גירסת אורי שנער לבית הדין: כך חתר המנכ"ל אבי ניר תחתיי - והוביל להדחתי מנשיאות קשת

אורי שנער, לשעבר נשיא קשת, הגיש היום (ב') לבית הדין האזורי בתל אביב כתב הגנה לתביעה שהוגשה כנגדו על ידי זכיינית ערוץ 2 קשת. כתב התשובה של שנער הוגש על ידי עורכי דינו, תמר גולן ושי תקן.

שנער הגיש תביעה נגד קשת על סך של כ-28.8 מליון שקל ואילו קשת, לפני כחודשיים, הגישה תביעה שכנגד על סך 1.25 מליון שקל. ביום ראשון הקרוב צפוי להתקיים דיון בבית הדין, במעמד שני הצדדים.

תביעת הנגד - "הזויה ומופרכת"

בתשובתו היום, טוען שנער כי קשת פעלה בדרך עקלקלה לשלול את זכאותו לפיצויי פיטורים ללא כל יסוד. "אין ספק - התנהגותה המגומגמת, ההססנית והמוזרה של קשת נובעת מן העובדה שיודעת היא היטב כי אין שחר לטענה כי שנער אינו זכאי לפיצויי פיטורים. קשת יודעת היטב כי אי תשלום פיצויי פיטורים חושף אותה לתביעה ממשית לפיצויי הלנה, תביעה ממנה היא חוששת חשש ממשי ולכן פעלה היא בדרך העקלתון בה פעלה". בהמשך נטען, כי תביעת הנגד של קשת הינה "הזויה ומופרכת".

עורכי הדין של שנער, שוללים את דרישתה של קשת לקבל לידיה את פיצויי הפיטורים של שנער. "מתוך 1.3 מיליון שקל אשר קשת תובעת כיום מאורי, עיקרו של הסכום, כ-900 אלף שקל, הינם בגין הסכום אשר נצבר על חשבון פיצויי הפיטורים של אורי במסגרת פוליסת ביטוח המנהלים שלו.... בזמן אמת סברה קשת כי עליה לשלם את פיצויי הפיטורים לאורי, וכך עשתה, אלא שאורי השיב לידיה הכספים מן הטעם כי סכומיהם היו לא נכונים. והנה, היום, משנה קשת פניה ולפתע 'נזכרת' היא כי כביכול מלכתחילה לא היה מקום לתשלום הפיצויים".

עוד טוענים עורכי הדין של שנער, כי אין בסיס לתביעת קשת להחזר כספים על תשלומים והוצאות לשנער לאחר הדחתו, ב-30 במאי 2005. "לא רק שבזמן אמת קשת לא טרחה לבקש מאורי להשיב לידיה את הרכב, הטלפון הנייד, כרטיס האשראי וכל כיוצא בזאת, אשר כעת כמעט בגזלתם מאשימה היא אותו, אלא שבזמן אמת... בחרה להשאיר בידי אורי את כל הציוד לשימושו... דוגמא מובהקת לכך היא עניין הרכב, אשר כחודש לאחר פיטוריו של אורי, כארבעה חודשים לאחר ה- 30.5.05, לקחה אותו קשת מידי אורי, "העבירה" אותו טסט, והחזירה(!) אותו רחוץ ונקי לידי אורי להמשך שימושו הבלתי מוגבל לבוא כעת בתלונות כנגד אורי בעניין זה, הינו במקרה הטוב חלמאות קיצונית".

כמו כן, שוללים עורכי הדין של שנער את טענת קשת, כאילו חשף שנער מסמכים סודיים של החברה. קשת דורשת על כך פיצוי בסך 300 אלף שקל, אולם עורכי הדין של שנער טוענים כי במסמכים אין אפילו "גרגר של סוד".

"כטובע הנאחז בקנה קש"

בהמשך התשובה, המשתרעת על פני יותר מ-30 עמודים, מתייחסים עורכי הדין של שנער להדחתו: "קשת יודעת היטב, כי מדובר בהדחה פסולה, שאינה כדין, המהווה הפרה בוטה של התחייבויותיה כלפי אורי וכלפי הרשות השנייה והציבור... לקשת אין כל תשובה, הסבר או תירוץ, למעשה ההדחה... קשת יודעת, כי לעילת תביעתו של אורי הנובעת ממעשה ההדחה, ומהפרת ההתחייבויות החוזיות כלפיו, אין לה כל הגנה... קשת מנסה אפוא, כטובע הנאחז בקנה קש, לטעון, כי מעשיו של אורי לאחר ההדחה, הם הם העוול בו יש לדון כעת, כאילו הדבר יטהר, שלא לומר יעלים מן העולם ממש, את מעשה ההדחה".

"ניר סירב לשתף פעולה"

בהמשך מתארים עורכי הדין את דרכו של שנער בקשת. לטענתם, הוא הגיע לחברה בשלהי 1995, כאשר הייתה "דוגמא וסמל לאופן בו ניתן להיכשל בערוץ המסחרי החדש". פרק נרחב מתייחס למנכ"ל קשת, אבי ניר, ולקידומו המהיר על ידי שנער עד למשרת המנכ"ל. שנער, טוענים עורכי דינו, "קיווה כי קבלת האחריות לתפעול השוטף של החברה, יחד עם קבלת התואר מנכ"ל, ויחד עם מעטפת נכבדה של תשלומים ושכר, זהה למעשה לזו של הנתבע שכנגד, ייצרו סוף סוף אצל ניר, את אותה תחושת אחריות לעתידה והצלחתה של קשת, וישחררו אותו מן התחושה, כי הדשא של השכן ירוק יותר".

לפי עורכי הדין, שדרת הניהול הייתה ברורה לגמרי, כאשר ניר כפוף לשנער. אלא של"מרבה הצער, במהלך שנת ההיערכות למכרז, הלך והחריף תהליך אשר התפתח עוד קודם לכן, של סירוב של ניר לשתף פעולה עם אורי באמתלה כי מדובר 'בהתערבות' כביכול בסמכויות הניהול שלו, ובטענה, כי מבנה ניהולי בו הוא כפוף לאורי, מפריע לו במילוי תפקידו... סרבנותו של ניר, האופן בו רמס הוא את התחייבויותיו וחובותיו כמנכ"ל האחראי לניהול הפעילות השוטפת של החברה בכפיפות לנשיא, מצויים היו בידיעתם המלאה של חברי דירקטוריון קשת, ושל בעלי מניותיה העיקריים".

"ורטהיים קרא לניר סוליסט"

מכאן ואילך מתואר בהרחבה התהליך שהוביל להדחת שנער ולמינוי ניר לסמכות הניהולית עליונה בקשת - הליך שלטענת שנער בוצע ללא בצורה מיידית, מכוערת וללא כל דיווח לרשות השניה.

לטענת עורכי הדין של שנער, "משך כשנה תמימה יצרו בעלי המניות העיקריים, ונציגיהם בדירקטוריון, לרבות ובמיוחד מוזי וורטהיים, דוד ורטהיים, אילון שליו (מאז הצטרפות קבוצת סבן לקשת), ואבי זלדמן, מצג ברור ומפורש בפני אורי, כי לאחר המכרז בכוונתם להעמיד את ניר על מקומו...

ובהמשך: "אורי הזמין אז את וורטהיים, להפעיל את השפעתו ומעמדו כיו"ר הדירקטוריון, ולסייע לו בהעמדת ניר על מקומו... בפגישה משולשת שמע וורטהיים את טענותיו של ניר "איני יכול לדווח", "איני יכול לשתף" והבהיר לו, בפניו, כי 'תפיסתו הינה תפיסה של סוליסט, תפיסת ניהול אשר אבד עליה הכלח'... ורטהיים, המום מהתנהגותו של ניר, ומהאופן בו דחה ניר את הסבריו, שלא לומר הוראותיו, בכתב ובעל פה, באשר לחלוקת הסמכויות בין ניר לשנער, הודיע לשנער כי "את ניר נעמיד במקומו מיד לאחר הזכייה במכרז".

לפי עורכי הדין של שנער, "לא פרץ כל משבר חדש בין אורי לניר בתקופה שלאחר הגשת ההצעה למכרז... נמשך אותו תהליך של הסלמה הדרגתית והפגנתית בהתנהגותו של ניר, ובחוסר נכונותו לשתף פעולה עם אורי ולפעול על פי חלוקת הסמכויות הברורה בין השניים. כך, הלכו והתרבו הישיבות שאורי ניהל אליהן ניר לא הופיע או עזב באמצע; חוסר היכולת לתקשר עם ניר הלך והחמיר".