למה לא פשוט לבדוק?

ביום רביעי השבוע (30.1.06) שלחתי לדובר צה"ל את המכתב הבא, שהיה המשך למכתב קודם:

טיוח (1)

"ביום 15.1.06 שלחתי אליכם סדרת שאלות בנוגע לאישור שנתן האלוף יאיר נוה לבקשה של אחיו, יו"ר מזכירות צופים דני נוה (אין קשר לשר לשעבר), להשאיר פתוח את השער בגדר ההפרדה הסמוך ליישוב צופים. משער זה יצא המחבל המתאבד שהתפוצץ בקניון בנתניה וגרם להרג של חמישה אנשים ולפציעתם של עשרות. אלה היו השאלות:

* "האם אינכם רואים ניגוד אינטרסים בכך שהאלוף מחליט ומאשר בקשה כה שנויה במחלוקת ביטחונית של אחיו?

* "האם לא היה ראוי, ולו למראית עין, שהאלוף נוה יימנע מלדון בבקשת אחיו, ובוודאי מלחתום על אישורה?

* "האם אינכם רואים כל אפשרות שהאישור שנתן האלוף הושפע מקרבתו המשפחתית למבקש, ואם לא - למה?

* "האם יש בכוונתכם לחקור את המקרה ולנקוט אמצעים כלפי האלוף נוה במידה וממצאי החקירה יחייבו זאת?

טיוח (2)

על שאלות אלה שלחתם לי את התגובה הבאה:

* 'ההחלטה להשאיר את שער היישוב צופים פתוח התקבלה בשל סוגיות מרקם חיים, שעיקרן נושאי חינוך ושירותים מוניציפליים, שהיישוב מקבל מהמועצה האזורית שומרון. בעקבות הניצול לרעה של השער על ידי ישראלי שהעביר ברכבו מחבל לישראל, הוחלט כי בשער יעברו תושבי היישוב בלבד, כנהוג בשערי מרקם החיים לפלשתינים. הניסיון לקשר את קירבת המשפחה של מפקד הפיקוד ויו"ר מזכירות לפתיחת השער הינו אינטרסנטי, נבזי ולא ראוי. המגעים בשטח התנהלו על ידי קציני הגנה מרחבית והמח"ט. מפקד הפיקוד אישר את הבקשה במסגרת אחריותו הפיקודית וכריבון בשטח. כל כוונה להציג את המהלך בצורה שונה הינו חסר אחריות ומונע משיקולים לא ענייניים, על כן, בצה"ל אין כוונה לקיים בדיקה בנושא'.

טיוח (3)

"חיפשתי בתגובתכם התייחסות ישירה ועניינית לשאלותיי - ולא מצאתי. כדי להבהיר ולמקד: לא שאלתי על השיקולים הביטחוניים לפתיחת השער או מי טיפל בנושא בשטח. שאלותיי נוגעות לנושא אחד ויחיד של ניגוד עניינים, ובהתאם לכך אני מבקש את תשובתכם על השאלות הבאות:

* "בתגובתכם נאמר שאתם דוחים כל ניסיון לקבוע שהחלטת האלוף נבעה משיקולים לא ענייניים הקשורים לקרבת משפחה. באותה נשימה אתם אומרים, כי "אין כוונה לקיים בדיקה בנושא". אני מבקש לדעת: אם לא בדקתם את שאלת ניגוד האינטרסים, על סמך מה אתם קובעים שלא היה ניגוד כזה? על איזה בסיס עובדתי אתם משעינים את קביעתכם שהחלטת האלוף לא הושפעה מהקרבה המשפחתית?

* "במה שונה מקרהו של האלוף נוה מזה של מנכ"ל משרד ממשלתי, למשל, המאשר בחתימתו מענק לחברה המנוהלת על ידי אחיו, דבר האסור על ידי החוק? מה גם שבמקרה הראשון מדובר רק בכסף, בעוד שבמקרה של האלוף נוה מדובר בחיי אדם?

* "מדוע שצה"ל לא יקיים בדיקה בנושא זה, שעל פניו נראה כמקרה מובהק של ניגוד אינטרסים בנושא ביטחוני רגיש ביותר?

"דומני שהאינטרס של צה"ל, כצבא העם והמדינה, צריך להיות לרדת לחקר האמת, בעיקר כדי למנוע הישנות מקרים כאלה. אני גם סבור שלמשפחות הנפגעים בקניון בנתניה מגיע לקבל תשובות ברורות. בהתאם לאינטרס ציבורי זה, אני מבקש לקבל הפעם תשובה עניינית המתייחסת באופן ספציפי לשאלותיי".

עד כאן המכתב, שנשלח.

טיוח (4)

אתם חושבים שעזר לי? שהפעם קיבלתי תשובה על השאלה? אז הנה התשובה, ותחליטו אתם:

"דובר צה"ל שב ומדגיש שהחלטת מפקד פיקוד המרכז, אלוף יאיר נוה, בדבר אי-סגירת שער היישוב צופים נובעת משיקולים ענייניים בלבד. הטענות בדבר מניעים שונים ומגוונים המיוחסים לאלוף נוה, נובעות מחיכוכים פנימיים ומאינטרסים שונים ומנוגדים בתוך היישוב (צופים). במסגרת זו הופנו לאלוף בקשות מצד גורמים שונים ורבים בהתיישבות, במערכת החינוך ובמועצת יש"ע, ואף הועברו לידיעתו תוצאות הצבעה שבוצעה ביישוב בדבר הרצון להשאיר את השער פתוח. הניסיונות לייחס להחלטת האלוף כוונת זדון ולהעמיד מולה את משפחות קורבנות הפיגוע בנתניה מקוממות. החלטת האלוף אף הובאה בפני פיקוד צה"ל, שמצאו את ההחלטה שהתקבלה ראויה".

עד כאן התגובה.

אבל אני שאלתי שאלה כל כך פשוטה: האם זה תקין שהאלוף מאשר בקשה ביטחונית שהוגשה על ידי אחיו? האם אין כאן עבירה של ניגוד אינטרסים? אז למה לשאלה כל כך פשוטה נותנים תשובה כל כך מורכבת, ששום משפט בה אינו מתייחס לשאלה?

טיוח (5)

אם אתם תוהים על עניין ה"חיכוכים פנימיים ואינטרסים שונים בתוך היישוב צופית", שמופיע בתגובת הדובר, אז ככה: אתמול (ד') קיבלתי טלפון משני קצינים בפיקוד מרכז, האחד מהם דובר הפיקוד. בשיחה שואל אותי הדובר: "האם אתה (כלומר אני) תושב היישוב?".

לקח לי כמה שניות להפנים את העובדה המרה, שדובר בצה"ל לא יודע מי אני. בכל זאת יש לי כמה שנים טובות וכמה תפקידים בכירים בעיתונות. לאחר שהתאוששתי, ביקשתי לדעת למה השאלה. ואז הוא ירה: "מאיפה בכלל הגעת לסיפור הזה?". מהר מאוד הבנתי שהדובר חושב שאני תושב צופים המבקש לסגור חשבון עם נוה, ואולי גם עם אחיו. (לו היה הדובר קורא את המאמר הראשון שכתבתי בעניין זה, היה יודע שלמדתי על הפרשה מכתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות", 11.1.06).

הבנתם מה קורה? הפיקוד של צה"ל אינו מסוגל, או אינו רוצה, להתמודד עם בעיית ניגוד האינטרסים. עד כדי כך הם להוטים לסוכך על האלוף, שהם עושים את מה שאנשי שלטון עושים בדרך כלל במצבים כאלה, טוענים שהכול השמצות של גורמים אינטרסנטיים.

החלטתי שזה הזמן והמקום לתת לדובר שיעור קטן בעיתונות ובחיים: לא משנה למה ומאיפה הגיע המידע. הדבר הקובע היחיד הוא זה - האם המידע נכון ואם יש בו אינטרס לציבור. שני האלמנטים הללו קיימים כאן, ולכן ביקשתי מהדובר להתייחס, שוב, לשאלת ניגוד האינטרסים.

הוא שוב ניסה לתת לי הרצאה ביטחונית על הנחיצות שהייתה בלהשאיר את השער פתוח. הזכרתי שוב, שאני לא עוסק בהיבט הביטחוני, רק בעניין הניגוד אינטרסים, והוא שוב... כן, ממש כמו דובר צה"ל.

ילדים מפוחדים

נדמה לי שעכשיו כבר אפשר לקבוע שצה"ל ומפקדיו עושים כל מאמץ כדי לטייח את הפרשה. כלומר, למנוע כל דיון ענייני בשאלת ניגוד האינטרסים. זו לא תהיה הפעם הראשונה שכדי להגן על חבר אלוף מנסים לבנות מסכת עובדות שנועדה לעקוף את השאלה העיקרית. כמו הקביעה, ש"החלטת האלוף הובאה בפני פיקוד צה"ל, שמצאו שההחלטה שהתקבלה ראויה".

זה יכול להישמע משכנע, אבל מי שאל אתכם על החלטת האלוף? השאלה, לכל הרוחות, הייתה על ניגוד האינטרסים. יכול להיות שאתם לא עושים את עצמכם לא מבינים? יכול להיות שאתם באמת לא מבינים?

בכלל לא בטוח מה יותר גרוע.

לא לתלות, רק לבדוק

מה כבר ביקשתי? שיתלו את האלוף? שיעקרו את ציפורני רגליו? בסך הכול אמרתי "תבדקו. כי אם לא תבדקו, איך תדעו?" אז במקום לבדוק הם מסתבכים בסיפורי סבתא, שבא לבכות. כי הם הרי אמורים להיות גיבורי חיל, מגנינו העשויים ללא חת, ובמקום זאת הם מתנהגים כילדים מפוחדים. ממה אתם חוששים, או ממי?

אני אמשיך לברר את העניין, כי אני חושב שהוא בעל חשיבות. קודם כל, אנשים נהרגו ונפצעו באותו קניון בנתניה מידיו של המחבל, שהגיע מהשער שהאלוף אישר את פתיחתו. זו כבר סיבה טובה לא להניח לעניין. זו גם הייתה צריכה להיות סיבה טובה בשביל הצבא לפתוח בחקירה או לפחות בבדיקה. אבל יש עוד סיבה: העובדה שהצבא מעמיד עצמו מעל לחוק ולנורמות.

לא ארפה

מהסיבות האלה לא אפסיק לטפל בנושא עד שתיערך בדיקה נאותה. אני מרגיש שאני חייב את זה לציבור עצמו, לצה"ל - שלא כולו כזה, ובעיקר למשפחות הנפגעים בפיגוע בנתניה, שהתרחש, אזכיר שוב, על ידי מחבל שבא מהשער הפתוח ליד היישוב צופים. השער שהאלוף נוה אישר את פתיחתו לבקשת אחיו דני נוה, יו"ר מזכירות צופים.

הדובר המסכן

שיהיה ברור: אין לי טענות אל הדוברים, לא אל הבחור בדובר צה"ל ולא אל הצעיר מחטיבת מרכז. צר לי עליהם. הדוברים אומרים רק את מה שמפקדיהם מטילים עליהם לומר. מה הם יכולים לעשות, לסרב פקודה? הם אנשים צעירים וישרים, הנזרקים אל קדמת הטיוח, מול הציבור והעיתונאים, כדי להגן על מפקדים העשויים ללא חת. "