ניר ברונשטיין, 36, מכהן מזה ארבע שנים כמנכ"ל פועלים שוקי הון, אחד מבנקי ההשקעות המובילים בישראל הנמצא בבעלות בנק הפועלים. טרם הצטרפותו לפועלים שוקי הון, היה ברונשטיין שותף בבית ההשקעות תמיר-פישמן במשך שש שנים. ברונשטיין נולד ברמת-גן ובצעירותו עבר להתגורר לתקופה קצרה עם משפחתו בארה"ב, במסגרת שליחות של אביו. עם תום השליחות חזרה המשפחה לארץ והתגוררה בהרצליה, אך מספר שנים אחר כך חזרה שוב לארה"ב. ברונשטיין, שהיה אז טרם גיוס, נשאר בארץ. לפני כשבועיים הוא עבר לביתו החדש ברמת-השרון ("אני עדיין לא זוכר את הכתובת"). בצבא שירת ברונשטיין כקצין בגולני ולקראת סוף השירות הדריך חיילים לקצונה. לפני כשנה השלים תוכנית לימודים בת שישה שבועות ב-London Business School במסגרת של Senior Executive Program. הוא נשוי מזה שבע שנים לדלית, שעובדת בבנק הבינלאומי, ולשניים שתי בנות: טל, בת 6, ונועם, בת 3.
* ניר ברונשטיין, מתי לראשונה עשית היכרות עם העולם של שוק ההון?
"בגיל מאוד צעיר, עוד כשהייתי ילד. בגיל בר המצווה, לאחר תום החגיגות, ההורים שלי אמרו לי שאביא להם את הכסף שקיבלתי כדי שהם ישמרו לי עליו. אני החלטתי שאני רוצה לדאוג לכסף שלי בעצמי, והם החליטו להקשיב לי ובאחד הימים אמא שלי לקחה אותי איתה לסניף הבנק שלנו, על-מנת שיועץ ההשקעות יסביר לי מה כדאי לי לעשות עם הכסף".
* כבר בגיל 13? זה לא היה מוקדם מדי?
"לא עבורי. ראשית, יש ילדים שבגיל 13 נוהגים בצורה בוגרת לגילם. שנית, ילד תמיד יודע מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול. לרוב, לפחות בתקופה שלי, זה היה שוטר, כבאי וכדומה. אני ידעתי כבר אז שאני רוצה לעסוק בתחום שקשור לעשיית כסף".
* אם כך, מה ייעץ לך אותו יועץ השקעות בגיל 13?
"הוא המליץ לי להשקיע בקרן נאמנות, והתחיל להסביר לי מה זה קרן נאמנות. הפירוש שאני נתתי לקרן נאמנות היה חברה שקונה ומוכרת מניות, כמו חברה שקונה ומוכרת מוצרים בסופרמרקט. לכן, הגעתי למסקנה שאני לא צריך שמישהו אחר יקנה וימכור עבורי מניות, והחלטתי להשקיע לבד במניית בזק. רכשתי מניות של בזק תמורת 2,700 שקל והיה לי מזל של מתחילים, כי תוך שלושה שבועות הרווחתי כ-15% ומכרתי את המניות תמורת 3,100 שקל".
* איך ההורים הגיבו?
(צוחק) "כשמכרתי את המניות אמרתי לאבא שלי: 'אני לא מבין בשביל מה אתה עובד', כי הרווחתי סכום נאה תוך זמן קצר יחסית. בתגובה, אבא שלי אמר לי משפט שליווה אותי הרבה שנים אחר-כך - 'אני מקווה שבפעם הבאה שתשקיע בבורסה, תפסיד'. נורא כעסתי עליו כשהוא אמר לי את זה".
* וזה אכן קרה? יצא לך להפסיד?
"כן, ואז הבנתי עד כמה הוא צדק. שנים אחרי, כאשר ניהלתי תיקי לקוחות, אותו משפט עזר לי לאזן את הניגוד שבין הרצון למקסם את הרווח עבור הלקוח, לבין הרצון להימנע מסיכונים שעלולים להוביל להפסדים".
* מתי החלטת להפוך את האהבה לשוק ההון לקריירה?
"מיד אחרי הצבא הקמתי חברה לניהול תיקים. למען האמת, אז עוד לא הגדרתי אותה כחברה לניהול תיקים, כי התחלתי באופן ספונטני לייעץ לחברים ואנשים קרובים במה כדאי להם להשקיע ומה כדאי להם לעשות עם הכסף. החברה שהקמתי נקראה K.B.M - K היה קלה, B היה ברונשטיין ו-M היה מוריץ-טוכלר. בתחילת הדרך עבדתי עם מוריץ-טוכלר, שלבסוף לא נכנסו כשותפים לחברה שהקמתי אך תרומתם לשם של החברה נותרה בעינה. בהמשך, הכרתי את שני השותפים בסוכנות הביטוח קלה - עקיבא קליינמן וצביקה קלי, ומכאן הגיעה האות K. קליינמן וקלי, שהיו בהתחלה לקוחות שלי, לימדו אותי מהו תהליך של מכירה, עד שלבסוף החלטנו להפוך לשותפים. לאחר מספר שנים החברה נמכרה לתמיר-פישמן, וכתוצאה מהמכירה אני הצטרפתי לתמיר-פישמן בתור מנהל הפעילות של ניהול תיקים וניהול השקעות".
* אפשר לשאול באיזה סכום מכרתם את החברה?
(צוחק) "משהו כמו גרוש וחצי. אני לא ראיתי מזה הרבה כסף. בכל אופן, בתמיר-פישמן הפכתי לשותף במשך שש שנים, עד אשר קיבלתי את ההצעה להצטרף לפועלים שוקי הון".
* אתה משלים היום ארבע שנים בתפקיד. אילו מהמטרות שהצבת לעצמך בתחילת הדרך הושלמו, ואילו לא?
"ראשית, כאשר גויסתי על-ידי בנק הפועלים לעמוד בראש פועלים שוקי הון, לא מדובר היה בדבר טריוויאלי. הייתי בחור צעיר שנבחר על-מנת לעשות שינוי במקום. במהלך 15 השנים האחרונות חווה הבנק עליות וירידות, וכאשר אני הצטרפתי אליו הוא לא היה בשיא זוהרו. בתור התחלה, החלטתי לשנות את התוכן והעטיפה של פועלים שוקי הון, ולשנות אותו מנותן שירות חד-ממדי לרב-ממדי, דהיינו Full Service Investments Bank.
"כמו-כן, החלטתי לנצל את היתרון שבמותג 'בנק הפועלים' על-מנת למנף אותו עבור בנק ההשקעות. בראייה של ארבע שנים אחורה, אני חושב שהצלחתי להחזיר את פועלים שוקי הון למקום בו הוא היה טרם המשברים שפקדו אותו. כך למשל, השותפויות השונות עם בנקים זרים לא היו עבורנו Nice to have אלא Must have. כמו-כן, פעילות הפרייבט אקוויטי, פעילות המותאמת לדרישות הספציפיות של הלקוח, היא פעילות שאני מאוד מאמין בה".
* מה הנחה אותך בבחירת השותפים לפעילויות השונות של הבנק?
"מאז ומתמיד האמנתי כי בעת בחירה של שותפים, מומלץ לבחור באנשים שמשלימים אותך ולאו דווקא דומים לך. לאנשים יש נטייה, לטוב או לרוע, לבחור כשותפים רק אנשים שדומים להם. אני מאמין כי בחירה בשותף שמשלים אותך, אם בתכונות האופי שלו ואם בידע המקצועי שלו, מתבררת בטווח הארוך כיעילה יותר".
* היית בסך-הכול בן 32 כאשר מונית לתפקיד המנכ"ל. לא חששת להיכשל?
"בכל בוקר שאני קם אני פוחד להיכשל, ולכן התשובה היא 'כן'. עם זאת, הסוד הוא לדעת כיצד להתגבר על הפחד, כי אם לא מנסים אז גם לא טועים. האמת, אני יכול לכתוב מילון שלם שיהיה מורכב מכל מיני סיסמאות של ניהול, ושלבטח אף אחת מהן לא תהיה סיסמה מקורית שלי, אבל לפחות 15-20 מהן הן סיסמאות שאימצתי. כבר בתחילת הדרך היה לי ברור מה הוא החזון שלי עבור פועלים שוקי הון, וידעתי שאסור לי לטעות כי כל טעות עלולה הייתה לפגוע במוניטין של בנק הפועלים. לשמחתי זה לא קרה".
* עד כמה אתה מחובר ביום-יום למסחר בבורסות העולם?
"עד לפני מספר שנים הייתי מחובר כל היום וכל הלילה. הייתי מגיע הביתה בתשע-עשר בלילה, עוקב אחרי סגירת המסחר בארה"ב, עובר לבורסות במזרח-הרחוק ומגיע בבוקר למשרד על-מנת לבדוק כיצד נסגר המסחר בהן, וכיצד מתחיל המסחר בתל-אביב. היום המצב שונה. ההתמכרות למסכי הבורסה התאימה לגיל מסוים ולתקופה מסוימת, והיום אני פחות מחובר למסכים. אני עדיין אוהב את זה (ברונשטיין מצביע על מסוף המחשב המצוי במשרדו), ואם זה לא לידי אני מרגיש שמשהו חסר לי, אבל אני לא חייב את זה. היום זה פשוט יותר עבודה מצורך".
* תפקיד של מנכ"ל היה לפסגת שאיפותיך?
"כן, עדיין כן".
* אם כך, היכן אתה רואה עצמך בעוד 10 שנים?
"החיים לימדו אותי, במיוחד החיים בישראל, שלא ניתן לתכנן אותם עשר שנים מראש. אם הייתי חי היום בארה"ב אולי הייתי יכול לפרוש בפניך תוכנית לעשר השנים הבאות, ואני אסביר לך מדוע. לפני מספר שנים, באחת הנסיעות העסקיות הראשונות שלי לארה"ב, הגעתי למלון וניסיתי לישון ולהיפטר מג'ט-לג רציני. לא הצלחתי להירדם אז החלטתי להדליק את הטלוויזיה, והתחלתי לצפות בערוץ CNBC. באותה השעה שידרו בערוץ תוכנית על ניהול כספים, שבסופה אפשרו לצופים מכל רחבי ארה"ב להתקשר לאולפן, לשאול שאלות ולקבל תשובות.
"אחת הצופות שהתקשרה ציינה שזה עתה נולדה לה נכדה, והיא רוצה לבנות עבורה תוכנית חיסכון לקולג'. היא ביקשה לדעת האם רכישה של 100 מניות IBM תיצור עבורה רווח, שבתום 18 השנים ישמש את הנכדה ללימודיה האקדמיים. אני הקשבתי לשיחה ונדהמתי. חשבתי לעצמי 'על מה היא מדברת? הנכדה עוד לא בת שנה והיא כבר חושבת 18 שנה קדימה?'.
"הדוגמה הזו רק ממחישה כי בארה"ב קיים חינוך בסיסי לשוק ההון. אנשים בארה"ב נוהגים לתת מניות כמתנה לחברים וקרובים, ומתחילים לבנות לעצמם תוכניות פנסיה כבר מגיל צעיר. בישראל, כאשר כל שנתיים מתחלפת ממשלה ובכל כמה שנים יש מלחמה אזורית, אי-אפשר לתכנן לטווח הארוך. עם זאת, אני אישית תמיד בניתי לעצמי תוכניות עסקיות, אבל לא של 10-15 שנים.
"היום אני אוהב להיות מנכ"ל, ויכול להיות שבעתיד ארצה להיות מנכ"ל של פעילות רחבה יותר משל פועלים שוקי הון. אני מאוד מאמין במילה 'ניהול'. ניהול זו פונקציה דינמית שמתפתחת עם הזמן".
* אתה רואה עצמך פונה שוב לדרך עצמאית ומקים שוב עסק משלך?
"ראשית, Never say never. שנית, בהחלט יכול להיות. כיום טוב לי איפה שאני נמצא, וכל עוד טוב לי אני לא בוחן אפשרויות אחרות".
* קיבלת לידיך את פועלים שוקי הון על-מנת לבצע בו Turn aroun שהושלם, כדבריך, בהצלחה. היום עומד הבנק בפני שלב חדש בהתפתחות שלו. כיצד צפוי להשתנות הניהול שלו?
"אני חובב מכוניות ולכן קל לי לענות על השאלה הזו באמצעות דוגמה מעולם הרכב. מנקודת מבטי, בשנה הראשונה ניקינו את האוטו רק מבחוץ כדי שלא יגידו 'מה זה הטרנטה הזה?'. בשנה השנייה והשלישית רק מילאנו דלק והחלפנו צמיגים, וגם הנענו קצת, אך לא זזנו. עכשיו, עם תום השנה הרביעית, אנו כבר נוהגים. היום אנו יודעים מי נוהג ומה עושים כשיש תקלה וצריך לפנות למוסך.
"עכשיו, כפי שאמרת, מגיע שלב חדש, ולי חשוב להוכיח גם לעצמי וגם לבעלי המניות כי אני מסוגל לקחת את הבנק לשלב הבא. השלב הבא דורש סט של כישורים, ואני מקווה שאני לא מאלה שיודעים לעשות רק Turn around. למעשה, חלק מצוות העובדים בבנק הבין כי הוא לא מתאים לשלב הבא והחליט לעזוב, וייתכן שזה יקרה לעוד אנשים במהלך הזמן. גם אני וגם יתר עובדי הבנק צריכים כעת להחליף את ה-Hard Disc, ואני מקווה שאוכל לעשות זאת".
* דיברת על עובדים שעזבו. יצא לך במהלך השנים לפטר אנשים?
"כן, לצערי הרב, וזה לא היה קל. במיוחד כאשר הפיטורים נעשו על רקע אישי - דהיינו, עובד שלא מילא את תפקידו נאמנה - ולא מתוך רצון לקצץ בעלויות. אגב, אחת השאלות המרכזיות שאני מציג למרואיינים שבאים אליי לראיונות עבודה היא, האם הם אי פעם פיטרו עובדים, ואם כן - מתי ומדוע".
* ציינת שאתה חובב מכוניות. במה זה בא לידי ביטוי?
"אני חובב ספורט מוטורי מזה שנים. אני אוהב לצפות במרוצי מכוניות ואף לקחת חלק בהם, למרות שבישראל מדובר בספורט שהוא עדיין לא חוקי. כך למשל, הייתי בין האנשים שהגישו בקשה לבג"צ שתמכה במתן תוקף חוקי לספורט המוטורי".
* חשבת לפתח קריירה שנייה בתחום?
(צוחק) "לא, זה פשוט תחביב שעוזר לי לשמור על השפיות".
* מה השגיאה הכי גדולה שלך?
"באופן כללי, לא להקשיב לתחושות הבטן זה עבורי שגיאה".
* זה קרה לך פעם?
"זה קרה בעיקר כאשר הרגשתי שאני צריך לפטר מישהו. הלב אמר לי לא והבטן אמרה כן, וכך הנושא נגרר ונהפך לא נעים. יותר מזה, אני מאמין בקבלת החלטות מהירות. בכל פעם שהתעכבתי בין קבלת ההחלטה לבין ביצועה, התהליך הסתיים על הצד השלילי שלו. גם למנהלים שלי אני ממליץ לקבל החלטות מהירות, ואני מעדיף שיקבלו החלטה לא נכונה מאשר יתמהמהו ויותירו את הנושא באזור הדמדומים".
* מה משעמם אותך?
"קו שטוח. את זוכרת את הסרט 'קו הדממה' עם ג'וליה רוברטס? עלילת הסרט סיפרה על קבוצה של סטודנטים שניסתה ליצור חוויה שלאחר המוות. אותו קו שטוח שהופיע על המכשיר שבדק את דופק הלב אצל אותם סטודנטים, מסמל עבורי שעמום. אני חייב להיות או במקום שהוא מפורק לחלוטין או במקום שלא מפסיק לצמוח. אני לא אוהב סטגנציה, או במילים אחרות שעמום משעמם אותי. זה מפחיד אותי, אפילו תוך כדי נהיגה. אם למשל אני נתקע בפקק, אני מעדיף לעשות עיקוף דרך מטולה, העיקר לא לעמוד בפקק".
* ואם הזכרת סרטים, ראית סרט טוב לאחרונה?
"לצערי הרב, רק במהלך טיסות יוצא לי לראות סרטים וגם זה בקושי. כנ"ל לגבי ספרים".
על קיר משרדו של ברונשטיין תלויה מתנה (סדרת תמונות ממוסגרת) שהעניק לו אהוד בן-שך, יו"ר קבוצת פטרולגז, עם חזרתם של השניים מרוד-שואו שערכו בברזיל עבור קרן ההשקעות בנדל"ן שהקימו.
* זו הייתה הפעם הראשונה שלך בדרום-אמריקה?
"פחות או יותר. יצא לי לא מעט פעמים להיות במדינות בחו"ל מבלי לחוש אותן. כך למשל, הייתי יום אחד בקוסטה-ריקה, אבל אין לי מושג איך היא נראית כי כל הזמן שביליתי שם הוקדש לעבודה".
* להיכן אתה חולם לנסוע?
"לאוסטרליה וניו-זילנד. מעולם לא הייתי שם וזה חלום חיי לנסוע לשם לטיול ארוך".
"כל מי שיש ביכולתו לתת צריך לעשות כן"
התרומה עבור הקהילה מהווה עבור ברונשטיין חלק בלתי נפרד מהחיים, בין היתר על רקע היותו אב לטל המתמודדת עם קשיים מיוחדים. "לנושא של תרומה לקהילה יש עבורי חשיבות מאוד גדולה מבחינה אישית, ואני חושב שכל מי שיש ביכולתו לתת צריך לעשות כן", הוא אומר.
"בפועלים שוקי הון אנו מקציבים קרוב לאחוז לשם תרומה לקהילה, אם באמצעות מתן משאבים כספיים או הקדשת זמן אישי. כך למשל, היום אנו מעורבים בפרויקט שנקרא 'בית על גלגלים' המיועד לעזור לילדים נכים. לאחרונה לקחנו ילדים הכלולים בפרויקט ללונה-פארק. כמו-כן, טרם החג יצאנו לחלק עשרות מנות-חג למיעוטי יכולת".
ברונשטיין מכהן כיום גם בנשיאות עמותת ער"ן, ומודה כי במהלך השנים קטן משמעותית חלקה של המדינה בתקציב העמותה, בעוד חלקו של המגזר הפרטי גדל.
"הלוואי שהיו לי חלק מהתכונות שיש לדני"
* יו"ר פועלים שוקי הון הוא דני דנקנר - סגן יו"ר בנק הפועלים ובן למשפחת דנקנר. תאר לי אותו.
"דני הוא בן-אדם מדהים. למען האמת, רק בן-אדם גדול יודע לא לעשות שימוש בכוח שנובע מהתפקיד שלו ובמנוף שנובע משם המשפחה שלו, ויחד עם זאת להיות אנושי ולתת כבוד למי שראוי לכך. לי ולדני לקח כמה חודשים טובים להגיע למצב שבו הוא מעריך את עבודתי ומאפשר לי לנהל את פועלים שוקי הון כמנכ"ל, בעוד הוא מחזיק בתפקיד היו"ר.
"אחד הדברים המדהימים שדני דנקנר יודע לעשות זה להיות יו"ר. זה לא קל להיות יו"ר, מכיוון שאנשים בתפקיד של יו"ר נוטים לעיתים להיעלם לגבהים שבהם הם מנותקים מהמציאות, או לרדת יתר על המידה לפרטים. במקרה הזה, מערכת היחסים ביני לבין דני עובדת בצורה כמעט מושלמת. הלוואי שהיו לי חלק מהתכונות שיש לדני".
* הוא משמש עבורך מודל?
"כן, בהרבה מובנים. במקביל, גם אבא שלי מהווה מודל עבורי, בגלל הצניעות שלו ובגלל תכונות משותפות שיש לו ולדני. מלבד דני ואבי, אני יכול לנקוב בשמות נוספים של אנשים שמלווים אותי לאורך השנים, ושהשילוב של כולם יוצר עבורי את הבן-אדם המושלם".
* מי הם?
"בין השאר, אבי פישר ורון לובש".
כתבות
ני"ע
