תודה לך, מירי רגב

הגנרלים לדורותיהם מצאו את האשמה העיקרית לכשלי מלחמת לבנון השנייה: דוברת צה"ל. אבל, מירי רגב אפשרה לכולנו לראות את צה"ל כפי שהוא: עירום, עלוב, מעורר רחמים וזעם - ויצרה, בלי להתכוון, חלון הזדמנויות לתיקון בצבא הגדול והמסואב שלנו

הגנרלים לדורותיהם, אלה שעדיין בתפקיד ואלה שבדימוס מצאו, כך נראה, את האשם העיקרי לכשלי המלחמה: דוברת צה"ל מירי רגב.

מתוך כנס האלופים עם הרמטכ"ל, שנערך בסוף השבוע שעבר, יצאו לתקשורת בעיקר דברי הביקורת הקשים על הרמטכ"ל. אבל נשמעו שם גם דיבורים על הצורך לבדוק את מדיניות הצבא כלפי התקשורת, ובאופן יותר ספציפי, מדוע נתנה הדוברת לכתבים גישה כה חופשית אל מוקדי הלחימה?

כדרכם של הגנרלים, כפי שהתגלתה בצורה מוחשית במלחמה, הם גילו גם בעניין זה חשיבה שטחית ומכלילה, המחטיאה את מטרתה. אין כזה יצור שנקרא "תפקוד התקשורת במלחמה". מה שיש זה כמה סוגים של סיקור ודיווח, שאם לא עושים ביניהם הבחנה, אין כל סיכוי להגיע למסקנות נכונות.

יש את הסיקור היומיומי, הדיווח העובדתי. מאז ומתמיד, בכל המלחמות, בכל המדינות החופשיות, היה קו אחד אותו לא עברו: אין מדווחים על תנועות צבא או על פרט שיש בו כדי להועיל לאויב, מן הטעם הפשוט והמובן שדיווחים כאלה מסכנים חיי אדם. את הקו הזה התקשורת חצתה במלחמה, וייתכן שבעניין הזה דוברת צה"ל היתה צריכה להיות יותר תקיפה. אבל לא רק היא, הרי בשביל זה קיימת הצנזורה שבה עשרות עובדים, שעולה המון כסף.

וקיים גם הדיווח התיעודי. כלומר, כתבים מצטרפים לכוחות לוחמים או מסתובבים בשטח, כדי לתעד את המלחמה - לא לצורך דיווח מידי, אלא כדי לפרסם את ממצאיהם לאחר המלחמה. עיקר קצפם של האלופים יוצא על סוג הדיווח הזה. וכל כך למה? - מכיוון שסרטי התעודה והכתבות הללו הציגו את הגנרלים ואת הצבא בכללו, במערומיו הכואבים, המכאיבים, מעוררי הרחמים והזעם.

לולא סוג הדיווח התחקירי, הציבור בישראל היה ממשיך להאמין שיש לנו צבא חזק וחכם, כפי שהאמין בעשורים האחרונים. ואם הציבור היה ממשיך להאמין בזה, אף אחד לא היה נוקף אצבע כדי לשפר ולתקן. גוף גדול ומסואב כמו הצבא לא זז - אלא אם הוא חייב. והוא רואה עצמו חייב - רק אם יש ביקורת ציבורית של ממש. וביקורת ציבורית יכולה להתגבש רק בעקבות מידע.

הלוואי שהמדיניות הזאת של פתיחת הצבא לכתבות עומק ורוחב היתה קיימת בצה"ל במלחמת לבנון הראשונה ואחריה. אולי אז לא היינו מגיעים למחדלים העלובים של מלחמת לבנון השנייה. האם עכשיו, שאנחנו יודעים, המחדלים יתוקנו? האם הציבור לא יניח לצבא עד שיתקן עצמו? קודם כל מגיע למירי רגב תודה, לא ביקורת, על שאפשרה את הבאת המידע לציבור. מה הציבור והצבא יעשו עם המידע הזה, זו כבר שאלה אחרת.