יומולדת 20 לווירוסים. רק אל תביאו מתנות

פעם עוד אפשר היה להיתקל בכתבות על וירוסים שכללו את צירוף המילים "כל מי שנתקל אי פעם בתופעה, מכיר את זה". זה כבר מזמן לא ככה. כיום, אם יש לך מחשב, יש לך וירוסים, תוכנות מעקב, תולעים מסוגים שונים - והרבה. כמעט לא רלוונטי לשאול אם נתקלת בהם, כי ברור לגמרי שהם נתקלו בך.

הווירוסים הקדומים נולדו לתוך עולם טכנולוגי שרק התחיל להיות שיתופי. האינטרנט, כרשת תקשורת עולמית, הייתה קיימת, אך לא הזכירה כמעט בדבר את התמנון המפלצתי שאנחנו מכירים כיום. גם הדואר האלקטרוני עשה את צעדיו הראשונים, כך שקבלת וירוס היתה עדיין בבחינת "אירוע".

ואכן, הווירוסים הראשונים נולדו מתוך הכרה שאין הזדמנויות רבות להדביק משתמשים - כך שאם כבר מצליחים בזה, מומלץ ללכת על המקסימום: למחוק את מערכת ההפעלה, או לכל הפחות את הדיסק הקשיח.

נסיקת האינטרנט והדואר האלקטרוני שינתה לחלוטין את כללי המשחק האכזרי הזה. פתאום התברר, שאין כמעט משהו קל, נגיש ופשוט מהדבקה של מחשב בווירוס. במקביל, חדרה למוחותיהם הזדוניים של רבים ממפתחי הווירוסים ההכרה הברורה, שאין כל טעם בהרס מחשבי המשתמשים, מאחר שאלה הפכו למעשה לחלק פעיל ברשת האינטרנטית. הרי למה לשתק ולהרוס, כשאפשר לעקוב ולאסוף מידע קריטי?

בהמשך המחשבה הזו ישבו הספיי-וורים, שמתמקמים בהמוניהם במחשב ומוסרות לשולחיהם אינפורמציה מדויקת על כל פעולות המשתמשים. הספיי-וורים לא הורגים מערכות הפעלה, אך מסרבלים את פעולת המחשב והופכות את הגלישה באינטרנט לעינוי איטי ומתסכל במיוחד. כל גולש יגיד לכם שבמצב עניינים זה, לפעמים עדיף כבר למות.

יש משהו כמעט מסתורי בהקבלה הברורה המסתמנת בין כוחות הטוב לכוחות הרע באינטרנט. איכשהו, נדמה ששניהם מתעצמים במהירות מקבילה, בלי שינויים של ממש ביחסי הכוחות. הרשת משתכללת כל הזמן - וכך גם הווירוסים ושאר המזיקים הקיימים בה. איך זה קורה? איך ייתכן שמיקרוסופט ודומותיה לא מצליחות אפילו להתקרב למצב בו יפטרו אותנו מעונש הווירוסים?

אולי זה ככה, כי הווירוסים - יותר נכון, ייצר ההרס שהם מייצגים - נמצאים כאן כדי להישאר. אולי זה ככה, כי הווירוסים מייצגים נאמנה את הטבע האנושי לא פחות מהיכולת להגיע לירח, או מהיכולת ליצור רשת מחשבים עולמית שחיברה לה יחדיו יותר מחצי מיליארד אנשים.

דיברנו על ההקבלה בהתעצמות "כוחות הטוב" ו"כוחות הרשע" באינטרנט. אלא שלפעמים נדמה, שהעולם הטכנולוגי כלל לא מכיר במונחים כאלה. מותר לתהות, למשל, מה יעשו חברות האנטי-וירוס ביום שאחרי חיסול כל וירוסי המחשב. ומותר גם לנחש, מי יודע יותר מכולם על חולשות התוכנה שלנו. שומרי הראש, אלא מה.

אם הייתי מנהל בחברת אנטי-וירוס, הייתי מעביר כמה עובדים מצטיינים לצד של האויב - ומתחיל להילחם בהם בכל כוחי. כיום נקלעים מיליוני משתמשי מחשב למאבקים מתמשכים בווירוס זה או אחר, פנייה לחברות המציעות פתרונות ועיסוק כמעט אובססיבי בהחזרת המחשב למצבו הקודם. לפעמים, הווירוס עצמו אדיב מספיק כדי להמליץ, בעיקשות אופיינית, על חברת אנטי-וירוס מסוימת שהוא חפץ ביקרה.

ויש גם רגעים של נחת. מי לא מצא עצמו מניף ידיים בשמחה אמיתית, אחרי שעות של הורדות, סריקות, מחיקות, הפעלה מחדש - וקטילת וירוסים? אין כמו ניצחון, גם אם השורה התחתונה מספרת רק שהמחשב חזר לעבוד ושאיזו יצרנית אנטי-וירוס יצאה מורווחת. שוב ניצחנו מלחמת עולם על לא כלום.