פקח, אני פורק סחורה: מומחה למשפט מינהלי מבהיר כמה עניינים הנוגעים לתורת הדו"חות

כמה רחוק יכולה להגיע ריבית הפיגורים על אי תשלום דו"ח חנייה, מה קורה כשהתראות התשלום לא מגיעות בדואר, מה עומד מאחורי המושג "התיישנות", ומהם התירוצים הרשמיים לביטול דו"ח?

קרבות סיזיפיים נגד הרשות המקומית בניסיון להתנער מדו"חות חניה הם נחלתם של נהגים רבים. כמה רב התסכול יודע כל מי שנחת עליו חוב יש מאין, שנים אחרי המועד הנקוב בו, או מי שהמתנה נואשת לגרר שיחלץ את רכבו התקוע מולידה בחובה גם דו"ח חניה למזכרת.

לטובת המתוסכלים והמתוסכלים בפוטנציה, וכן - גם עבור אלה שאכן חנו שלא כחוק וצריכים להסדיר את ענייניהם מול העירייה, גייס גלובס את עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט אזרחי ומינהלי - המציג מורה נבוכים בנושא דו"חות חניה.

* קיבלתי דרישת תשלום מהעירייה עבור דו"חות חניה שנרשמו לרכבי. מה עלי לעשות?

ראשית, יש לבדוק האם במועד העבירה המיוחסת לכם הרכב אכן היה בחזקתכם. אם לא - ניתן להסב את הדו"ח על שם מי שנהג בפועל. כך יש לנהוג במקרה בו תוכלו להוכיח כי הרכב לא היה בשליטתכם (גניבה, הייתם במקום אחר במועד קרות העבירה וכן הלאה).

* לטענת העירייה, העבירות שבגללן נרשמו הדו"חות בוצעו לפני 5 שנים. מהו הדין לעניין התיישנות הדו"חות?

בהתאם לחוק, על העירייה לשלוח בדואר רשום בתוך שנה מתאריך ביצוע העבירה המיוחסת כל דו"ח שהוצא נגד החייב, לכאורה, לכתובתו כפי שהיא רשומה ברשות הרישוי. הקנס עצמו מתיישן תוך שלוש שנים מהמועד בו הוא הפך לחלוט (כ-90 יום לאחר שהוא נשלח אליכם בדואר רשום).

* מה עוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות?

חלוקות הדעות אם דרישת תשלום קנס בצורה של מכתב תזכורת מטעם הרשות המקומית מהווה פעולה של תחילת ביצוע עונש, המתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות בן שלוש השנים, או שמא נדרשת הרשות המקומית לפעולה אקטיבית של הטלת עיקול או רישום עיקול במשרד הרישוי. בכל מקרה, גם אם תטען הרשות המקומית כי משלוח הודעות חוזרות על דרישה לתשלום הקנס מדי פרקי הזמן הקצרים משלוש שנים מפסיק את מירוץ ההתיישנות, הרי שעליה להוכיח היטב את משלוח המכתבים "מפסיקי ההתיישנות".יודגש כי בשורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה קבע בית המשפט כי דרישות התשלום שנשלחו במהלך מבצע האכיפה לא עצרו את מרוץ ההתיישנות, מאחר שהעירייה לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה כי אכן שלחה את הדרישות (דבר אשר הביא לביטול מוחלט של החובות).

"אחת לכמה זמן מתקיים בעיריות השונות מבצע ענק לגביית קנסות שלא שולמו במועדם. האם במהלך מבצע כזה על כל אזרח לפנות לרשות המקומית ולבקש לקבל שובר לתשלום קנס מופחת?

לא. כפי שקבע לאחרונה בית משפט לתביעות קטנות בתיק מירוני נגד עיריית תל אביב, החובה לשלוח שובר לתשלום קנס מופחת חלה על הרשות המוסמכת. היות שמדובר בהוראות הבאות להיטיב עם אזרח שתלויים ועומדים כנגדו קנסות, ניתנת אפשרות גם לחייב לפנות לרשות. ברור שאינו חייב לעשות כן, שהרי ההוראה באה להיטיב עמו, ואם אינו חפץ לנצל את ההטבה - יחול עליו הקנס בשיעורו המלא. חשוב לציין כי הרשות המוסמכת (ובמקרה זה העירייה) רשאית להסתמך על חזקת המסירה שבסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי רק אם היא שלחה שוברים כאמור בתקנה 2 או 3 לתקנות, כלומר בדואר רשום.

* העירייה טוענת כי שלחה לכתובתי את הודעות הקנס בדואר רשום. כיצד אוכל לוודא שכל ההודעות אכן נשלחו במועדן?

יש לדרוש מהעירייה את האישורים המוכיחים כי היא עמדה בנטל ושלחה את כל הודעות הקנס כנדרש בדין. אין להסתפק בפלטי מחשב ויש לדרוש את האישורים המקוריים, המוכיחים כי אכן כל הודעות הקנס נשלחו באופן זה בלבד.

* העירייה דורשת ממני לשלם תוספת פיגורים. האם היא רשאית לעשות זאת?

המחוקק קבע בעבר את תוספות הפיגורים בגין אי תשלום קנס, מתוך מטרה לענות על צרכים של שחיקה בערך הקנסות. הרציונל הכלכלי נועד לשמור על ערך הקנס בעתות אינפלציה, ולמנוע מצב בו "החוטא יצא נשכר". בימינו, בהם ערך הכסף נשמר ואף מוסיף לעתים בשל מצבי דפלציה, הצורך בשימוש בתוספת הפיגורים הצטמצם לעין ערוך. תיקון מס' 32 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, מתקן את העיוות שנוצר בכך שמוסד "כפל הקנס" עובר מן העולם - ובכך שנקבע מנגנון לפיו אם לא שולם הקנס לאחר 90 יום ממועד קבלת הודעת הקנס, תיווסף עליו תוספת פיגור בשיעור 50% מן הקנס או מחלקו שלא שולם, ולאחריה, בתום כל תקופה של שישה חודשים - תעמוד תוספת הפיגור על 5% נוספים מן הקנס או מחלקו הנותר. דהיינו, ריבית שנתית קבועה של 10% על הקרן.

* העירייה עיקלה את מכוניתי על אף שערכה גבוה בהרבה מסכום החוב הנטען. האם אני רשאי לדרוש את ביטול העיקול?

העירייה רשאית לעקל רק נכסים של מי שהדו"ח מיוחס לו, ולא לעקל רכב אדם אחר, כגון של בן משפחה. העירייה, כמו כל מעקל, אינה רשאית לעקל רכוש או כספים בשווי העולה על סכום החוב. העיקול לא נועד למטרת ענישה הוא מיועד לשמש רק לגביית החוב.

לרשויות המקומיות ניתנו סמכויות גבייה אשר מותירות בידי פקידים יכולת פעולה מבלי להיזקק לפנייה לבית משפט, לעתים הרשויות עושות שימוש נמהר בסמכויות דרקוניות המוקנות להן לפי פקודת המסים (גבייה) - מכוחה גובות הרשויות, בין היתר, חובות מסי ארנונה וקנסות חניה.

* האם העירייה רשאית לבטל קנסות גם במקרים בהם הצליחה להוכיח כי הדו"ח נשלח לכתובתי בדואר רשום?

לתובע העירוני מטעם העירייה נתונה הסמכות לבטל את הקנס ו/או להפחית את תוספות הפיגור על פי החוק. סמכות זו הובהרה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה מיום 30.6.90, ויש להשתמש בה, בין היתר, במקרים הבאים:

* הרכב חנה בשל תקלה טכנית.

* הודעת תשלום הקנס ניתנה לאדם שהוביל חולה קשה למתקן רפואי או ממנו.

* המבקש לא קיבל את הודעות הקנס. ניתן לקבל הפחתה גם במקרה שהמבקש עצמו התרשל ולא הודיע על שינוי כתובתו לרשות הנוגעת בדבר.

* הסיבה לחיוב בתוספות פיגורים יסודה בתקלה של רשויות המדינה (תקלה בעדכון כתובת שנשלחה, תקלה ברשות הדואר וכד').

* האם העירייה יכולה לקנוס את הרכבים "החוטאים" לפי כל חיקוק הנראה לה?

לא. בבג"ץ ורדה מור נגד ראש עיריית הרצליה נקבע כי מיום שנחקקה הוראה מיוחדת האוסרת חניה על מדרכה בחוק עזר המיוחד לענייני חניה, העירייה איננה רשאית לאכוף את איסור החניה על מדרכה לפי חוק עזר המיוחד לענייני שמירת ניקיון. הודעות קנס לפי חוק שמירת ניקיון שהוצאו וטרם שולמו, לא ישולמו; על העירייה לשלוח תחתיהן הודעות חדשות לפי חוק עזר חניה. אשר להשבתם של קנסות שכבר שולמו נקבע, כי על מי שטוען כי שילם ביתר לתבוע את השבת ההפרשים בבית משפט אזרחי שידון בכל תביעה, בין היתר, בשאלה אם יש מקום להורות על השבה ומהו מועד תשלום הקנס המזכה בהשבה.

* האם העירייה רשאית לגבות מהחייבים "הוצאות גבייה"?

העירייה נוהגת להוסיף לחיוב גם "הוצאות גבייה" ללא עיגון חקיקתי לחיוב זה. לפני כשנתיים אף אושרה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להחזר הוצאות הגבייה בגין דו"חות חניה שלא שולמו, כתובענה ייצוגית אשר בבסיסה עומדת בחינת חוקיותן של הוצאות הגבייה.

יצוין כי ביום 3.8.04 חוקקה הכנסת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה), התשס"ד-2004, לפיו בהליכי גבייה מנהליים הוצאות האכיפה שניתן להטיל על חייבים הן הוצאות סבירות, ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות העניין. כך, בין היתר, יש לקחת בחשבון האם עלותם או פגיעתם של אמצעי האכיפה לשם גביית החוב לא עלו על הנדרש לשם גביית החוב.

* מה קובע בג"ץ בנוגע לסטנדרט ההתנהגות של הרשות המקומית בעניין עברייני חניה?

בבג"ץ ורדה מור הנ"ל נקבע כי רשות מקומית היא נאמן הציבור ועליה לפעול בהגינות וביעילות. ככזאת, ולא רק ככזאת, חייבת היא לנהוג כלפי הציבור ביושר, בהגינות ובתום לב, וכן היא חייבת לנהוג כך גם כלפי עבריינים, לרבות עבריני חניה. אין ספק כי על הרשות המקומית לנהל את ענייניה הכספיים בדרך היעילה ביותר לטובת התושבים; אולם, ראוי לה שלא ידבק במעשיה פגם כלשהו.

הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין בתל אביב והמרכז, מומחה למשפט אזרחי ומינהלי.