עתירת גושן שרותי בטחון נדחתה

תנאי הסף שנקבעו דורשים מן המועמדים מחזור מינימום של 50 מיליון שקל באחת משלוש השנים האחרונות ומחסן של 200 כלי ירייה לפחות. המדינה טענה בתשובתה כי לנוכח משימת האבטחה המורכבת, היא איננה יכולה ליטול על עצמה סיכונים מיותרים ולכן מבקשת לעבוד עם חברות גדולות. תקציב אבטחת השרים אמור לדברי המדינה לעמוד על 60 מיליון שקל בשנה ולהיות מחולק לחברת אבטחה אחת עד שלוש.

גושן, שמאבטחת בשנים האחרונות את השר לביטחון פנים, טענה כי תנאי המכרז החדש, ובייחוד הדרישה למחזור כספי גדול, אינם מהווים אמת מידה לחוסנה הכלכלי של חברה - ולראייה, חברות אבטחה גדולות בעלות מחזור של מאות מיליוני שקלים, שקרסו בשנים האחרונות. מחזורה הכספי של גושן הגיע ל-7 מיליון שקל אשתקד והיא מעסיקה 180 עובדים.

השופט דוד חשין פסק כי "גם אם הדרישה למחזור כספי של 50 מיליון שקל איננה הוכחה נחרצת לחוסן כלכלי, לניסיון וליכולת לעמוד בהתחייבויות בעתיד, אין ספק כי היא מגבירה את הביטחון בקיומן של יכולות אלו אצל הזוכה". גושן חויבה לשאת בהוצאות של 10,000 שקל.

בלשכת החשכ"ל סבורים כי ההחלטה מצביעה על כך ששיקולי ועדת המכרזים הם ענייניים וגמישים. מנכ"ל גושן אלי סבג סבור מצידו כי החלטת השופט חסרת תעוזה. ואילו נשיא לה"ב זאב וינר אומר: "בית המשפט נותן לכאורה גושפנקא שרק חברות גדולות יכולות לזכות במכרזים, אך זה לא פוטר אותנו מלפעול כדי לשנות את המדיניות. בית המשפט בעצם מאותת שאינו מתערב בקריטריונים שנקבעו על ידי הממשלה.

הוא אומר: אתם רוצים לשנות? תפעלו במישור הציבורי. אנחנו אכן פועלים במסגרת ועדה משותפת עם החשכ"ל, שמנסה לתת פתרונות למצב ולבחון אפשרות להקצאה מסוימת במכרזים הממשלתיים לעסקים קטנים, כפי שקיימת בגרמניה, ארה"ב ויפן. אני מקווה שהדברים יזוזו לאחר הקמת הממשלה".

(עת"מ 253/06)