" אתם בדרך הביתה מהעבודה. אתם שולחים SMS מהנייד שבאוטו הביתה, ומוודאים שהאמבטיה מתחילה להתמלא במים. המקרר כבר מלא בכל הפירות, הירקות והדגים האהובים עליכם, ואשר נדרשים לשלושת הימים הקרובים. המקרר פשוט בדק מה חסר, ודאג ליצור קשר עם אתר ההזמנות של הסופרמרקט המועדף עליכם, ולהזמין את החסר.
אתם נכנסים הביתה ולוחצים על כפתור. שלבי התריסים נסגרים לרמה כזאת, שהאור האחרון של היום עדיין יחדור מבעדם, אבל תוכלו להסתובב בבית בפרטיות. החלונות נסגרים והמזגן מסדר שבבית תשרור הטמפרטורה החביבה עליכם. אתם עולים לחדר האמבטיה, שם כבר ממתינה לכם אמבטיה מלאה במים מוקצפים ומהבילים. אתם לוחצים על השלט שבכניסה לחדר האמבטיה והחלל מוצף בצלילי סטינג. תם יום העבודה ומתחיל החלק השני של היום, בבית החכם שלכם. קאט.
חלק מהסצנה המתוארת עדיין אינו מציאותי. המקרר עדיין לא יכול לתת הוראות לקניית מצרכים, וגם לא יכול לחוש בחסרונן של עגבניות השרי במגירת הירקות. במילים אחרות - עדיין לא קיים בית שמוצף בחיישנים על כל צעד ושעל. אבל המושג "בית חכם" הולך וצובר תאוצה ותוכן, אפילו כאן בישראל.
פה בארץ, כשאומרים בית חכם, "מתכוונים בעיקר לבית שיש בו מערכות שליטה ובקרה, שיודעות לשלוט באמצעים שונים שיש בבית - כמו תאורה ומיזוג - אבל תכל'ס רוב מה שהמערכות האלה עושות זה בעצם להתמקד בעולם האודיו והווידיאו", אומר יגאל ברקת, כיום מנהל שיווק אינטרנט ב-013 ברק, ובעבר מנכ"ל חברת קומפיוגרפיק, שעיסוקה בפיתוח מערכות שליטה ובית חכם במרכזי מבקרים.
"המערכות האלה הן הרבה יותר גימיק והרבה פחות צורך, משום שהן נותנות ללקוח מימד של נוחות תפעולית, אבל זה לא באמת משהו שמשנה לו את החיים. הוויז'ן של בית חכם, אותו בית שישנה לנו את החיים, מדבר על מערכות של חיישנים בכל רחבי הבית, שהופכות את הבית לבאמת חכם, וגורמות לו להתנהג בהתאם לכל מיני מידע שהוא מקבל. זה עוד לא קיים", אומר ברקת.
"בעולם של פיליפס (חברת פיליפס - מ.א.), כשמדברים על בית חכם מדברים למשל על מקרר חכם, כלומר, שיושבים בו חיישנים שיודעים לבצע ספירת מלאי במקרר ולבצע הזמנה מהסופר של מה שחסר. זה עדיין ברמת מעבדה, ברמת חזון לעתיד. יש אופציה להקליד הוראות למחשב שבבית דרך הסלולר, וזה גאדג'ט נחמד, אבל זה לא באמת עובד בשבילך.
"חברות שמייצרות בית חכם הן בעיקר חברות מתחום האלקטרוניקה הבידורית. אז, כשבונים לך בסלון מערכת של קולנוע ביתי עם מקרן שיורד מהתקרה ומסך פלאזמה ויכולת ניתוב בין DVD ל-YES או מה שזה לא יהיה, בונים מערכת חכמה שקוראים לה בטעות בית חכם. בונים מערכת שמאפשרת לקבוע Pre-Set - כלומר מצב קבוע מראש. ואז, אם לחצת למשל על כפתור 'הזמן סרט', אז המחשב יודע במקביל להזמנת הסרט המסוים גם לעמעם את האורות, כי קבעת מראש במחשב שהזמנת סרט כרוכה גם בעמעום האורות. אף אחד לא מתקין היום חיישני טמפרטורה שיודעים לעשות באמת דברים חכמים", הוא אומר.
"היום, מה שקורה בעולם הוא שיותר ויותר אנשים, תחת תירוץ של להתחבר לאינטרנט, מקימים בבית רשת אלחוטית. אז כל הסביבה הביתית שלך יכולה לתקשר, ופתאום מופיעים כל מיני אביזרים בשוק שיכולים להפוך את הבית שלך ליותר חכם. פתאום אנשים מתחילים להתקין בבתים מצלמות אבטחה, שאפשר להיכנס אליהן מהסלולר, ואז באמת יש תקשורת שמאפשרת למקרר לדבר עם מכשירים אחרים.
"מיקרוסופט, אחד מתחומי התמיכה הניכרים שהיא מסמנת הם מדיה-סנטרים. היא פיתחה מחשב שמרכז את כל העולם הבידורי של הבית, ומאפשר, דרך האינטרנט, לקבל סרטים ומוסיקה ולנגן אותה בכמה ערוצים. כך ההורים יכולים להיות בחדר ולשמוע מוסיקה קלאסית, כי לחצתם על שלט והפעלתם את המוסיקה שבא לכם, והילד יכול בחדר שלו לשמוע מוסיקת האוס דרך אותו מחשב מרכזי שנמצא בסלון. כלומר, בעצם בית חכם הוא בית חכם תקשורתית", אומר ברקת.
"אין בישראל עדיין בית שמשנה את מידת הסגירה של התריסים שלו בהתאם לשעה ולמזג האוויר", נותן ברקת דוגמה למרחק בין המושג "בית חכם" למה שהשוק הישראלי מציע בתחום.
גלובס: מתי ואם בכלל זה יקרה פה בארץ, להערכתך?
ברקת: "אני רואה את זה קורה פה בארץ, אבל לדעתי אנחנו רחוקים מזה עדיין בערך ב-10 שנים. העובדה שאנשים מרחיבים את תשתיות התקשורת שלהם היום מקרבת את הנושא הזה. דווקא היום, בעקבות בהלת המטפלות, מצלמות המעקב הופכות את הבית להרבה יותר חכם. באמצעים זולים יחסית יכולים להפוך את הבית ליותר מפוקח ויותר מבוקר".
סיפור של 6,000 דולר
ומה בכל זאת קיים כבר כיום בישראל? לרובי שייבל, מנכ"ל הזרוע הישראלית של ענקית האלקטרוניקה פלקסטרוניקס, יש דירה ששודרגה לכדי בית חכם, במושגי ההיצע המקומי. מדובר בדירה ברמת אביב החדשה, ששייבל רכש ממישהו שכבר דאג מראש להתקין תשתיות של "חשמל חכם", עם בקרה שמאפשרת לשלוט בכל המערכות החשמליות של הבית, ומאז שנכנס לגור בה לפני כשנתיים הוא משדרג את היכולות החכמות שלה מדי פעם. שייבל עושה שימוש במערכות של חברת סופרנה, שהתמחותה בהחכמת בתים.
"האפשרות לגור בבית חכם היתה חשובה לי", מספר שייבל. "זה מאפשר לך לקבוע תרחישים - ללחוץ על כפתור כדי שהתריסים בסלון יעלו והדוד של המים החמים יחמם לי המים לאמבטיה. המערכת מאפשרת לי לשלוט בכל דבר בבית, החל ממערכות האודיו-וידיאו, כשניתן לשלוט בהן דרך כל מדיה - דרך מסך הטלוויזיה, דרך מסכי מגע שבמקומות שונים בבית, והיא מזהה את כל המכשירים שמחוברים ברשת - ובעצם מאפשרת לנהל את כולם", הוא אומר.
"יש לי בדירה כמה מרכזים - אחד בסלון, אחד בחדר השינה ואחד בחדר המשחקים של הילדים. אני פשוט יכול להעביר מדיה מכל חדר לכל חדר. אני יכול דרך מחשב מרכזי לנגן מוסיקה בכל הבית, בעצם. זה כמובן שולט גם בכל החשמלים בבית", מספר שייבל.
"השלב הבא בשדרוג הבית יהיה חיבור למערכות מיזוג האוויר. לעומת המערכות החכמות שרווחו עד היום, המערכת של סופרנה תוכל לשמש גם את המעמד הבינוני, ולא רק האלפיון העליון", קובע שייבל, ומציין, כי בית חכם כמו שיש לו זו השקעה של בערך 6,000 דולר. בתים חכמים עם תשתיות מורכבות יותר של מדיה יכולים לעלות ללקוח עד כמה עשרות אלפי דולרים, מסרו בחברת סופרנה.
גלובס: איך נראית המערכת? מה רואים בבית חכם?
שייבל: "בעין רואים קופסה בגודל של ממיר של לווין. אצלי בבית יש שלוש קופסאות, שנמצאות אחת בכל מרכז. הקופסאות האלה מדברות אחת עם השנייה ונמצאת בין כל הקופסאות של הציוד החשמלי, הממיר, המגבר, ה-DVD. יש לי מסך מגע בסלון, שדרכו אפשר להפעיל את כל המערכות החשמליות בבית; אפשר להפעיל את המערכות גם דרך כל מחשב אישי בבית ודרך הטלוויזיות. אפשר גם להפעיל את הכל דרך מחשב כף יד".
בארץ נמצא נושא הבית החכם עדיין בחיתוליו, בין היתר בגלל שהוא נתפש כלוקסוס של האלפיון העליון. אבל בארצות הברית, למשל, כבר מתחילים לחשוב על בית חכם (תקשורתית) להמונים. AT&T יצאה עם תוכנית שנקראת Lightspeed Initiative Project שמטרתה לכסות 18 מיליון משקי בית בארה"ב עד סוף 2007. במילים פשוטות, AT&T מתחברת עם קבלנים, שמראש מכינים את הבית כך שיהיה בר-חיבור לכל מערכת אינפורמציה שעולה על דעת המשפחה, ובתנאי שהספק יהיה AT&T.
מדיח עם IQ גבוה
ובחזרה לישראל. גם אם אתם לא נמנים על השכבה הסוציו-אקונומית העליונה, ובפרט - אם לא דאגתם מראש לתשתיות חשמל ותקשורת נאותות בביתכם, עדיין ניתן לשדרג ולהחכים אותו, באמצעות מכשירים חכמים. עמי גרינברג, מנהל שיווק והדרכה באלקטרה סחר, נותן את מוצרי חברת מילה הגרמנית כדוגמה. לדבריו, החברה החלה כבר לפני למעלה מ-35 שנה לפתח פיקוד אלקטרוני למוצרים שלה.
"המוצרים של מילה נקראים מוצרים אינטליגנטיים, מכיוון שבמרביתם ישנו פיקוד אלקטרוני מבוסס מיני מעבד מחשב, שנקרא באנגלית PC UP. זהו מנגנון שמאפשר למוצרים השונים להגיע לתכונות ופונקציות מיוחדות ומגוונות. לדוגמה, במכונת הכביסה היה בזמנו פיקוד מכני שהיה מוגבל. המיני מחשב מאפשר מגוון רחב יותר של תוכניות, על-פי סוגי הבדים למשל. אבל המכשיר גם מעבד נתונים בזמן אמת - יש חיישנים שמזהים את רמת הלכלוך, ולפי האבחנה הזאת המכונה מכוונת את הטמפרטורה, את מספר הסיבובים שהיא תבצע וכו'. זה מאפשר טיפול ברמה גבוהה יותר בכביסה. גם המדיח יודע באמצעות חיישנים בדיוק מה מצב הכלים - מה אורך התוכנית שנדרשת לשם הניקוי, מה הטמפרטורה, לחץ המים - והוא גם יודע להפסיק לפני תום התוכנית אם הכלים כבר נקיים, כלומר מדובר במכשיר חסכוני", אומר גרינברג.
"תנור מכיל גם הוא תוכניות מאוד חכמות - יש לו חיישנים שמודדים בזמן האפייה את כמות החמצן שיש בתא בזמן הפעולה. הוא יודע, למשל, שלאפיית עוגת גבינה נדרשת כמות של X חמצן בתא כדי שהאפייה תהיה אופטימלית ודואג לרמה המסוימת של החמצן, וכך מבטיח שליטה מושלמת בביצועים", מציין גרינברג.
"יש לנו גם מוצר שמתאים לשמש כמוצר פיקוד להפעלת בית חכם, אבל שהוא עדיין לא בשימוש בארץ. מדובר בקונסולה של מחשב, שיכולה לגרום למצב שאתן הוראות לכל המוצרים שלי. הקונסולה נראית כמו תנור בילט-אין בתוך ארון, עם מסך רחב מאוד, וניתן לראות בה את תפקודי כל המוצרים שבבית. אני יכול מהקונסולה הזאת לקבל אינפורמציה מה קורה כרגע עם המכשירים - לתת הוראה למכונת הכביסה להתחיל לפעול, להוריד טמפרטורה במקרר וכו'. יש אפשרות לתת הוראות גם דרך הסלולר, דרך האיי פוד או הלפ טופ.
"ארגון KNX העולמי עובד על סטנדרטיזציה של מוצרי חשמל, כדי שאפשר יהיה לייצר בית חכם בקלות", מספר גרינברג. "הם מפתחים שפה סטנדרטית לצורך הפעלת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בשליטה מרחוק. הקונסולה של מילה עדיין איננה למכירה, אבל במזרח הרחוק ישנם פרויקטים שלמים בהם כל הבניינים מצוידים במוצרים ובקונסולות של מילה. השוער של הבניין יכול לדעת מה קורה בכל המוצרים בכל דירה. אבל בעיית הסטנדרטיזציה יוצרת בעיות, ולכן זה עדיין בתהליך של התפתחות. אני מעריך שבתוך עשור נהיה בעולם אחר לגמרי", מצטרף גרינברג להערכה של ברקת.
בקיצור, אם בשנים הקרובות אתם רוצים מקרר מלא במוצרים החביבים עליכם, כדאי שתמשיכו לעשות בעצמכם את הקניות בסופרמרקט, ומן הסתם כדאי גם שתדאגו לקבוע את הטמפרטורה הרצויה לכם כשאתם מפעילים את המזגן. בינתיים, עוד אף אחד (אלקטרוני) לא יעשה את זה בשבילכם. אבל מימוש החזון כבר לא רחוק.