סכנת מחסור בבשר בישראל: ארגנטינה החליטה להשעות את ייצוא הבשר משטחה

ישראל ייבאה בשנת 2004 בשר בקר בכמות של 58 אלף טונות, כמעט כולן בשר קפוא. כמחצית מכלל הבשר הקפוא המיובא נרכש בארגנטינה, שם כבר קיים מערך ותיק ומסודר של כשרות מהמפעלים ועד לסיטונאים בארץ.

בידי היבואנים בישראל קיים מלאי מסוים של בשר קפוא, אך ברור שהוא לא יספיק לחצי שנה. בין היבואנים העיקריים: מאיר עזרא, נחמיה לחוביץ וטיבון-ויל. שווי הבשר המיובא מארגנטינה, מ-27 בתי מטבחיים שונים, הוא 77 מיליון שקל בשנה. יתרת הייבוא מגיעה מברזיל ואורוגוואי.

בשנת 2004 שווקו בישראל 34 אלף טונות של בשר בקר מתוצרת מקומית, כך שהייבוא בכללותו היווה 63% מכלל הצריכה, והייבוא מארגנטינה - למעלה מ-30% ממנה. יש להדגיש, כי רוב הבשר המקומי מופנה למסעדות, ואילו הצרכנים הפרטיים משתמשים בעיקר בבשר מיובא.

נשיא ארגנטינה, נסטור קירשנר, הכריז בעצרת פוליטית בשבוע שעבר: "בשר בקר צריך להיות מיועד קודם כל לארגנטינאים, במחיר שארגנטינאים יכולים להרשות לעצמם". קירשנר האשים את תעשיית בשר הבקר בהעלאת מחירים כדי לסכל את מאמציו לרסן את האינפלציה. "איננו מעוניינים בייצוא במחיר של רעב בקרב העם הארגנטינאי", הוסיף.

עליית מחירי בשר הבקר היתה אחד הגורמים לעליית שיעור האינפלציה בארגנטינה בשנה שעברה ל-12%. אף כי ארגנטינה היא אחת מיצואני הבשר החשובות בעולם, הצריכה המקומית של בשר אחראית ל-80% מן התפוקה.

הודעת הממשלה הארגנטינאית הפתיעה את בעלי חוות הבקר ואת יצואני הבשר במדינה. מנהל הארגון המקצועי שלהם כינה מהלך זה "מכה נוספת לגידול בטווח ארוך של הענף".

בעלי החוות ייחסו את עליית המחירים להעלאת משקל המינימום של הבקר לשחיטה, שהממשלה הגדילה אותו לאחרונה מ-260.5 ק"ג ל-280.5 ק"ג לראש.

לפי ההוראות החדשות, נאסר הייצוא של 95% מייצוא בשר הבקר הארגנטינאי. 5% האחרים כוללים את הייצוא לאיחוד האירופי לפי תוכנית המכסות ולארצות שעימן יש לארגנטינה הסכמי ייבוא בשר בילטרליים.

דוברת משרד החקלאות מסרה בתגובה, כי להנהלת המשרד אין כל מידע באשר להפסקת ייבוא הבשר מארגנטינה. היא ציינה, כי לפני שבועיים אמנם הופסק הייבוא בשל גילוי מחלת הפה והטלפיים בארגנטינה, אולם מאז הוא כבר התחדש.

באותה עת הורה שר החקלאות, זאב בוים, למשרדו לבחון אפשרויות למקורות ייבוא חילופיים, על מנת למנוע מחסור ועליית מחירים בישראל. ואולם, הצורך להתארגן מבחינת הכשרות ותנאי התברואה, אינם מאפשרים החלפה מהירה של מקורות הייבוא.