ועדת אגרנט - התיק נפל על הצבא

ועדת אגרנט מונתה על ידי ממשלת ישראל, כתגובה ללחץ ציבורי ופוליטי, ולאחר שהתברר לראש הממשלה, גולדה מאיר, כי נטייתה להקים ועדת חקירה ציבורית בלי סמכויות חוקיות, ולא ועדת חקירה ממלכתית, תיתקל בסערה פוליטית.

מיד עם הקמתה, החליטה הוועדה להגביל את חקירתה לתקופה שלפני המלחמה וימי הלחימה הראשונים של הלחימה, מכיוון שהיקף החומר היה עצום. הוועדה החליטה לפעול בסודיות ודיוניה היו סגורים לציבור. כעבור חמישה חודשים, באפריל 1974, פרסמה הוועדה דו"ח ביניים.

דו"ח הביניים של הוועדה, שמסקנותיו והמלצותיו עוררו סערה ציבורית גדולה, הטיל את האחריות המלאה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא, ועל אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע, כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. בעקבות הדו"ח התפטר אלעזר מתפקידו, זעירא וגונן הודחו משירות פעיל בצה"ל.

הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, ראש הממשלה גולדה מאיר, ושר הביטחון, משה דיין. הביקורת הקשה על ועדת אגרנט הייתה משום שהוציאה את אנשי הדרג השניים נקיים ונמנעה מלהסיק לגביהם מסקנות אישיות. "