אם אלכסנדר פעל מתוך "עצימת עיניים" - הוא צפוי לעונש של 20 שנות מאסר

שלושת בכירי קומברס לשעבר: היו"ר והמנכ"ל קובי אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים, דיוויד קריינברג, היועץ המשפטי, וויליאם סורין - נאשמים ששינו את מועד הענקת האופציה לאחור (backdating), שינוי את תנאי האופציות כך שיהיו ניתנות למימוש מיידי תוך ביטול תקופה ההבשלה (vesting) של 4 שנים, והכניסו שמות פיקטיביים של "עובדים" שזכאים כביכול לאופציות. אחר כך העבירו את האופציות לחשבון הסוואה שממנו נלקחו או ניתנו, לפי שיקול דעתו של אלכסנדר.

בכך, נטען בכתב האישום רימו השלושה את הדירקטוריון, ובעיקר את ועדת הדירקטוריון (האחראית לאישור חלוקת האופציות). העבירות המיוחסות להם דומות לרישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת דבר במרמה שבחוק הישראלי. בנוסף, הם נאשמים בשורה של עבירות תרמית, בכך שיצרו מצג שווא במטרה להטעות משקיע סביר.

אם יוכח שעשו כן, לפחות מתוך עצימת עיניים, הם חשופים לעונש של חמש שנות מאסר בגין כל עבירה. חוק סרבנס אוקסלי, שנחקק באחרונה, מחייב את המנכ"ל ומנהל הכספים להצהיר שהדו"חות נכונים, ואם מסרו במודע הצהרה שקרית, הם חשופים לעונש של 20 שנות מאסר. העונש המקסימלי על העבירות שביצע אלכסנדר, כולל תרגיל ההיעלמות וניסיון העלמת הכספים, הוא 25 שנות מאסר. גורמים משפטיים טענו כי הקטגורים יוכלו לטעון כי בריחתו של אלכסנדר היא כמו הודאה באשמה ועל כן חייב העונש להיות מקסימלי.

פרקליטו האמריקני של קובי אלכסנדר, רוברט מורבילו, טען בעבר שלדעתו הטיפול בפרשה היה צריך להיעשות במישור האזרחי הרגולטורי ולא במישור הפלילי. פרופ' זוהר גושן, מומחה לדיני ני"ע מהקריה האקדמית קריית אונו, אמר כי "אם הדברים נעשו ברשלנות או מאי-ידיעה של הפרטים, רשות ני"ע אכן תטפל בכך בדרך כלל במישור האזרחי, אך כאן נטען שהם פעלו במכוון".

ואולם, הוא מוסיף, "גם כשיש כוונה, אם הנזק אינו חמור והצדדים תיקנו אותו באופן עצמאי ופעלו למנוע את התרחשותו בעתיד, הרשות מסתפקת לעתים בקנסות ובטיפול במישור האזרחי".