"עדיף היה לי למות"

כן העיד חברו, הרופא של משלחת ישראל לאולימפיאדה, ליאוניד קרסיינסקי, שסיפר שקלגסבלד אמר לו לאחר התאונה: "פיזית - אני בסדר, אבל נפשית אני לא חי. עדיף היה למות בתאונה".

פרופ' אוריאל רייכמן אמר בעדותו, כי עוד כסטודנט קלגסבלד "היה פשוט כוכב, אבל העיקר הוא התרומה שלו לפעילות ציבורית. הוא הרצה בהתנדבות במשך שבע שנים, וביקש שנעביר את הכסף לסטודנטים נזקקים. מדובר באדם שאינו פוחד להביע את דעתו, עם המון חמלה. כמי שמכיר אותו, אני מוכרח לומר שהפרשה הזו היכתה בו".

רייכמן ציין, ששוחח בעבר עם הנשיא אהרן ברק ושר המשפטים דאז, יוסף (טומי) לפיד, שהסכימו ש"קלגסבלד הוא מועמד ראוי לבית המשפט העליון. אבל עכשיו הוא כבר לא יהיה שופט. הוא שילם ומשלם מחיר יקר, והצער והכאב הזקינו אותו ב-20 שנה. זה שבנאדם מוצלח והגיע להישגים בעמל רב, לא צריך לעמוד נגדו". הוא תקף את התקשורת על שעשתה לדבריו לינץ' בפרקליט הבכיר.

צבי זמיר, ראש המוסד לשעבר, העיד שפגש לראשונה בקלגסבלד כשהיה חבר בוועדת שמגר, לחקירת רצח רה"מ יצחק רבין, וקלגסבלד הגן על אחד המוזהרים. "הייצוג שלו היה מכובד. לימים, נודע לי שדורי ייצג את המוזהר בהתנדבות", סיפר. אחרי התאונה, סיפר, "מצאתי את דורי בדיכאון רב. אני מכיר אותו, פגשתי איש הגון, נכון לסייע. הוא יהודי טוב, שקרה לו באמת אסון גדול. מהמועקה הזו, אם לשפוט לפי רגישותו ואופיו, הוא יסבול שנים רבות".

בנוסף אליהם, הוגשה עדות אופי כתובה מטעמו של פרופ' אריאל פורת, מומחה בדיני נזיקין וחבר של קלגסבלד. בין היתר, תיאר פורת בצורה מרגשת את תרומתו של קלגסבלד לחברה.