10 חודשי מאסר לקצין משטרה שהורשע בקבלת טובות הנאה תמורת סיוע לאסירים

בית משפט השלום בירושלים גזר עשרה חודשי מאסר בפועל ושמונה חודשי מאסר על תנאי על קצין לשעבר במשטרה, שהורשע בעבירות של לקיחת שוחד, הפרת אמונים וגילוי בהפרת חובה.

הנאשם שימש בדרגת רב-פקד באגף המודיעין במטה הארצי, בתפקיד ראש חוליית מודיעין בתי הסוהר. בתוקף תפקידו הוא היה אחראי על העברת מידע ותיאום בין משטרת ישראל לשירות בתי הסוהר, כולל טיפול בנושאים הקשורים לאסירים. הוא הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון.

בשנים 2001-2002 קיבל הנאשם שורה של טובות הנאה מאנשים שונים, כדי שיפעל במסגרת תפקידו לקידום ענייניהם של אסירים המקורבים להם. טובות ההנאה כללו, בין היתר, נופשונים בחו"ל, אספקת מחליף דיסקים (צ'נג'ר), טלוויזיה בשווי 21,700 שקל, מכשיר טלפון סלולארי, 1,000 דולר במזומן וארוחות במסעדות.

לעתים הנאשם פעל בעניינם של האסירים, בניגוד לעמדת הגורמים המשטרתיים הרלוונטיים. הוא שיבץ אסירים בבתי מעצר ובבתי כלא רק לנוחיותם ולא מתוך שיקולים ענייניים, באצטלא של אינטרס מודיעיני פנימי, האריך חופשות לאסירים, לא מסר מידע שברשותו בנוגע לאסירים לגורמים הרלוונטיים במערכת אכיפת החוק כחובתו ואף מסר מידע פנימי סודי לאסיר.

לאחר שהנאשם הודה, סוכם שהמדינה תגביל במסגרת הטיעונים לעונש את דרישתה לעונש מאסר בפועל, שלא יעלה על שנה. הנאשם ביקש לא להטיל עליו מאסר בפועל. לטובתו העידו שורת עדי אופי.

בשלב הטיעונים לעונש, הוא טען, כי המעשים נעשו בתקופה קצרה, כאשר הוא נגרר על-ידי קרובו והדגיש שאין לו עבר פלילי. הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו, בהן חוויות קשות שעברה משפחתו, הפגיעה הכלכלית שסבל בעקבות כתב האישום ומצבו הנפשי שהידרדר.

השופט דוד מינץ ציין, כי עבירת השוחד היא מהעבירות החמורות ביותר במישור הציבורי, בין היתר, משום שהיא מהווה סכנה ליסודות משטר חברתי צודק ומערערת את אמון הציבור בשלטון.

"ענישה סלחנית עלולה להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות", הוא ציין - "מקרה זה מצטיין בחומרתו. מדובר במתן הטבות לאסירים שמטבע הדברים העמידו בסכנה את שלום הציבור".

"עד עצם ימים אלה", הוא מציין עוד, "הנאשם עדיין לא רואה עין בעין את החומרה שבמעשיו והאינטרס הציבורי גובר על ההתחשבות בנסיבותיו האישיות".