שטרית: "הדבר המרכזי והחמור ביותר בעיניי הוא התמשכות תהליכים משפטיים"

הסחבת לא נגמרת, השופטים רחמנים בני רחמנים, האזרח הפשוט נשכח, אין מספיק בקרה במינוי שופטים, בהוצל"פ לא גובים, אין צדק ויש נפוטיזם. שר המשפטים מאיר שטרית עורך את חשבון הנפש של מערכת המשפט, מצביע על חולייה ומבטיח פתרונות. מונולוג נוקב

יום הכיפורים הממשמש ובא הוא תמיד הזדמנות טובה להתבוננות פנימית וחשבון נפש עבור כל אדם, קל וחומר עבור השלטון. מאיר שטרית התיישב אמנם רק לפני כחודש על כיסא שר המשפטים - ובינתיים גם באופן זמני - אולם הוא מכיר טוב מאוד את המערכת המשפטית ואת החוליים הרעים שלה, משום שזו הקדנציה השנייה שלו במשרד.

בראיון מיוחד ל"גלובס" מצביע שטרית על הכשלים במערכת, שלדבריו נובעים רובם ככולם מרשלנות ממשלות ישראל לדורותיהן ומחשיבה לא כלכלית, ועל הדרכים לתיקונם, תוך שהוא פורש אג'נדה משפטית-חברתית סדורה ומנומקת. ביישום חלקים רבים ממנה, אגב, הוא החל כבר בסיבוב הראשון שלו במשרד.

אבל גם בדרך לפיתרון הבעיות יש מוקשים לא מעטים. שטרית הוא שר המשפטים התשיעי בעשר השנים האחרונות. לא קל לקדם דברים במשרד ממשלתי עם קצב תחלופה שכזה. עם זאת, בשנתיים שהיה בתפקיד (2001-2003) - ובמציאות הפוליטית שלנו מדובר בהישג כשלעצמו - הוא מונה 20 רפורמות שעשה. למרות שמערכות שלטון לא אוהבות רפורמות, במערכת המשפטית אהבו את שטרית. אומרים שהוא בעל יוזמה, יעיל, ביצועיסט, יש לו היגיון בריא וכוח פוליטי להזיז דברים כשצריך.

מוקש נוסף שיצטרך לפרק הוא ציבור עורכי הדין, שהתנגד ויתנגד לרפורמות רבות בהן החל ושהוא מתכוון להאיץ כעת. די אם נזכיר את המשמרת השנייה של השופטים, הליך גישור חובה ומסלול מזורז בהוצאה לפועל בלא מעורבות עורכי דין. אבל נראה שהם האחרונים שיפריעו לשר החדש-ישן ביישום האג'נדה.

קשה שלא לשים לב, שחטא ה"פשענו" המופיע בווידוי הנאמר בתפילת יום הכיפורים, מככב חזק אצל שר השיכון והמשפטים, ולא רק במובן הפשיעה הגוברת. הוא סבור, שהמערכת פושעת כלפי האזרח הקטן בכמה ערוצים. גם מסר לשופטים יש לו: אל תאמצו את בקשת העבריינים: "חטאנו לפניך, רחם עלינו".

צריך לתקן

העומס והיעדר ההרתעה >> "הדבר המרכזי והחמור ביותר בעיניי הוא התמשכות התהליכים המשפטיים. מעבר לזמן הרב שאזרח ממתין לפסק דין, נוצר מצב שלוקח שנים מיום שאדם מבצע עבירה ועד שהוא נענש חולפות חמש שנים. בינתיים, העבריין כבר נהיה אדם אחר. לעיתים אתה רואה שהוא חזר בתשובה, יש לו ילדים. וכידוע, שופטי ישראל הם רחמנים בני רחמנים, אז גם לא מכים בברזל בעודו חם, הם לא מרתיעים. הם לא משתמשים במגוון האפשרויות שיש לשופט להעניש ובוחרים ברף הנמוך במקום בגבוה.

"לא הגיוני שאנשים שרצחו יושבים במעצר לפני משפט 9 חודשים ויותר, עוד לפני שמתחיל המשפט שלהם והם יושבים שנים, עד שבסוף הם יכולים לצאת זכאים. עומס בלתי אפשרי קיים גם בפרקליטויות. אתה נכנס לכל פרקליטות בארץ ואתה רואה ערימות של אלפי תיקים על המדפים, ואני לא מגזים. כשלפרקליט יש מאות תיקים, מתי הוא יכול לטפל בהם?".

בנייה בלתי חוקית >> "אני קורא בעיתונים על התופעה של הריסת אולמות לא חוקיים, אבל אלה תופעות ישנות שלא נולדו לפני יום או יומיים. ישנם המרכזים המסחריים הגדולים באזור הרצליה - געש ורשפון, הרי שניהם נבנו בשימוש חורג על קרקע חקלאית. לדעתי, אחד מהם כבר קיבל במשך השנים היתר, כי הלחצים עובדים. האם כל הוועדות שאישרו את זה בשימוש חורג, לא ידעו שבונים שם מרכז מסחרי? מה חשבו שבונים שם, מחסנים חקלאיים? וכל אלה שאישרו את האולמות הבלתי חוקיים - ראשי הוועדות לתכנון ובנייה, לא ידעו שבונים שם אולמות? מה חשבו שבונים, לול תרנגולות?

"אם היו מעמידים לדין את מי שנתן היתר להקים אולם בשימוש חריג כזה, תוך ידיעה שזה לא מחסן חקלאי, אז העבירות היו נעצרות מתחילתן, ואז הנזק לעבריין קטן יותר והוא גם יודע שהפשע לא משתלם.

החוק לא נאכף >> "שר המשפטים הוא שר לאכיפת חוק, אבל אנחנו פשוט מדינה שלא אוכפת חוק. אין הרתעה בשום תחום. האשמה אינה רק בגוף אחד; כל השרשרת שמטפלת באכיפת החוק בישראל, לוקה בעומס עצום ובטיפול מאוד איטי ומתמשך. ההשלכה היא חוסר יכולת לאכוף חוק בישראל".

אין גבייה בהוצל"פ >> "מערכת ההוצאה לפועל היא אחת השערוריות הגדולות ביותר במדינה. יש לכאורה חוב מצטבר של 1.3 טריליון שקל, אבל חלק גדול מהכסף הזה הוא בלוף, אוויר. אלה ריביות מטורפות שצומחות אוטומטית ובתי המשפט נותנים להן אישורים. מצד אחד, יש גן עדן לחייבים, שבו הם מצפצפים על הזוכים ולא משלמים להם את הכסף. ומצד שני, יש התעללות במסכנים שאינם יכולים להגן על עצמם ובאמת אין להם כסף לשלם".

שכחו את האזרח הפשוט >> "יותר חמור מאלה, הוא נושא ההגנה על האזרח הפשוט. יש המון חוקים בארץ שמגנים על זכויות העבריינים. אני רוצה לדאוג לרוב הדומם שאיש לא דואג לו, זה תפקידה של מערכת המשפט. האיש הפשוט שהולך לעבודה כל בוקר, משלם מיסים, עושה מילואים ורוצה לחזור הביתה בשלום. הוא לא רוצה שיתקפו את הילדים שלו, שיפרצו למכונית שלו. על אנשים כאלה אני רוצה להגן, ולתת תשובה שלא כדאי להיות עבריין. נוצר מצב אבסורדי שבמקום שהעבריינים יישבו מאחורי סורג ובריח, הכל הפוך. אנשים יושבים בבית מסוגרים מאחורי סורג ודלתות רב בריח ואזעקות, בעוד העבריינים מסתובבים חופשי".

הגישור לא מתרומם >> "אלטרנטיבת הגישור צוברת תאוצה בעולם, אבל בארץ מרכזי הגישור עושים כסף בעיקר מקורסי גישור. עורכי הדין דוחפים אנשים להתדיין, כי הם לא מרוויחים כסף מגישור, זה גוזל להם כביכול את הפרנסה".

הפרו-בונו לא מתרומם >> "הייתי רוצה שעורכי הדין יפעילו את הפרו-בונו (סיוע משפטי בהתנדבות) הרבה יותר חזק. כל קהל עורכי הדין צריך לקחת על עצמו בהתנדבות לייצג 100 קליינטים נזקקים, שאין מי שייצג אותם, ושייתנו להם את השירות הטוב ביותר. בארה"ב זה מקובל. אני יודע שהלשכה דוחפת את זה, אבל אני לא רואה את זה עובד בגדול".

יש משפט, אין צדק >> "בהרבה מדינות בעולם וגם בישראל, אומרים שמשפט עושה דין ולא עושה צדק. זה ברור שאם אתה בא עם עו"ד טוב, הסיכויים שלך יותר טובים מאשר אם תבוא עם עו"ד רע. אם אתה בא עם עו"ד יותר חזק, מוכן ויודע, סיכוייך יותר טובים. אבל ברור שאין לשופט אלא מה שרואות עיניו והוא מנסה לתת צדק למי שנראה לו".

הכל בגי"ץ >> "תפיסת העולם של השופט ברק היתה ש"הכל שפיט". עם חילופי המשמרות, כדאי שמי שנכנס לתפקיד יבדוק את הנושא. לפי המלצת ועדת אור, העליון אמור להיות רק בג"ץ כמעט, ושאר התיקים יעברו למטה. הבעיה כיום היא שהעליון נותן זכות עמידה בלתי מוגבלת לכל אחד, ולדעתי צריך לבדוק את זה".

בקרה במינוי שופטים >> "אני בעד מבחני אישיות פסיכולוגיים למועמדים לשפיטה. היכולת של ועדת המשנה, שמראיינת את המועמדים, לעמוד על המזג השיפוטי שלהם, חלשה מאוד בעיניי. גם היום יש תהליך סינון - קורס הערכה לשופטים, אבל עדיין חסרה לי חוליה של הבדיקות האישיות ואני אחדש זאת. תמיד הסתייגתי, עם זאת, ממשוב השופטים, כי לא חשבתי שזה נכון. עורכי דין היו עושים קמפיין נגד מישהו, ומארגנים את כל המשרד שלהם נגד שופט מסויים".

נפוטיזם >> "בעבר הפסקתי לחלוטין את התופעה שילדי שופטי העליון מתמחים אחד אצל השני. גם לא נתתי למנות קרובי משפחה בתוך המערכת. אחד המקרים שפורסמו היה של אילונה אריאלי, בתו של השופט מיכה לינדנשטראוס, שאחרי בחירתה לרשמת לא איפשרתי לה להתמנות לשופטת, עד שאביה לא יפרוש. לצערי, עם המקרים שכבר קיימים במערכת אין מה לעשות. אפשר לראות בחברת חשמל, רשות שדות התעופה, מה קורה שם עם קרובי המשפחה, אי-אפשר היום להזיז את האנשים הללו".

כך נתקן

שיטת המקל והגזר >> "המערכת כמעט לא מגנה על האזרחים. צריך ליצור מצב שיש מצד אחד גזר ומצד שני מקל גדול מאוד. הגזר הוא חינוך, הסברה, תמיכה ועידוד ללכת בדרך החוק, לא להשתמש באלימות. אבל הגזר לא שווה כלום אם בצד השני של הכביש אין מקל גדול מאוד, שמי שעובר את הכביש נגד החוק מקבל נבוט על הראש. הנבוט הזה היום לא קיים, הוא עשוי מצמר גפן ורחוק מאוד מלהגיע לראש. לכן, הפשיעה לפעמים משתלמת".

הכפלת מספר השופטים >> "התחלתי בזמנו במהלך של הכפלת מספר השופטים של משמרת שנייה בבתי המשפט. זה עובד נהדר. אבל מאז שעזבתי, עברו ארבע שנים ולא נוסף אף שופט במשמרת שנייה. להוסיף שופט למערכת עולה עשרות מיליוני שקלים, כי צריך לבנות לו אולם, לתת לו עוזרים וכו'. אם אשתמש באותו אולם שתי משמרות, עלות השופט יורדת למיליון שקל בשנה, כולל עלות שכרו והעוזרים הנלווים. אז למה אנחנו לא מתנהלים בצורה כלכלית?

"ההתנגדות של עורכי הדין בנושאים השונים לא מרתיעה אותי, כבר היינו בסרט הזה. אני ארחיב את המשמרת השנייה, ואם צריך אעשה גם משמרת שלישית. התפקיד שלי לשרת את האזרח ולא לשרת את עורכי הדין, לא את מערכת המשפט ולא את בתי המשפט. אם אנו רוצים ליצור אכיפת חוק ולהאיץ הליכים כדי למנוע סחבת, זו הדרך. מי שלא רוצה לעבוד משמרת שנייה, שלא יעבוד, אני לא מכריח אף אחד.

"הכפלת מספר השופטים היא הדבר הכלכלי ביותר שהמדינה יכולה לעשות, כי היא תכניס למערכת הרבה יותר כסף ממה שהיא עולה (השופט מטיל קנסות ומעניש אנשים שרימו במיסים וכו'), ושנית - ולא פחות חשוב, זה יוצר אכיפת חוק ומקל גדול והרתעה שלא כדאי להיות עבריין. ככל שההרתעה תהיה חריפה ואמיצה יותר, העבריינות תרד. חינוך לא שווה כלום בלי הרתעה".

הבניית שיקול הדעת בענישה >> "עוד בקדנציה הקודמת התחלתי במהלך של הבניית שיקול הדעת השיפוטי, כדי ליצור מצב שתהיה לשופט הנחיה כיצד לקבוע עונש, שתעלה בקנה אחד עם תפיסת העולם, שאנו רוצים להחמיר בנושאים מסוימים ולהקל באחרים".

שינוי מבני בפרקליטות >> "גם זה מהלך שהתחלתי בסיבוב הקודם. קבעתי למשל, שפרקליט מחוז יכהן רק 8 שנים, כדי להצעיר את המערכת ולדחוף אנשים לגדול. התחלנו במהלך גדול של מיחשוב הפרקליטות. אני רוצה להגיע למצב שבו פרקליט במחוז באר-שבע יוכל להסתכל במחשב בתיק שהכינה פרקליטות חיפה בנסיבות דומות ויקבל את כל החומר מוכן. זה חוסך הרבה מאוד עבודה, ובקייסים הפליליים יש אלפי תיקים שחוזרים על עצמם.

"מעבר לזה, שכנעתי את האוצר בתקציב 2007 להגדיל את מספר תקני הפרקליטות. בכוונתי גם להכניס עוזר מינהלי לכל פרקליט מחוז, כי את הפרקליטות צריך גם לנהל, אבל פרקליטי המחוז נשאבים לתחום המקצועי. זה יתרום גם ליכולת שלי כשר וליכולת של פרקליט המדינה והיועמ"ש לעקוב אחרי העבודה בכל מחוז, כדי לדעת מתי כל תיק הלך, לאן הלך, מה טופל ומה לא, בדיוק כמו שעשינו אצל השופטים.

"היום אני יכול לראות על המחשב שלי אצל כל שופט, בכמה תיקים שלו נגמר הדיון ועוד לא ניתן פסק דין, בכמה תיקים עברו 6 חודשים מהדיון האחרון ולא קרה כלום, אני גם יכול לקבל דו"ח על כל בית משפט. נזרז פרקליטים ושופטים שלא יעמדו בקצב, ואם זה לא יעזור - נטיל סנקציות".

גישור חובה >> "אני רוצה לא רק את הפיילוט של גישור חובה בהליכים אזרחיים, אלא ללכת רחוק יותר: לקחת 100 אלף תיקים, ולחלק אותם בקרב 100 מרכזי גישור, כך שכל מרכז יקבל אלף תיקים. המדינה תממן את הגישור ואז זה כדאי לצדדים, כי אם ההליך לא יצליח, הם לא מפסידים כסף, אלא מקסימום חוזרים לבית המשפט.

"בכוונתי לומר לכל מרכז גישור, שאם יצליח לגשר ביותר מ-50% מהתיקים שקיבל, הוא יקבל כוכבית של מרכז גישור מצויין ובשנה הבאה יקבל 2,000 או 3,000 תיקים. נגיד שמחצית מהתיקים 'יתגשרו', אז זה מוכיח לציבור שזה אפשרי וזה גם יותר טוב ממשפט, כי שני הצדדים יוצאים בהסכמה. עכשיו צריך לזכור שהגישור זול יותר, אסיים תיקים בעשירית מהמחיר שהם עולים למערכת המשפט וכך אוריד את העומס ואפנה זמן שיפוטי לתיקים שאי-אפשר לגשר בהם".

רפורמה בהוצאה לפועל >> "החוק שיצא עכשיו (תזכיר החוק כבר פורסם - נ.ש.) ייעל את הגבייה ויפסיק ההתעללות בחסרי הכל. למשל, נרחיב את סמכויות ההוצל"פ. היא תוכל להתחבר לכל מאגרי המידע על החייב: לבזק, לחברות התקשורת, לחברת החשמל, למשרד הרישוי, למערכת המיסוי והרכוש. מי שמשלם מדי חודש חשבון טלפון של אלף שקל, לא יוכל לומר שאין לו כסף לשלם חוב. לא יתעסקו בצ'קים של עד 500 שקל. יהיה מסלול מהיר לצ'קים של עד 50 אלף שקל, בלי עורכי דין".

הדחת דיינים סוררים >> "זה טוב מאוד שבתי הדין הרבניים נכנסו תחת כנפי משרד המשפטים. נעשה שם סדר, כך שיחולו עליהם נהלים באותה רמה וסטנדרט שבתי המשפט הרגילים מנוהלים. בתקציב 2007 סיכמתי עם האוצר על תוספת חד-פעמית של 5 מיליון שקל כדי למחשב את מערכת בתי הדין ו-8 מיליון שקל בשנה כדי להרים את המערכת ולתחזק אותה באותה רמה של בתי המשפט. כך אוכל לעמוד מקרוב על עבודתם ולראות שיש אותה משמעת של עבודה ולנקוט אמצעים נגד מי שלא יעמוד בזה. בוועדה למינוי דיינים הקרובה, אציע להדיח את הדיינים שלא עמדו בהתחייבות עליה חתמו".

פורום אכיפת החוק >> "הקמתי עכשיו את פורום אכיפת החוק, הכולל את שר המשפטים, השר לביטחון פנים, ראש אגף החקירות במשטרה, המפכ"ל, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, כדי לשלב ידיים ולפעול יחד ליצור אכיפת חוק יותר טובה. הישיבה הראשונה תתקיים אחרי החגים ולאחריה ניפגש פעם בחודש. יש לתיאום חשיבות עצומה, בהחלפת אינפורמציות, שיתוף פעולה וכו'. אני הקמתי בזמנו את היחידה לאכיפת דיני מקרקעין, שהורסת עכשיו את גני האירועים, כשר אוצר הקמתי את היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית".

הרתעה >> "התייעלות המערכת תביא לאכיפת חוק והרתעה. למה משפט בעבירות תכנון ובנייה נמשך יותר מחמש דקות? או שיש לו רישיון או שאין לו. הטיפול כעת בגני האירועים למשל, הוא מאוד מרתיע ואנשים מבינים שנגמרו המשחקים.

"צריך להאיץ את כל המהלכים הקשורים באכיפת החוק למקסימום האפשרי. למדינה שווה להשקיע כל סכום הדרוש להאצת מהלכים אלה, וליצור אכיפת חוק דרסטית. למעט מינוי השופטים, כל התהליכים כבר בשלבי הנעה. אני לא מתייעץ עם רמון, כי הוא כבר לא שר משפטים. הוא עסוק בענייניו ואני בענייניי. יש לנו אותו אינטרס ביחס למערכת המשפט, אנחנו לא משני צידי המתרס, ולכן אין סיבה שלא לקדם את הנושאים. רק בנושא מינוי השופטים אמרתי שלא אמנה בינתיים, משום שאיני רוצה להיראות כמי שמבצע מחטף".