ביה"ד: נוהל המוסד לביטוח לאומי להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית - אינו תקין

זאת, כיוון שהנוהל אינו מאפשר למבוטח לקבל מידע ברור ביחס למועד בו הגיש המוסד לביטוח לאומי את הערר

בית הדין לעבודה בת"א קבע כי נוהל של המוסד לביטוח לאומי בנוגע להליך הגשת ערר מטעמו על החלטה של ועדה רפואית אינו תקין, שכן הוא אינו מאפשר למבוטח לקבל מידע ברור ביחס למועד בו הגיש המל"ל את הערר.

ההחלטה ניתנה בבקשה לצווי מניעה זמניים שהגיש יצחק גולדוסר באמצעות עוה"ד יגאל קלדס ויואב מני, להורות למל"ל להימנע מלזמן אותו לוועדה רפואית לערערים בשאלת אחוזי נכות שנפסקו לו.

גולדוסר נחשף בעבודתו לרעש ואובחן אצלו ליקוי שמיעה. ב-2005 הכיר המל"ל בליקוי השמיעה כמחלת מקצוע, וגולדוסר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום גימלת נכות מהעבודה. הוועדה הרפואית מדרג ראשון תבעה לו נכות צמיתה בשיעור 10%, ואולם המל"ל לא שילם עד היום את המענק החד פעמי.

בעקבות פניית גולדוסר התקבלה תשובה שהוא מוזמן להופיע בפני ועדה רפואית לערעורים. לדבריו, ההחלטה לזמנו נעשתה ללא שהוגש ערר במועד הקבוע בחוק.

המל"ל טען שהגיש ערר כדין. לדבריו, על פי נהלי העבודה פקיד התביעות מגיש את הערר למזכיר הוועדות הרפואיות. המל"ל לא הכחיש שעל טופס הערר לא הוטבעה חותמת "התקבל", והסביר שפקיד התביעות ומזכיר הוועדה יושבים באותו בניין ובאותה קומה, ולכן "אין זה הגיוני" שדואר בתוך המשרד יוחתם בחותמת לדואר חיצוני.

בית הדין קבע כי לכאורה נוהל המל"ל אינו תקין: הוועדה הרפואית לערערים היא גוף מעין שיפוטי ומשמשת כגורם נפרד ובלתי תלוי במל"ל. העובדה שהיא יושבת "מספר חדרים" ממשרד פקיד התביעות אינה פותרת את המל"ל מהצורך לאמץ נוהל מסודר שיאפשר למבוטח ללמוד מתי יוגש הערר, "ואולי אף מחייבת ביתר שאת יצירת נהלי הפרדה ברורים בין המל"ל לבין גורמים המשתייכים לוועדה". בית הדין קבע שעל המל"ל להימנע מלזמן את גולדוסר לוועדה לערערים עד לאחר שיינתן פסק דין בעניינו.