונציג ממשלתי אחד מטעם מתכנן המחוז; בוועדת הערר לענייני ארנונה היו"ר הוא תושב העיר הכשיר להיבחר למועצה ועוד שני אזרחי העיר שאינם עובדי עירייה או חברי מועצה; ועדת הערר לענייני מס שבח מורכבת משופט ועוד שני חברים, שלפחות אחד מהם הוא נציג ציבור, ולא מתמנה לוועדה זו עובד מדינה.

ועדת גדיש לרפורמה במינהל המליצה לתקן את העיוות. שרת המשפטים לבני מינתה ועדה, שהמנדט שלה היה "בחינת מנגנוני ערר על החלטות השמאי הממשלתי בהשגות על שומות", בהרכב: היו"ר חיים קלוגמן, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר; יעקב אודיש, השמאי הממשלתי הראשי; עמיחי אופל, מנהל אגף שמאות בממ"י; זאב כהן, לשעבר השמאי הממשלתי הראשי; עליזה קן, ממשרד המשפטים; מאיר בינג, מאגף התקציבים.

חברי הוועדה כתבו דו"ח בן 24 עמודים, ולמעט זאב כהן בדעת מיעוט, הם מסרו לשרה לבני מסמך מביך, ובו הצוות ממליץ על "הקמת ועדת השגות סטטוטורית שתורכב משלושה: 1. שופט שלום בדימוס או עורך דין הכשיר להיות שופט שלום - שיכהן כיו"ר. 2. השמאי הממשלתי הראשי או סגנו - חבר הוועדה. 3. שמאי פרטי או אדם בעל השכלה בתחום עסקאות נדל"ן".

בעברית פשוטה: שרת המשפטים לבני ביקשה לקבל המלצות להקמת ועדת ערר ראויה, וחברי הצוות, במידה לא קטנה של חוצפה, מתעלמים מכתב המינוי ונותנים לה במפורש המלצה להרכב של ועדת השגות. גם הרכב הוועדה המוצע הוא מעוות, כי במקום שמדובר בשאלות שמאיות לא ייתכן להושיב "אדם בעל השכלה בתחום עסקאות נדל"ן". ויש גם הנמקה מוזרה להשתתפותו של השמאי הממשלתי בוועדה כזו: כי הוא צריך, בניגוד לשמאי פרטי, להתחשב בשיקולים נוספים כמו צדק חלוקתי ופיזור אוכלוסין. זה לא רק נימוק מדהים בפני עצמו, אלא שהוא עומד בניגוד לכללי האתיקה של לשכת השמאים. בוועדה כזו ספק אם הצדק ייעשה, ואין ספק שהוא לא ייראה.

שרת המשפטים ציפי לבני צריכה לדחות על הסף את ההמלצות הללו, ולדרוש הרכב ראוי של ועדת ערר נקייה מניגוד עניינים.