"בטווח הבינוני-ארוך השוק יחזור לטפס"

דווקא כשנראה היה ששוק המניות המקומי מתאושש מהמימוש שחווה בחודש פברואר, על רקע ההתפתחויות במישור הפוליטי-מדיני, הימים האחרונים עומדים בסימן השפעות שליליות של גורמים חיצוניים. עליית התשואות האחרונה בשוק האג"ח האמריקני, יצרה ביממה האחרונה סחף שלילי בשווקים המתעוררים, וגררה גם את השוק המקומי לירידות. האם גם הפעם יהיה זה משבר חולף? ימים יגידו.

בינתיים, משה רבינוביץ', מנכ"ל מרכנתיל ניהול תיקים, מעריך שהתקופה הקרובה תתאפיין בתנודתיות בשוק המניות, אך הכיוון הכללי ימשיך להיות חיובי. "אני חושב שמימוש הרווחים האחרון שחווה השוק הוא מהלך חיובי שממנו יצמח גל העליות הבא על רקע כניסת שחקנים חדשים לשוק. אותם שחקנים חדשים יכולים להגיע רק לאחר מימוש, ולכן אנחנו אופטימיים", הוא מסביר.

רמת המחירים עדיין אטרקטיבית

* מיהם אותם שחקנים חדשים שאתה מצפה לבואם?

"הכסף הגדול הוא קודם כל של הציבור, שכבר נמצא עם רגל אחת בפנים. אותו ציבור שנכנס בעיקר לאג"ח בשנה שעברה רשם בסך הכל רווחים, ולכן יתקשה לחזור להשקעה בפיקדונות. לפיכך, אנחנו כבר רואים היום שהציבור יותר מתעניין בגיוון תיק ההשקעות שלו, כרגע אמנם באופנה החדשה של שוקי חו"ל, אך בעתיד, לדעתי, הוא יגלה גם את שוק המניות המקומי.

"על רקע רפורמת בכר, אני חושב שגם קרנות הפנסיה עשויות להגדיל את הרכיב המנייתי עם הזמן. הסיבות המרכזיות לכך, הן המעבר החופשי שקיים כעת בין הקרנות והרפורמה בתחום הייעוץ הפנסיוני. אותם גורמים צפויים להביא להחרפת תחרות התשואות בין הקרנות, וזו תגרום לקרנות להכניס יותר ויותר כספים לשוק הסחיר.

"גורם שלישי הוא כניסה מאסיבית יותר של הקרנות וקופות הגמל לשוק בעקבות רפורמת בכר. אנחנו מצפים שבחודשים הקרובים התחרות בין מנהלי הכספים הפרטיים תתגבר, והמנהלים יצטרכו לרדוף אחרי התשואות באמצעות העלאת רכיב הסיכון בנכסים המנוהלים".

* מה דעתך על התנהגות המשקיעים הזרים?

"אנחנו בהחלט לא חוששים שהמשקיעים הזרים ינטשו את השוק המקומי, ואף צופים תהליך הפוך. בהקשר זה, צריך לזכור שהמשקל של ישראל במדד המדינות המתפתחות הוא יחסית נמוך. מעבר לכך, אני חושב שזכייה אפשרית של מפלגת קדימה, בשילוב עם הנתונים הכלכליים החיוביים שהמשק מייצר והשקט היחסי ששורר כרגע בזירה המדינית, הם בהחלט סיבות מספקות עבור המשקיעים הזרים להישאר כאן.

"בנוסף, גם נושא הריביות שמדברים עליו לאחרונה בעקבות עליית התשואות באג"ח בארה"ב, נמצא לדעתי על סף בלימה. צריך להבין, שבאופן כללי אנחנו נמצאים לקראת סופו של מהלך עליית הריבית בארה"ב, ולכן זה נראה פחות מדאיג כרגע".

* מה אתה חושב על רמת המחירים בשוק, בשקלול כל הפרמטרים האחרונים, ומה התחזית שלך לשוק בטווח הבינוני-ארוך?

"אני חושב שרמת המחירים עדיין אטרקטיבית לטווח הארוך. לדעתי, עיקר ההזדמנויות נמצאות כיום במניות השורה השנייה, אבל הסיכונים שטמונים בהן בהחלט גדולים יותר. עם זאת, אני בהחלט חושב שגם במניות הגדולות יש היום הזדמנויות מעניינות.

"כפי שציינתי, בטווח הקצר שכולל את תקופת הבחירות והרכבת הממשלה, אנחנו צופים את המשך התנודתיות בשוק. בטווח הבינוני-ארוך, אנחנו חושבים שהשוק יחזור לטפס, תלוי כמובן בטיב מערכת היחסים עם הפלסטינים".

סיכון גבוה בהשקעה בחו"ל

* האם המשקיע הממוצע צריך לצפות מהברוקר שלו שיזהיר אותו מפני הסיכונים הקיימים בשוק המניות, או שעליו להבין שמדובר במשחק מכור, והוא לעולם לא ישמע הצהרה כזו?

"אני בהחלט חושב שהמשקיע הממוצע יכול לצפות ממנהל ההשקעות שלו, שיאותת לו להפחית את המרכיב המנייתי בתיק בתקופות מסוימות. צריך להבין שלמנהל תיקים אין יתרון בהשקעה במניות, אלא יתרון בניהול תיק השקעות, ולכן המשקיע רשאי לצפות לאינדיקציות מסוג זה".

* מהם הסקטורים המומלצים להשקעה כיום?

"אנחנו ממליצים להשקיע בעיקר בסקטורים עם נגיעה לשוקי חו"ל, כמו נדל"ן מניב וחברות מוטות יצוא, על מנת להקטין את רכיב הסיכון הקשור לשוק המקומי. בנוסף, אנחנו חושבים שגם סקטור הבנקים ממשיך להיות מעניין".

* מהן המניות המומלצות?

"בסקטור הבנקים אנחנו ממליצים על שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. אנחנו חושבים שמכירת הנכסים הפיננסיים על ידם, עשויה להביא לחלוקת דיבידנדים גבוהים עוד השנה. אמנם כל השוק כבר יודע את זה, אבל נראה שזה עדיין לא מתומחר מספיק במחירי המניות, במיוחד על רקע ההערכה שהדיבידנדים עצמם יחולקו בטווח הזמן הקרוב.

"אנחנו ממליצים גם על בנק המזרחי, בעיקר לנוכח המיזוג עם בנק טפחות. לגבי הבנקים הקטנים, ראינו את המכירה של בנק אוצר החייל במחיר גבוה שנותן איתות חיובי לגבי מחירי הבנקים הקטנים. אני חושב שבנק ירושלים עשוי להימכר, אבל ממליץ בעיקר להסתכל מי יקנה את הבנק, כי דווקא הוא עשוי להפוך למרוויח העיקרי מהעסקה. לגבי בנק איגוד, אני חושב שחילוקי הדעות השוררים בין בעלי המניות שלו עשויים להעיב על מכירה אפשרית של הבנק.

"אנחנו ממשיכים להמליץ על כי"ל, על רקע הגידול שאנחנו רואים בביקוש למוצרי החברה, שצפוי להמשיך ולהעלות את מחיריהם. אנחנו נשענים בעיקר על התחזית להמשך הצמיחה בכלכלה העולמית, ובמיוחד במדינות אסיה, שתאפיל על כל הדיונים לטווח הקצר לגבי רמות הביקושים, ולכן אנחנו ממשיכים להיות חיוביים לגבי החברה.

"בסקטור הנדל"ן, אנחנו ממליצים על דלק נדל"ן ואפריקה ישראל. אנחנו חושבים שהעסקאות שחברות הנדל"ן המניב עושות, מגובות בתזרימי מזומנים מובטחים משוכרים ארוכי טווח, ולכן אנחנו חיוביים לגביהן. אני רוצה לציין שגם אני עסקתי בתקופה האחרונה בשאלה, האם מחיריהן של מניות הנדל"ן אינם גבוהים מדי. עם זאת, לאחר שלמדנו את הנושא אנחנו חושבים שגם אם תהיה האטה בשוקי הנדל"ן בחו"ל, החברות לא ייפגעו במידה רבה הודות לחוזים ארוכי הטווח שלהן עם השוכרים.

"אנחנו ממשיכים להיות חיוביים לגבי טבע, וחושבים שהיא צריכה להמשיך להוות נכס בסיסי בכל תיק השקעות. להערכתי, ככל שתוחלת החיים עולה ואיכות החיים עולה, החברה תמשיך להציג רווחים הולכים וגדלים. לכן, אנחנו בהחלט חושבים שהיא מניית דגל, אם כי בהחלט יש מקום לווסת את המשקל שלה בתיק ההשקעות מדי פעם.

* מהי השקפתכם לגבי השקעה בשוקי חו"ל?

"אנחנו חושבים שלמרות שהשקעות בחו"ל מאוד אופנתיות היום, מרכיב הסיכון בחו"ל הוא גבוה ובהחלט לא מתאים לכל משקיע. אנחנו רואים התפתחות בנושא, אבל צריך להבין שלא כל מי שמציג את עצמו כמומחה להשקעות במניות בחו"ל, הוא כזה. חשיפה למניות ספציפיות יכולה להתבצע לדעתי ביעילות, רק תוך התקשרות עם גופים זרים, שאם לא כן מומלץ להתמקד בחשיפה רוחבית למדדים.

"אני חושב שמי שאין לו שיתופי פעולה עם ברוקרים זרים, מומלץ לו להיחשף למדדים, מכיוון שהשקעה במניות ספציפיות בחו"ל דורשת התמחות גבוהה מאוד. אנחנו באופן ספציפי חיוביים כיום בעיקר לגבי שוקי אסיה, כמו סין והודו, או במילים אחרות - כלפי השווקים המתעוררים המניעים כיום את הכלכלה הגלובלית".

* מה דעתך על השוק הסולידי?

"האינפלציה הצפויה ב-2006 מוערכת ב-2.5%, ונראה שהדבר יבוא לידי ביטוי החל מהרבעון השני, שכן ברבעון הראשון האינפלציה מוערכת ב-0%. לפיכך, אנחנו חושבים שבטווח הקצר מומלץ להשקיע באג"ח שקליות קצרות ובגילונים. בטווח הארוך, אנחנו ממליצים להאריך את הטווחים באג"ח ולעבור גם לאפיקים הצמודים.

"מעבר לכך, אנחנו חושבים שמומלץ להשקיע גם באג"ח קונצרניות, כשפילוסופיית ההשקעה שלנו בהקשר זה דומה להשקעה במניות, קרי באג"ח של חברות מוטות יצוא.