שרה שילה, סוג של סינדרלה, נחתה על הקוראים והמבקרים עם כישרון הענק שלה משום מקום. עד לפני שש שנים ניהלה עסק לשעת סיפור ותיאטרוני בובות בגליל, בשנים שלפני כן עבדה במעון במעלות, הקימה פעוטון ועסקה בפעילויות קהילתיות וחינוכיות שונות. במשך השנים לא קראה הרבה בגלל הפרעת קשב וריכוז. רק בגיל 40 השתלטה עליה הכתיבה - הדחף והכישרון הכריעו.
עוד לפני צאתו לאור זכה הספר בשני פרסי ביכורים. מיד אחר כך הגיעו פרסים נוספים וכמובן מטח ביקורות מפרגנות ושהייה של כמה שבועות טובים ברשימת רבי המכר (כוחות שוק שמצטלבים בישראל לעתים רחוקות). הספר הוא תשבץ של מונולוגים הכתובים מפיהן של דמויות שממציאות את העברית הספרותית מחדש - משפת הרחוב הבלתי תקנית, מן המזרחיות, מהעוני, מן הערבית, ובעיקר מתוך הדמיון הטוב והצורך לתת צורה לרגש. הדוברים הם בני משפחה אחת בת שש נפשות, המתגוררת בעיירת פיתוח בצפון הארץ. אב המשפחה, מסעוד "מלך הפלאפל", מת במפתיע. ארבעת הילדים והאם ההרה עם תאומים נותרים אבודים במציאות של קטיושות ועוני ללא מפלט. בימים אלה מתורגם הספר לגרמנית וכן מעובד לתיאטרון ולקולנוע. כל אלה מבשרים שגני הילדים בגליל יצטרכו להמשיך להסתדר לבד, ומבטיחים כי "שום גמדים לא יבואו" הוא רק ספרה הראשון של סופרת גדולה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
