בנייה ירוקה ומשתלמת

מירב הפתרונות הם ארוכי טווח, כמו למשל, נושא הבנייה הירוקה שהמסר שלו ברור והוא לא בהכרח יקר יותר. פוטנציאל המכירה של הבנייה הירוקה גבוה ובעת השהיה (במקרה של בנין משרדים) או מגורים בו, ייחסכו הוצאות לא רק על חשמל ומים כי עם גם על בריאות.

אך תחילה חשוב להבין מהם הקריטריונים שמגדירים בית "ירוק": תכנון נכון של מפנה הבניין לניצול מירבי של חום השמש בעונה הקרה והצללה בעונה החמה, בידוד תרמי של מעטפת הבניין, שימוש בחומרי בנייה וריהוט אשר אינם פולטים תרכובות אורגניות נדיפות, התקנת אביזרים לחסכון במים, שימוש בחומרים ממוחזרים, וכמובן, התקנת מערכות יעילות לחימום וקירור המבנה.

בארה"ב כבר קיים תקן - Leadership in Energy and Environmental Design (LEED שפותח ע"י קואליציה של אנשי תעשיית הבנייה בארה"ב. קבלת דרוג הפלטינה או הזהב מאותה קואליציה מהווה אסמכתא שכל קבלן היה גאה לתלות אותה על קיר משרדו.

כן. הבנייה הירוקה כבר מזמן אינה שיגעון של יחידים וכיום היא מהווה 6% מהבנייה שאינה למגורים, בעוד שב-2000 היא עמדה על 1% בלבד. ההשקעות בבניינים אלה עולה על 15 מיליארד דולר ומאז 2002 אישרה המועצה לבנייה ירוקה למעלה מ-550 מבנים העונים על הקריטריונים של בניין "ירוק".

בישראל, הושק לפני מספר חודשים תקן הבנייה הירוקה, ת"י 5281 ע"י מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה. התקן מיועד לשימוש אדריכלים, מתכננים, יזמים וקבלנים.

על-פי דיווח המשרד להגנת הסביבה בישראל, הדוגמאות לבנייה ירוקה בארץ מועטות. אם, לדוגמא, בנין הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אורגון מספק לעצמו שליש מצריכת האנרגיה שלו ומטפל בכל השפכים שהוא מייצר, נשאלת השאלה - מדוע אין יותר מבנים ירוקים בישראל?

אולי, כמו באמריקה, נדרשת התערבות ממשלתית בקידום יישום התקן, לפחות בשלבים הראשונים? הממשלה הפדרלית, כמו גם 15 מדינות ו-46 ערים בארה"ב דורשים שכל בנייה חדשה תעשה עפ"י תקני LEED, מדינות וערים מציעות תמריצים לבניינים ירוקים כדוגמת מסלול אישורי בנייה מקוצר.

אין ספק, כי בנייה ירוקה היא חלופה בה כולם יכולים לצאת נשכרים, הבעיה כרגע נעוצה בחוסר מודעות ובהעדר יכולתו של הלקוח להבין את "סגירת המעגל" הפועלת לטובתו - מחיר המבנה יהיה, אולי, מעט יקר יותר אך החזר השקעה זו יהיה כמעט מיידי.

הכותבת ממוסד שמואל נאמן בטכניון