אמריקן איידול

הראשון הוא ניל יאנג באלבום "LIVING WITH WAR". אחרי שבשנה שעברה הוציא אלבום נוגה ומופנם, מין סיכום חיים ואולי גם פרידה (האלבום הוקלט בעקבות אירוע מוחי שכמעט הרג את יאנג) פתאום הוא חוזר בפול אנרגיה לאלבום רוק גיטרות מכוסח שמוקדש כולו "לחיים עם מלחמה", או ליתר דיוק למחאה נגד המלחמה שמנהלת ארה"ב בעיראק ובמיוחד נגד הנשיא בוש.

יאנג כתב אלבום שהוא אסופת מאמרים על אמריקה בתחילת 2006. התקליט נוצר והוקלט תוך ימים ספורים, הופיע באינטרנט יומיים אחרי שהוקלט ויצא לאור שבועיים לאחר מכן. הוא אינו רומז או מערפל את דבריו אלא מנסח אותם בדרך הישירה והברורה ביותר. הוא שר "בואו נדיח את הנשיא על השקרים שלו ועל שהוביל אותנו במרמה למלחמה ועל שהוא מנצל לרעה את הכח שנתנו לו, בואו נדיח את הנשיא בגלל שהוא מרגל אחרי האזרחים בבתיהם, עובר על כל החוקים, מצוטט לטלפונים ולמחשבים שלנו...". ואם המסר לא מספיק ברור אז יאנג מוסיף לשיר הקלטות מנאומיו של בוש. היו כבר בעבר לא מעט מוסיקאים אמריקניים שיצאו נגד נשיאיהם, בעיקר בימי מלחמת ויאטנם, אבל לא זכור לי, בטח לא בעשרים השנים האחרונות, אלבום שלם בעל מסר כל כך בוטה, פשוט וחד מימדי עד כדי פלקטיות, אך חזק ובעל עמדה לא מהוססת.

האמירה של ניל יאנג בולטת במיוחד בגלל שמעטים מבני דורו (הבחור בן 61 בסוף השנה) ממשיכים לא לוותר על מה שנראה להם עקרוני: המוסיקה כדרך להשפיע ולשנות את התודעה האישית וגם את הגישה החברתית והפוליטית. עם מקהלה של 100 קולות מאחוריו, יאנג נשמע בחלק גדול מהשירים כמטיף דתי או כנואם שזועק/בוכה בהפגנה רבת משתתפים. בהתאם לכך, מבחינה מוסיקלית אין בו הרבה חידוש. אחרי 39 אלבומים ניל יאנג חוזר אל רוק בסיסי, הלחנים ברוב השירים מאד פשוטים ומתכתבים עם רוק מחאתי מהעבר, בעיקר ציטטות של ניל יאנג מעצמו (לפחות שלושה קטעים מזכירים את "היי היי מיי מיי, רוקנרול לעולם לא ימות") וגם לא מעט התייחסויות לאחרים: ביניהם לבוב דילן של "פעמוני החירות" בשיר "דגלי החירות" (בו דילן גם מוזכר), להמנון האמריקני בשיר הנושא, לג'ון לנון של "כוח להמונים", ל"קלאש" ולעוד יוצרי מחאה מכל הזמנים. למרות שהוא בכלל קנדי במקור, הוא מדבר בשמם של הרבה מאד אמריקנים, מתוך אכזבה המהולה בהרבה אהבה למולדתו. לא במקרה מסתיים האלבום בעיבוד גוספלי (נפלא) ל"AMERICA THE BEAUTIFUL".

תמיד אהבה

פול סיימון יהיה השנה בן 65, הוא כותב ושר ומופיע כבר כמעט 50 שנה (את ההרכב הראשון עם ארט גרפונקל, "טום וג'רי" הקימו כשהיו בני 16) ולמרות הוותק המרשים ואינספור יצירות המופת שהקליט (בשבעה אלבומי "סיימון וגרפונקל" ובעוד 12 אלבומים כסולן) הוא מצליח לחדש ולהפתיע מוסיקלית גם באלבומו החדש. "SURPRISE". סימון, שכבר עשה לא מעט מהפכות מוסיקליות בחייו, נעזר הפעם בבראין אינו, מגדולי המפיקים המוסיקליים והיוצרים המקוריים של המאה העשרים. לא רק שאינו אחראי על מה שמוגדר בעטיפת האלבום כ"SONIC LANDSCAPE" אלא שהוא שותף להלחנת שלושה מהשירים. בשמיעה ראשונה זה נשמע משונה וגם לאחר עוד כמה האזנות האלבום הזה אינו פשוט וקל לעיכול מבחינה מוסיקלית. כשמתרגלים, מגלים בתוך העטיפה החדשה, את אותו פול סימון מוכר ואהוב, הכותב מילים נפלאות ומנגינות מושלמות.

סיימון נגע לעתים בפוליטיקה (למשל "AMERICAN TUNE" נכתב מתוך חשש לבחירתו מחדש של ניקסון) וגם באלבום הזה המלחמה נמצאת ברקע, ואפילו מדיניות הנשיא מבצבצת בין השורות, אבל אצל סיימון תמיד האהבה מנצחת. לא סתם מופיעה תינוקת על העטיפה ולא במקרה האלבום מסתיים בשיר אהבה של אב לבתו הקטנה.

הבוס יתגבר

הצעיר בחבורה, ברוס ספרינגסטין (השנה בן 57), בוחר באלבומו ה-17 ללכת אל השירים של מי שנחשב לאחד הקולות החשובים במוסיקת הפולק האמריקנית, ואחד מזמרי המחאה הגדולים של אמריקה, פיט סיגר. בשנת 1997 ספרינגסטין הקליט לראשונה את "אנחנו נתגבר" (WE SHALL OVERCOME) של סיגר, שיר המחאה הגדול ביותר של כל הזמנים, ופתח במסע של חיפוש וחקירה. הוא מצא במוסיקה העממית עומק ומשמעות שלא ידע שיש בה, ופיט סיגר הפך להיות דמות מרכזית בתחקיר של הבוס.

ביחד עם חבורה של מוסיקאים שנראים (ונשמעים) כמו משפחת נוודים אמריקנית, כולל בנג'ו וכינור וכלים אקוסטיים, הקליט ספרינגסטין יותר מעשרים שירים שפירסם פיט סיגר, בשלושה סשנים בני יום אחד כל אחד, ב-1997, 2005 ו-2006. כל הקטעים הוקלטו בטייק אחד, ללא חזרות, כשהעיבוד המוסיקלי נעשה תוך כדי ההקלטה. עכשיו הם יוצאים באלבום כפול בשם "WE SHALL OVERCOME" ובו 13 מ"מיטב להיטיו" של פיט סיגר (אבל בלי "להיכן נעלמו כל הפרחים") ודי.וי.די שבו האלבום בסאונד סראונד וכן סרט בן 30 דקות על יצירת האלבום ובונוס בהופעה חיה. המוסיקה עממית, הנגינה אקוסטית והאנרגיות, כרגיל אצל ספרינגסטין, רוק טהור. "

ניל יאנג - LIVING WITH WAR (הד ארצי) פול סיימון - SURPRISE (כרמל - הד ארצי) ברוס ספרינגסטין - WE SHALL OVERCOME (אן.אם.סי.)