שימור מתחם התחנה בדרום ת"א יוצא לדרך - ישווק כמתחם בילוי

החברה העירונית עזרה ובצרון תחל בימים הקרובים בביצוע עבודות השימור במתחם "התחנה" בשכונת מנשיה בגבול תל-אביב ויפו. המקום מיועד להיות מתחם הבילוי, התרבות והפנאי החדש של העיר, ומבנים בו ישווקו לצרכים אלה. המתחם משתרע על שטח של 20 דונם, שבו פרוסים 16 מבנים לשימור ולשיקום ו-6 מבנים לשיפוץ, בשטח בנוי הכולל 5,600 מ"ר. המתחם כולל את מבני תחנת הרכבת ואת מכלול המבנים של מפעל חומרי הבנייה ללבני מלט ומרצפות מעוטרות של משפחת וילנד הטמפלרית, שניבנו בתחילת המאה ה-20.

קבלן השימור נבחר במכרז שערכה עזרה ובצרון הוא יוסי פז, קבלן השימור שאחראי בין היתר לשימור של בית ביאליק ובית אפריקה ישראל. השימור בשלב הראשון בפרויקט יכלול את שחזור מבנה תחנת הרכבת ומחסני הסחורות. משך ביצוע השימור מוערך בעשרה חודשים. במקביל לעבודות השימור במתחם ימשיכו להתנהל כסדרן עבודות פיתוח התשתית השונות (חשמל, מים ביוב ועוד) במתחם. היקף עבודות השימור מוערך ב-5 מיליון שקל.

"עבודות השימור מהוות שלב ראשון בשיקום מתחם 'התחנה' בדרך להפכו למתחם בולט בדרום העיר, מתחם שייקח את המבקרים במסע לאחור בזמן. המקום יראה לאחר השימור כפי שהוא נראה לפני יותר ממאה שנה, אך באותו זמן יאוכלס בבתי עסק מודרניים וייחודיים שישתלבו ויתרמו לרוח המקום. אנו בטוחים כי המתחם לאחר שימורו יהפוך למקום המספק למבקרים בו בילוי חוויתי יוצא דופן"; אמר יו"ר עזרה וביצרון, עדי הדר.

קו הרכבת הראשון בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו נבנתה על-ידי העותומאנים בסוף המאה ה-19, וחיבר את יפו לירושלים. המבנה העיקרי של הרכבת באותם ימים היה תחנת הרציף שעמדה בלב שכונת מנשיה שמצפון ליפו. במקרה או שלא, מיקום התחנה ריכז סביבו את שלושת האוכלוסיות הגדולות דאז ביפו: היהודים ישבו מצפון, בשכונת נווה צדק (לימים תל-אביב), הערבים בצד מערב בשכונת מנשיה (אזור כרם התימנים) והמתיישבים הטמפלרים שישבו ביפו.

תחנת הרכבת של מנשיה היתה הראשונה במזרח התיכון. מבנה התחנה במנשיה עומד מוזנח מתחילת שנות ה-60, לאחר שהרכבת מירושלים לתל-אביב נעצרה בתחנת הדר בת"א, ולא המשיכה למנשיה. בעקבות כך הצבא השתלט על המתחם והאזור, והשתמש בו לצרכיו. השתלטות הצבא למעשה הצילה את המבנה, כיוון שהמתחם כולו נסגר בפני אזרחים והקהל הרחב (מעניין לציין מקרה דומה, בו נשתמרה בשלמותה תחנה של רכבת העמק ליד עפולה, הודות להימצאותה בין כותלי כלא שטה).

המבנה עמד נטוש וללא שימוש בחסות הצבא תקופה ארוכה, עד שהגיע למקום באחד מסיוריו ראש העיר תל-אביב, רון חולדאי. חולדאי ביקש את אישור משרד הביטחון וקיבל את האחריות למתחם לידי העירייה, במטרה לפתח את רעיון השימור ופתיחת המקום מחדש.

"הרעיון שעומד מאחורי השימור האורבאני של מתחם התחנה הוא החיבור מחדש של יפו ותל-אביב, חיבור בין נווה צדק המשוחזרת למתחם", אמר אמנון בר אור, אדריכל השימור בפרויקט. "המיזם המתוכנן כעת יהפוך את האזור כולו למשהו אחר לגמרי. מבנה התחנה עצמו הוא המבנה הבולט במתחם, והוא זה שמיועד לשימור מחמיר.

"תיעדתי את המקום ברגע שהמתחם נפתח, והיה בו סוג של קסם... כאילו חזרנו עשרות שנים אחורה, לגלות את המבנים ההיסטוריים הללו בין סבך הצמחייה והעזובה. העמודים שמחזיקים את מבנה התחנה למשל - ההטבעה עליהם מראה שהם יובאו במיוחד מפריז על-ידי השלטון העותומאני, למעשה מאותו מפעל פלדה שהקים את מגדל אייפל. אנחנו אפילו נשמר את גרם המדרגות הלולייני שהיה במתחם, והוביל ללשכתו של מנהל התחנה".