אחרי ארבעה ימים בהם נאבקה על חייה, נפטרה היום (ג') שונשה דמארי, הנחשבת כמלכת הזמר העברי ו"שושנת תימן".
דמארי נפטרה, כשחבריה סביב מיטתה, שרים בקול חרישי את השיר "כלניות": "לכל דור יש כלנית וזמר, אשרי האיש, אם בין סופות ורעם, פרחה הכלנית לו, לו רק פעם".
ביום שישי האחרון עוד אמרה לחברים הקרובים שלא משו ממיטתה בבית החולים "איכילוב" בת"א אליו הובהלה כתוצאה מחולשה, שהיא מקווה שהבריאות לא תאכזב אותה, ושתתאושש עד המופע המשותף עם עידן רייכל שאמור היה להתקיים בחודש הבא.
גם בגיל 83, כשהיא שוכבת על מיטת בית החולים, דמארי המשיכה להיות גדולה מהחיים ומהמוות. הבמה בשבילה היתה בית, כמו שכתב חברה הקרוב, אהוד מנור ז"ל. "על הבמה כל לילה, אני נולדת מחדש. כי בשבילי במה היא בית, היא בשבילי מקדש. ומחיאות כפיים - הן כמו מרפא לנשמה. לכן אני כבר לא ארד מן הבמה". את השיר הזה ביצעה לראשונה שבועיים לאחר מותו של מנור בפסטיבל "ימי זמר" שהעניק לה פרס על מפעל חיים.
חברתה הקרובה, מירי דותן, שהיתה לצדה מרגע האשפוז בליל שישי, אמרה: "היו לה הרבה תוכניות לעתיד. ההופעה הזו עם עידן העסיקה אותה, היא ציפתה לה בהתרגשות גדולה. היא היתה אישה חזקה, אישה מלאת חיים, שאהבה לחיות ונשארה צעירה כי היא תמיד המשיכה לשיר".
גם ברגעים הקשים לאחר שהצוות הרפואי של בית החולים הודיע על כשל במערכות גופה עדיין היתה לדותן ולשאר החברים ציפייה לנס, לאותה תנועת יד מלכותית וחיוך של ילדה שיבטל את הנורא מכל. "רצינו לשמור על אופטימיות, אבל כבר לא יכולנו להושיע", אמרה דותן. אחרי יותר משבעה עשורים על הבמה הישראלית נדם קולה של מלכת הזמר העברי.
שושנה דמארי נולדה ב-1923 בעיר דמאר שבתימן ועלתה עם משפחתה לישראל ב-1925. היא החלה להופיע בגיל העשרה והקליטה שירים ששודרו ב"קול ירושלים". כשהיתה בת 20 הצטרפה לתיאטרון הסאטירי "לי לה לו". בתיאטרון זה שרה דמארי את השיר שעתיד להיות מזוהה עמה יותר מכל: "כלניות" (מלים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי).
ראו מוסף תרבות עמ' 19.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
